באחד מאינספור הראיונות לצורך קידום "ג'אנגו ללא מעצורים" נשאל סמואל ל. ג'קסון על השימוש הרב של טרנטינו במילה Nigger. המראיין ג'ייק המילטון, מבקר סרטים בן 24 מיוסטון, טקסס, השתמש בביטוי הפוליטיקלי קורקט "The N-Word". ג'קסון, במבט הגבר-השחור-המאיים ששמור אצלו במיוחד כדי להפחיד עד מוות לבנים, דרש מהמראיין להגיד את המילה המלאה. היפיוף הבלונדיני והמנומס התפתל בכיסאו בחוסר נוחות וסירב לבטא את המילה. מה שהיה נראה כדיאלוג קצבי ואבסורדי שטרנטינו עצמו כתב הוא רק עוד רגע אחד קטן וסמלי בהיסטוריה הענפה והמורכבת של המילה הכי מעוררת מחלוקת, ולכן גם הכי מצחיקה, באנגלית.
התהליך המעניין שעברה המילה 'ניגר' הוא המנוע שמאחורי המצב ההזוי הזה. מקורה הלשוני הוא מהמילה הלטינית Nigrum שפירושה "שחור". עם ראשית העבדו?ת במושבות האמריקאיות של תחילת המאה ה-17 כינו בעלי העבדים את האפריקאים "Negro", כינוי שבמהרה הפך לשם הרשמי של העבדים השחורים. מתוך השורש הזה גדל הכינוי "Nigger" שבתחילת דרכו לא נחשב לפוגעני מדי, אבל רק מכיוון שהחליף את הכינוי "שחור-עור". קצת כמו לכנות מישהו 'יהודון' אחרי שבמשך שנים נקרא "גדול-אף".
במהלך מאתיים שנות העבדות, המילה הפכה לאכזרית בהרבה. העובדה שרבים מהעבדים למדו את שפתם דרך בעלי העבדים הובילה לתפוצת המילה גם בקרב הלבנים וגם בקרב העבדים עצמם. עם ראשית תהליך שחרור העבדים, המילה ספגה עוד ארס והפכה לכינוי גנאי שדואג להזכיר לאדם השחור את מקומו לפי הדובר - בשדה הכותנה. כאשר התנועה לזכויות האזרח תפסה תנופה בשנות ה-60 של המאה ה-20 כבר היה נדמה שהכינוי המעליב היה בדרך לבית הקברות לגזענות על שם חוקי ג'ים קראו. כינויים מעליבים מ'ניגר' כבר היו שם. ג'יגאבו, ספוק, קון, סמבו, פורץ' מאנקי, בוגי או אפילו א?גפלנט (חציל).
ואז קרה מהפך כפול. מצד אחד המילה הפכה לטאבו והוחלפה בביטויים מסורבלים ותקינים פוליטית כמו אפרו-אמריקאים או בני מיעוטים שחורים. אמריקה הלבנה נשכה את לשונה ועשתה הכול כדי לטאטא מעל פני השטח את הגזענות שהיתה, ועדיין, אחד מנושאי המחלוקת הנפיצים באומה. בצדה האחר של האומה, זה שידע שהגזענות של העבדות רק הוחלפה בשכונות עוני ובתי כלא עם רוב שחור, הכינוי 'ניגר' מצא משמעות אחרת.
צאצאי העבדים בחרו לפעול באופן מפתיע מעט. הם לא התנערו מהמילה, אלא לקחו בעלות עליה. בעזרת שינוי קוסמטי קל, השמטת ה-R שבסיומה, המילה 'ניגה' הפכה לכינוי חיבה ובאופן כללי תיפקדה כ"אחי" של הקהילה. כאילו שזה לא היה מבלבל מספיק, במהרה 'ניגר' גם זכתה למשמעות שלישית, הפעם כעלבון מפי בני הקהילה השחורה כלפי חבריהם. נו, ניגרז. כפי שכריס רוק ניסח במדוייק במופע "Bring the Pain" "אני אוהב אנשים שחורים, אבל אני שונא ניגרז. בוי, אני מקווה שיתנו לי להצטרף לקו קלוקס קלאן".
למעשה, המורכבות המופלאה של המילה מתבטאת בצורה המקיפה ביותר בשני תחומים שבהם הקהילה השחורה דומיננטית מזה שנים סטנדאפ ומוזיקה. בשל הנפיצות הרבה של המילה המון קומיקאים אהבו להתייחס אליה ועוד יותר להשתמש בה. החל מההתרסה של ריצ'רד פרייר ואדי מרפי ועד המודעות של דייב שאפל ולואי סי.קיי. נכון, האחרון רחוק מלהיות שחור, אבל מכיוון שהוא משתמש בה באופן מושכל זה עובד ועובר. לני ברוס הוכיח את זה עוד בשנות ה-60 כשפתח את אחד מהקטעים שלו במשפט "יש כאן ניגרז הערב?" והפך אותו לא לפני שאמר עוד 13 פעמים ניגר, להסבר על הכוח שמילים סופגות רק מתוקף היותן טאבו.
הקומיקאים אהבו לפרק את הנושא, אך המוזיקה משתמשת בו באופן טיפה יותר מורכב. מעט יותר נאמן יותר לרחוב. כשההרכב N.W.A פרץ לתודעה האמריקאית לא היה דבר מצחיק יותר מלראות רפובליקנים זקנים נאבקים סביב שם הלהקה, Niggaz Wit Attitudes, תוך כדי שהם מנסים לגנות אותו. עם הזמן, והחדירה של הז'אנר השחור אל תוך המיינסטרים, השימוש במילה 'ניגר' במוזיקה כבר הפך למעייף ואף בעייתי. פתאום לבנים החלו שוב להשתמש במילה, אפילו אם רק כדי לשיר קטעים של ד"ר דרה מבלי לצנזר את עצמם במבוכה.
היו גם כאלו, בדומה לשאפל וכריס רוק, שבחנו את המילה על מורכבותה. ב"Sucka Nigga" של להקת A Tribe Called Quest בוחן קיו טיפ את הנושא מנקודת מבט מהורהרת יותר. הוא מתאר הבנה שיש עוד מבוגרים שנעלבים מהשימוש במילה ונזכר במוכרי העבדים שגלגלו אותה בארסיות מלשונם, אך עדיין מעריך את ההיפוך החיובי על המילה השלילית ולסיום קורא לעצמו ניאו-ניגר. נאס, מהראפרים החשובים והחושבים שיש לז'אנר, התמודד באומץ עם המילה הכבדה. אלבומו השמיני היה אמור להיקרא "Nigger" בשל התכנים האפרו-פוליטיים שבו, אך בשל השערוריה שהיה צפוי לעורר שמו נגנז ושונה ל"Untitled". על הפרובוקציה, אם תהיתם, נאס לא ויתר. עטיפת האלבום היתה תמונה של נאס בגב חשוף כאשר האות N מצטיירת על עורו מצלקות הצלפת שוט. הדימוי לא משאיר מקום לספק שם האלבום הוא עדיין ניגר.
ספייק לי, עוד אדם שהתעסק בתפיסת המילה, כבר הספיק לתקוף בעבר את קוונטין טרנטינו על קלות שבה הוא משתמש בכינוי על כל גווניו עוד כשיצא "ג'קי בראון" לפני 15 שנה. לטענתו, טרנטינו "מאוהב" במילה. זה קצת נכון, ב"ג'אנגו" המילה נאמרת יותר ממאה פעמים. על הסרט הזה ספייק לי כבר אמר שהוא לא מתכנן לראות אותו מכיוון שהוא לא מכבד את אבות אבותיו. ברור שחלק מהסיבות שטרנטינו משתמש במילה היא הילדותיות המתריסה שלו, אבל יש גם אמת בטענותיו שסך הכול הוא מנסה להיות מדויק עם דמויותיו, בטח עוד בסרט שמתרחש בשנת 1858 במיסיסיפי. מה שבטוח, מעיין החיכוך הבלתי נדלה בין התקינות הפוליטית לבין החיים האמיתיים ימשיך לעצבן אנשים ולגרום לסמואל ל. ג'קסון להיקרע מצחוק.
עדיף פוליטיקלי קורקט או להשתמש במילה האותנטית? שתפו אותנו בפייסבוק