- מיכל ינאי, אם היית מזון מהיר, איזה מזון מהיר היית?
"צ'יפס. מאז ומעולם הייתי צ'יפס. בגלל הבלונד, בגלל הקופצנות, בגלל שיום אחד אני יכולה להיות כהה ויום אחד אני בהירה".
- מה את מעדיפה, סטייק אנטריקוט או פרוסת שוקולד?
"פרוסת שוקולד".
- מהי הסצנה הקולנועית המשלבת סקס ואוכל האהובה עליך ביותר קולנוע?
"לא זכורה לי סצנת סקס עם אוכל אבל כן יש את הסצנה המופלאה בסנדק שבה מתכוננים למלחמה ומבשלים ספגטי עם בשר, שבה קלמנזה מלמד את אל פאצ'ינו לבשל".
- איזה מזון תרצי שיוגש בשבעה עליך?
"אני ממש מקווה, בשביל האורחים שיבואו לשבעה עליי, שבעלי בן יחיה אחרי. ואז יהיה מלא מלא אוכל בשבעה. לעומת זאת, אם זה יהיה ההפך, לא יהיה אוכל. (צוחקת) לא יהיה כלום מה לאכול. יאכלו עוגיות מהסופר".
השאלון הקולינרי המהיר הופנה למיכל ינאי מאחר והיא משתתפת בריאלטי אוכל חדש, "הצילו אני לא יודע לבשל", למעשה השתתפותה הראשונה בחייה בריאליטי כלשהו, שיעלה בשבת הקרובה (13 בספטמבר) בשעה 21:00. זוהי תכנית מקורית של קשת וגיל הפקות, בה מככבים עשרה מפורסמים מעולמות שונים, שהדבר המשותף לכולם הוא שאין להם מושג בבישול. הם מתנתקים מעיסוקיהם ונסגרים ל-3 שבועות תחת ידו המקצועית של השף ניצן רז כדי ללמוד את רזי המטבח בבית ספר לבשלנים, עם משימות מאתגרות שונות. בסיום התכנית יבשלו המשתתפים את הארוחה הסופית בת שלוש המנות למשפחותיהם. בסדרה מופיעים בני מלוכה רבים מההיסטוריה של העם היהודי: מלכות הילדים במיל' מיכל ינאי ויעל בר זוהר, מלכת היופי לשעבר רנא רסלאן, מי שהיה מלך הסלים טל ברודי ו... נאור אורמיה, המלך של... אמא שלו?
עד כמה בעייתית יכולת עשיית האוכל שלך, אני שואל את ינאי, האם את זקוקה למתכון להכנת פרוסת לחם עם שוקולד? "למרוח שוקולד על פרוסה אני יודעת. אבל לבשל אני לא יודעת בכלל, לא יודעת אפילו להכין חביתה. תה אני לא יודעת להכין!"
- האם התעוררו בך תחושות אשמה של אמא פולניה מכיוון שאינך יודעת לבשל לילדיך?
"ברור שהיה לי. אבל הבנתי שאי אפשר להיות מושלמת, שאולי אני לא נותנת לילדים את א' אבל אני נותנת להם את ב'. אמא אחת מבלה במטבח ומבשלת לילדים את האוכל הכי טעים, ואני באותו זמן קוראת להם סיפור, וגם זה נותן להם משהו. כולם אומרים לי 'את אמא, אז איך את לא יודעת לבשל? בכל זאת, יש לך שני ילדים!'. את רוב הארוחות שלהם הילדים שלי אוכלים במסגרות. ויש לי בעל שיודע לבשל ואוהב לבשל. הוא יכול, למשל, ביום שישי לבלות כל הבוקר במטבח במין תרפיה, ומבחינתי זה עונש. זה התחום שלו בבית, אז לא באמת נוצר צורך. ואם מסתכלים אחורה, זה שנים של ימי צילום, שתמיד מביאים אליהם אוכל. ובלילות הזמנתי טייק אוויי".
"בתכנית החדשה", אומרת ינאי, "לקחו 10 אנשים שלא יודעים להכין כלום, וקצת החזירו אותם לכתה ג'. אני שנים לא ישנתי בחדר עם עוד אנשים, לא הייתי מרוחקת מהבית לכל כך הרבה זמן. את קצת מאבדת שליטה. כשאומרים לך שהקציצות שלך לא טעימות זה מעליב".
- אם איבדת שליטה או נעלבת ממשהו, ההפקה נתנה לך קערת כדורים פסיכיאטריים ברוטב עגבניות שרי?
"אז זהו, שלא. זה ריאליטי בגוד ווייבז. יצרו ריאליטי מאוד שונה ממה שקיים. לא היו אינטריגות. היינו חבורה מלוכדת. לראות אנשים שמנסים לעשות משהו שאין להם שמץ של מושג בו מוביל לתוצאה מאוד מצחיקה, מרגשת וכנה. במהלך התכנית כל אחד מאיתנו עבר תהליך מרגש מאוד. אני הבנתי שאוכל יכול לגרום לאנשים להתאהב, יכול לגרום לאנשים להיפתח".
- האם נוצרה יריבות בינך לבין יעל בר זוהר, שתי מלכות הילדים במיל', וזרקתן אחת על השניה פסטת גן חיות?
"ממש לא. גם בעבר דיבורים על יריבות בינינו היו המצאה של התקשורת. היינו בסבבה ובכיף".
- מדוע סרבת בעבר לתכניות ריאליטי כמו "הישרדות" ו"רוקדים עם כוכבים", ומה גרם לך הפעם להסכים לראשונה בחייך להשתתף בריאליטי?
"בעבר אמרתי לא לריאליטי כי היו דברים שלא עניינו אותי, ולהיכנס כדי לעשות כלום גם לא מעניין אותי. לגביי רוקדים עם כוכבים, אני שונאת לרקוד ולא רוצה ללמוד. הפעם התחברתי לאנשים, אני מכירה את כל הצוות, את הבמאי ואת העורך וסמכתי עליהם. וגם הרגשתי שנותנים לי מתנה, כי חשבתי שאני באמת אשמח ללמוד לבשל. בעלי קנה לי פעם לאחד מימי ההולדת קורס בישול ששה שיעורים. אתה יודע איך זה החיים, לא יצא לי להרשם, לא יצא, לא יצא ולא יצא, ואז בסוף כשבאתי להירשם החברה פשטה את הרגל, ונסגרה. לאורך כל הזמן העניין הזה של הבישול לא ממש הצליח. ופתאום זה היה נראה לי מגניב וכיף".
- הריאליטי הוא מפלטו של כוכב העבר שרוצה להתקאמבק?
"זה לא עניין של קאמבק. לא באמת הלכתי לשום מקום. אני עושה תיאטרון וטלוויזיה ומותק של פסטיבל בחנוכה ומצטלמת לסרט חדש בסוף החודש. אבל אין ספק שהריאליטי נהיה חלק מהחיים שלנו, חלק מהפריים טיים שלנו, אם אנחנו רוצים או לא רוצים, אם אנחנו שמחים עם זה או לא. זה צבוע להעביר ביקורת על ריאליטי. זה לא שבאמת יש כל כך הרבה אופציות אחרות למי שרוצה לעשות גם פריים. אנחנו בעידן אחר. לפני 10 שנים היית צריך מאוד לשמור על עצמך. הריאליטי נותן גם לאמן וגם לקהל לגעת הזדמנות אמיתית לגעת, לראות את האדם האנושי מתחת לקליפות ולמסיכות. האם היתה לי דילמה? בטח. אבל דילמה יש בכך פרויקט חדש שאני עושה. בכל פרויקט חדש אני עושה לי טבלאות של 'למה כן' ו'למה לא'. וזה היה נראה לי ממש מגניב".
ינאי תמיד דילגה בין ה"קצפת" (מהתכנית שהגישה שנקרא כך ועד לריאליטי האוכל) לאמנות האמיתית. בפרויקטים הקולנועיים והתיאטרליים שלה הקשר למציאות משמעותי ומעניין באמת. היא נוגעת בהם ללא פשרות בנושאים טעונים כמו הומופוביה, בריונות רשת, מאניה דיפרסיה ועוד. ינאי השתתפה בסרט העצמאי הקצר "אדם" של הבמאי שגב גרשון שעוסק בנער בן 16 שהתאהב בבן כיתתו, מספר לו על אהבתו מעל דפי הפייסבוק, והוא עושה לו אאוטינג ברשתות החברתיות. בעקבות כך מתחיל עליהום כנגדו, שגורם להתאבדות של הנער. "זה סרט קצר שנעשה באופן עצמאי, הסתובב הרבה בפסטיבלים, זכינו בניו יורק", אומרת ינאי, "זה המקום באמת בשביל הנשמה".
- הסרט עוסק בבריונות רשת. כאמנית מוכרת את ספגת ממנה בכמויות נדיבות.
"כן, בריונות רשת מפחידה זה גם טוקבקים וגם כל מיני כתבות שמראיינים כל מיני אנשים בעילום שם. כי אנשים שיכולים להסתתר ולהרשות לעצמם להגיד מה שהם רוצים, זה מפחיד. ולמרות שאנשים אומרים לה: מה, עוד אין לך עור של פיל? אבל בסוף גם אני בנאדם, וגם טוקבק מספר 782 שמישהו כתב מעליב אותי, אני מודה. אז פעם אולי הייתי בוכה יומיים, והיום רק לשניה מתכווץ לי הלב. כתבו לי טוקבקים כמו 'הלוואי ותחטפי סרטן ותמותי!'. כמה אומללים חייהם של אנשים שכותבים טוקבקים כאלה".
בימים אלה ינאי ושגב עובדים על סרט משותף שני, "אמא שלי ואני" שמו, המגייס כספים דרך אתר jumpstarter.co.il. "אין במה כל כך לסרטים קצרים בארץ", אומרת ינאי, "בכלל אמנות פה קשה לעשות. וזה ניסיון ליצור משהו לבד, שאין בו רווחים, זה לא ישודר בטלוויזיה, זה בעיקר ירוץ בפסטיבלים ואחר כך באינטרנט, כי זה נושא חשוב". בסרט היא מגלמת אמא עם מאניה דיפרסיה. "זאת מחלה קשה, ואחד הדברים המפחידים במחלה זה שהיא יכולה להתפרץ בכל גיל, ולא תמיד יש לה סימנים מוקדמים. במהלך העבודה על הדמות פגשתי בחור שהמחלה פרצה אצלו בגיל 44. זה חשוב לגעת בנושאים שאנשים מעדיפים להזיז את העיניים מהם ולא לעמוד מולם. לעסוק בהתמודדות של המשפחות, בבושה, בפחד. בתחקיר שלי נחשפתי לקושי של המשפחות לספר שמישהו אצלם בבית חולה במאניה דיפרסיה. הרבה אנשים בסוף מתאבדים מבושה. מתים מבושה ולא מהמחלה. מאוד חשוב להעלות את הנושא לסדר היום".
ינאי מגלה כי יש בה פחד שמאפיינים של הדמויות המטרידות ובעלות הפרעות כאלה ואחרות שהיא מגלמת לא פעם בתיאטרון ובקולנוע לא ינטשו אותה אלא יכפו את עצמם עליה גם לאחר סיום ההפקה. "אני מאוד מפחדת שזה יחדור אליי יותר מדי", אומרת ינאי, "לפני שנים שיחקתי דמות של בחורה עם פיצול אישיות בהצגה בתאטרון החאן. המסך נסגר וההצגה לא נגמרה. היה לי תקופה שהסתובבתי עם קצת טיקים באופן לא מודע, ואנשים אמרו לי: ה-לו! עכשיו יש לי אחריות על החיים, אני כבר אמא, יש לי בעל, ויש פחד שזה יגלוש ויעבור את הגבולות. אפילו הלכתי למטפלת כדי שתזכיר לי שאני שחקנית ושזה רק תפקיד".
- לאיזה סוג של מטפלת הלכת, ומה היתה האבחנה שלה?
"זאת מטפלת שאמאנית. זה רחוק מפסיכולוגיה. פסיכולוגים לא הצליחו איתי. מצאתי את עצמי יושבת מולם וממציאה סיפורים. אני נכשלתי איתם. זה לא עבד. אני מבינה את הכל בראש אבל זה לא באמת מצליח לעשות שינוי. אבל דווקא הטיפולים המטאפיזיים אצל המטפלת השאמאנית עושים לי ממש טוב. נהייתי יותר מאוזנת. כשאת מאוזנת אז הבחירות שלך יותר טובות. הגעתי אליה עכשיו עם דאגה מהסרט, פחד שמחר אקום בבוקר עם התקף מאניה, היא עשתה לי טיפול אנרגטי, חזרתי להיות אני. היא הזכירה לי שזה רק תפקיד, שהוא נפרד ממני".
ובמעבר חד בחזרה לצד הקצפתי של ינאי. לפני שבוע עלתה הצגת בידור חדשה בה מככבת ינאי, "הרי את משובשת לי" שמה, עליה חתום אבי דור ככותב וכשחקן. "ההצגה מדברת על נושא חדש-ישן, על השחיקה בקרב זוגות הנשואים כבר 10 שנים. זה סוג של סטנד אפ משולב עם דיאלוגים וזה מאוד מצחיק. ההורים שלי היו, ואמרו לאבי את המשפט הכי יפה: 'איך אתה מכיר אותנו?' אבי מזכיר לי את אדיר מילר במקום הזה שמעז להגיד את כל מה שאנחנו חושבים על זוגיות וילדים ולא מעזים. באחד הקטעים השנונים בהצגה, אומר הבעל שבכל פעם שהוא מנסה לעשות סקס עם אשתו הוא מרגיש כאילו הוא עומד בסופר ותופסים אותו גונב מהפירות היבשים. והנה עוד משפט טוב מההצגה: 'בשביל גבר נשוי לעשות סקס עם אשתו זה כמו ללכת לפיצוציה בשלוש בלילה. המבחר לא גדול אבל זה הדבר היחיד שפתוח'. ומשפט נוסף: 'אשה צריכה סיבה טובה בשביל לבגוד. גבר צריך מקום'..."
עולמה המקצועי של ינאי, אם כן, קוצף במיוחד. היא מופיעה בריאליטי חדש, בסרט חדש, בהצגה חדשה ומשמשת כפרזנטורית של "עצמל'ה". אבל יותר מכל היא תזכר תמיד כמי שהיתה מלכת הילדים, ובחנוכה הקרוב תשתתף שוב ב"מותק של פסטיגל" שנקרא השנה "מותק על הקרח" בדמות מלכת הקרח.
- איזה שינויים חלו בעולמות התרבות והבידור לילדים מאז שהחלת את דרכך, ומה מרגיז אותך בתחום כיום?
"תשמע, אי אפשר להתעלם מזה - צצים.."
- ציצים? אמרת ציצים?
"לא אמרתי ציצים, אמרתי צצים".
- אה, כי זה חלק מהבעיה, מראים לילדים קטנים מחשופים עמוקים. אבל סליחה שקטעתי אותך, המשיכי נא.
"אי אפשר להתעלם מזה שצצים כל מיני אנשים שעושים כל מיני קלטות לילדים, וחבל שהם לא מראים את זה לאף אחד כי זה לא ראוי לשידור, ובאמת גרוע. הם מנסים לשכנע כל מיני אנשים לעשות את זה ועושים על גבם כספים. צצים כל מיני אנשים כאלה. חבל לי". ינאי מעבירה ביקורת כנגד הפקות גרועות לילדים ועם זאת לא מציינת שמות ספציפיים, ולכן אני אומר לה שהיא קצת דיפלומטית. "תראה, היום אין לי יותר מדי זמן להתעסק בדברים כמו חתונה של נינט, כשם קוד. אני מקפידה שההפקות שאני משתתפת בהן יהיו הכי איכותיות בעולם, כמו 'מותק'".
- מה דעתך על ערוץ הילדים כיום?
"את ערוץ הילדים אני לא רואה היום, הילדים שלי עוד לא בגיל. לא מזמן ביקשו לראות, ולא ידעתי אפילו באיזה מספר בשלט הערוץ. בתור אמנית אני יכולה להגיד שהעולם השתנה ואיתו גם הבמה והטלוויזיה. בעבר היינו עושים דברים מאוד פשוטים וזה היה עובד. המדיום היה חדש, הילדים לא נחשפו להרבה, וכל דבר שעשינו היה הו-הא. היום ילדים נחשפים להרבה יותר, אפילו הקטנים ובהם הילדה שלי בת 4 וחצי וכבר רואה סרטים של דיסני, ורואה במחשב איך נראית ניו יורק. אין לי ספק שאנחנו צריכים להעניק לה חווייה שתהיה מרגשת לפחות כמו מה שהיא מכירה, לעמוד בסטנדרטים, שהם הרבה יותר גבוהים ממה שהיו בעבר. הילדים במקום אחר. ילדים קטנים רואים היום האינטרנט דברים שאני נחשפתי אליהם כשהייתי בת 16. העושר הבמתי הוא הרבה יותר גדול היום. אני חושבת שהאמירה שהתכנים פחות נקיים היום אינה נכונה. המורכבות יותר גדולה היום, יש גם וגם וגם וגם. אי אפשר שהכל יהיה עם מוסר השכל. יש מבחר יותר גדול, ואתה יכול לבחור בין תכניות שהן רק פאן לתכניות שהן גם פאן וגם מוסר השכל לתכניות בלוגי שהן רק מוסר השכל. נראה לי מגניב העושר והמבחר הזה".
- לאחר שנים רבות בהן היית אמנית הילדים הפופולרית ביותר, בחרת לפרוש מהתחום, ובשלב מאוחר יותר חזרת אליו. מה הוביל לשתי ההחלטות האלה?
"החלטתי לפרוש כי הרגשתי שזה יותר מדי. שבא לי משהו אחר. שבסוף אני באה ממקום של שחקנית תאטרון. והופ, נולדו לי ילדים. ופתאום נורא בא לי לחזור, הרבה בשבילם".
ינאי ובעלה בן מוסקל הביאו לעולם את אלכס, בת 4 וחצי, ואת יהלי, בן 3 וחצי. הפכת לאמא אחרי שנים כמלכת הילדים, אני אומר לינאי, ותרשי לי לנחש שאחרי הלידה הרגשת שאת יודעת הכל על ילדים ובאותו זמן לא יודעת כלום. "לגמרי. למרות שהייתי בטוחה שידעתי הכל קודם, זה מדהים איך אותה שורת טקסט שאני אומרת כאמא מקבלת משמעות אחרת. זה עוד רובד חדש ומאוד מרגש בעיני".
"פעם", מוסיפה ינאי, "המקום היחיד שהיה לי בו שקט אמיתי, אבל שקט אמיתי ומוחלט במאה אחוז, היה הבמה. בין האקשן לקאט. רגעים קסומים שאין לך בהם כלום חוץ מהנוכחות המוחלטת שלך באותו רגע. אין מס הכנסה, אין כביסות, אין כלום. יש רגע. סוג של מדיטציה. והיום, יש לי את זה בהורות. כשיש לי את הרגעים האלה בהורות זה קסום. יש כמובן רגעים שזה לא קורה, ואת צועקת וזה, אתה יודע, הורות. אבל יש רגעים כאלה שאנחנו מתחבקים, ופתאום אין כלום מסביב, יש רק אני והם. מן אנרגיה לא מוסברת שנוגעת לך בכל הנימים".