אם יצא לכם לעבור ברחבת הדשא שמול בניין מקסיקו באוניברסיטת תל אביב, כנראה שאתם מכירים את המחזה הבא: סטודנטים לקולנוע מתנחמים מתחת לשמש אחרי שעות צפייה רבות בסרטים. אבל מי שביקר במקום אתמול, זכה לראות מחזה חגיגי במיוחד, כשמבין שבילי האוניברסיטה הגיח לפתע אוטובוס מקושט של "אגד" ונעצר מול מדרגות הפקולטה. זאת הפעם השלישית שבה אוטובוס כזה עושה את דרכו מאותו בניין מקסיקו, וחוצה את הארץ מדרום לצפון כחלק מפרוייקט שכולו אהבה לקולנוע. אז אם עדיין לא שמעתם אתם יותר מוזמנים להכיר את "אוטובוס הסרטים". ואם אתם במקרה נוסעים השבוע בכבישים שבין דימונה ובית שאן, אולי אפילו תזכו לראות אותו מקרוב.
"אוטובוס הסרטים" הוא פרויקט הדגל של פסטיבל סרטי הסטודנטים הבינלאומי, אשר יתקיים בשבוע הראשון של חודש יוני בסינמטק תל אביב. מדובר בנסיעת אוטובוס בת שבוע, שכל השותפים לה הם סטודנטים לקולנוע מהארץ ומהעולם. חוץ מציוד אישי של הנוסעים, ניתן למצוא בתא המטען גם מצלמות, פנסי תאורה, מקליטי סאונד, מקרן, מסך ואפילו מכונת פופקורן. בכל יום יעגון האוטובוס ביישוב אחר בארץ, ולסטודנטים תהיה הזדמנות קצרה להדביק כמה שיותר אנשים בחיידק המשותף להם.
בכל בוקר ייפגש צוות מהאוטובוס עם קבוצת בני נוער מישוב אחר בארץ, ויעבור איתה תהליך מזורז של יצירת סרט. בסוף היום יוצג הסרט בהקרנה חגיגית במרכז הישוב, ביחד עם סרטי הביכורים של הסטודנטים אשר על האוטובוס. עומר בן-דוד מאוניברסיטת תל אביב שמשתתף בפרוייקט, פגש כבר לפני שבועיים את הקבוצה שאותה ילווה ביצירת סרט. "הגענו לעיר הבדואית שגב-שלום, ושאלתי את הנערים והנערות איזה סרטים הם הכי אוהבים. אחת הבנות ענתה "טיטאניק", ושאלתי אותה איך הסרט "טיטאניק" היה נראה אם הם היו מצלמים אותו בשגב שלום. כולם ישר אמרו שאי אפשר לעשות את זה, כי אין פה לא ים ולא ספינות. אז ניסינו לחשוב איך כן אפשר לצלם את הסיפור של הסרט ככה שיתאים לסביבה שלהם. לאט לאט התחלנו לכתוב תסריט שהוא על אהבה אסורה, אבל לא על ספינה אמריקאית, אלא שקורה ביישוב בדואי". תחנות עצירה נוספות בהן יתקיימו ערבי קולנוע חגיגיים הן אופקים, נתיב העשרה, טירת הכרמל, גבעת אולגה (חדרה), דיר אל-אסד ובית-שאן.
לאחר שהאוטובוס עזב את האוניברסיטה והגיע לקראת ערב לקיבוץ אורים, קיימו משתתפי הפרוייקט שיחת הכרות ראשונה. גילי זולטי, מפיקה בפרוייקט, סיפרה על לוח הזמנים הצפוף וחילקה משימות לקראת השבוע: מי יוצא לצלם סרטים עם בני-הנוער, מי מחלק פלאיירים לתושבים ומי על עמדת הפופקורן. דבן, סטודנט מבלגיה עם רגל מגובסת, נשאל אם לא חשש לצאת לשבוע כל כך אינטנסיבי. "האמת שקצת", הוא ענה. "אבל זאת היתה נראית לי חוויה יותר מדי טובה בשביל לפספס".