העוול טוקאן?

בואו נשים את הקלפים על השולחן: כמו מלינדה דוליטל באמריקן איידול, גם בכוכב נולד 5 היה ברור, עוד מתחילת האודישנים, מי היא המתמודדת הטובה ביותר. בשניות הספורות של האודישן שלה, עשתה מרים טוקאן ל"ים של דמעות" את מה שנינט, עם כל נפנופי הידיים והוורידים המתנפחים בגרון, לא הייתה יכולה לעשות גם באלף "ערב טוב"-ים בניצנים. טוקאן שמה את נינט, אולי הזוכה הכי גדולה של כוכב נולד הישראלית לתולדותיה, בכיס הקטן (מבחינה קולית), ועוד נשאר מקום לשטרות מרשרשים. ביום שישי, עם לא פחות מ"הכניסני תחת כנפך" של המשורר היהודי-לאומי ח.נ ביאליק, טוקאן הוכיחה כל מה שצריך: שאר המתמודדים השנה נלחמים על המקום השני.

אין טעם לרכך את זה עבור מרים, כי צופי התוכנית לא יקלו עימה: היא לא תזכה בתחרות. זה מסוכן ונפיץ, ואנחנו לא נורמלים מספיק בשביל להניח בצד את המחלוקות הפוליטיות ולשיר. לכאורה: אזרחית המדינה, רקדנית מחול קלאסי, מתחרה באמנויות לחימה, סטודנטית שנה רביעית למשפטים, בעלת מראה מכשף, כמעט פי.ג'יי. הארווי, ובעלת קול של פעם בעשר שנים, רוצה לזכות באופן מוצדק בתחרות שירה. אבל לפני הכישרון לריקוד, לפני המראה הנכון, לפני הקול הצלול והמפעים, שגורם ללב לנתר, מרים היא ערביה, וקשה להאמין שהיא לא תשלם על זה.

הקונפליקט הפנים-ישראלי מתמצק בתחרות השנה לכדי שיר, ועוד שיר, בלי אקדחים ובלי אבנים, אבל תמים מי שחושב שכשמרים שרה, אין ברקע רעש מוכר של רובה נטען. את מלוא עוצמת הקונפליקט אפשר היה לחוש בשיר הסיום של תוכנית יום שישי, כששרו כל עשרת המתמודדים את "גורל אחד". אז נאלצה מרים לחייך כשזימרה את המילים "גורל אחד/ שם אותנו כאן/ בארץ הזו" לצד עוד תשעה יהודים, שהגורל שלהם, אם נרצה ואם לא, הוא ה'נכבה' שלה.

טוקאן מנסה לאזן את הדברים: לא במקרה היא עונדת צלב, לא במקרה היא לקחה אותנו לסיור בכנסיה בכפר מגוריה, עבלין (אגב, להפקת התוכנית כנראה חשוב מאד להזכיר לציבור שהיא נוצריה, ולא, חס וחלילה, מוסלמית). אבל גם מול ישו נתקף הציבור בהלה פאתטית, וטוקאן עצמה התייחסה לזה כשציינה את התגובות האלימות שקיבלה על כך שכלא-יהודיה היא מעזה להשתתף באם התחרויות הישראליות. כשטוקאן תלך ראש בראש עם יהודי, האם הישראלים יידעו לתת את הקול שלהם לקול הטוב יותר? מסופקני. מישהו בכלל מאמין שהחברה הישראלית בשלה לערבייה בעמדה מייצגת כל כך, ציבורית כל כך, של כולם?

מקרה פיראס או ניראל אינו תקף פה: "פרוייקט ווי" הנושן ו"הדוגמניות" היו תוכניות נישה חמודות, כמעט חתרניות – בערוצים שאינם נחשבים למיינסטרים הישראלי כמו קשת וערוץ 2. כוכב נולד משמשת כמדורת השבט הלאומית-ציונית של השנים האחרונות. זו שמתהדרת בהעלאת שירי ארץ ישראל מהאוב, בפעולות פטריוטיות כשהמצב הבטחוני לוחץ, בחרישת כל רגב ושעל ברחבי ארצנו הקטנטונת, בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, למען השם. קשה לדמיין את הילה טוביאן יוצאת מהווילה ונוסעת לבדר תושבים בשדרות, או את אינס מסייעת להעלאת יהודים מקובה. אבל האג'נדה של כוכב נולד היא כזו – התוכנית של כוווולם (אם כבר השבנו את אהוד ברק לחיים הפוליטיים, למה שלא נשיב את המשפטים השזורים בו?).

אגב - כשמתמודד אחד סוטה מדרך ארצישראל הישרה (מקרה ג'קו, כמובן), התקשורת צולבת אותו כאילו הוא הטעה את בני ישראל בדרכם במדבר, וחטא לתפקיד הרם הנישא שהוענק לו. את מנצחי כוכב נולד אנחנו אוהבים בפורמט אחד: קול צלול, עיניים טובות, בני פריפריות, ישראלים טובים, ואה – עושי צבא. הארץ לא תשקוט אם ינצח מתמודד שנוי-במחלוקת נוסף, חייבים איזשהו עודד-מנשה-בגרסה-הצעירה כדי לאזן.

הפעם, מה שעומד על הפרק הוא הרבה יותר מחוזה הקלטות. כוכב נולד, ראויה או שלא למעמד העליון הזה, היא בוחן קרביים ולב של החברה הישראלית. כוכב נולד מפלחת בקהל, ועושה בו סלקציה – מי ישראלי ומי לא. על כתפי הצופים המצביעים מוטלת עתה האחריות להכריז, סוף סוף, על מרים טוקאן כישראלית לכל דבר. ישראלית יפהפיה ובעלת קול פעמונים, אפשר לציין.

טוקאן לא צריכה באמת לזכות. גם אם היא תגיע לגמר, או אפילו לחמישה הראשונים, זה יראה על גדלות נפש אמיתית של הציבור הישראלי. ספק אם צופי כוכב נולד ירשו לה לעבור את מבחן הקבלה הזה, אבל גם אם לא, תמלא כוכב נולד את תפקידה כמגדירת ישראליות: האם "ישראליות" כוונתה לנדות ערבים? נקווה שבכוכב נולד 5, הישראלים יוכיחו לנו אחרת.