הבריטים אוהבים את הנרי השמיני. כ-500 שנה אחרי שחי האיש הוא עדיין רוק סטאר שזוכה לסרטים, ספרים וסדרות המנציחים את חייו הגחמניים - בעשור האחרון לבדו היו בין היתר הסדרה "שושלת טיודור" והסרט "בת בולין האחרת", המבוסס על אחד מספריה הרבים של פיליפה גרגורי שעסקו בנשותיו של המלך.
היצירה הנוכחית שעושה זאת היא "וולף הול", עיבוד טלוויזיוני בן ששה פרקים של ה-BBC לספריה של הילרי מנטל ובברכתה. הם אמנם מתמקדים ביועצו תומס קרומוול, אבל על רקע מעלליו של המלך ההולל - מאבקו לנער מאנגליה את הכנסייה הקתולית, שש נשותיו, מספר פילגשיו הלא נודע, וחיבתו לשלוח מקורבים ומקורבות אל הגרדום. הספרים "וולף הול" (שבארץ יצא בהוצאת בבל בתרגומה של שרון פרמינגר) וההמשך "Bring Up The Bodies", זיכו את מנטל בשני פרסי בוקר - הראשון ב-2009 והשני ב-2012 - ובכך הפכו אותה לאישה הראשונה שעושה זאת, ולראשונה שזוכה בפרס על ספר המשך. הספר השלישי והחותם בטרילוגיה, "The Mirror and the Light", נמצא כעת בשלבי עבודה.
עלילת הספרים והסדרה מתרחשת באנגליה בתחילת המאה ה-16 כאשר הארץ עומדת על סף אסון. אם המלך ימות בלי יורש זכר, הממלכה עלולה להיקרע לגזרים במלחמת אחים. לפיכך רוצה הנרי השמיני (בגילומו של דמיאן לואיס, "הומלנד") לבטל את נישואיו לקתרינה מאראגון שנמשכו עשרים שנה ולהתחתן עם אן בולין למרות התנגדות האפיפיור והתנגדותם של רוב שליטי אירופה. הניסיון להשיג למלך את החירות המבוקשת ממיט חורבן על הקרדינל וולזי, יועצו הבכיר של המלך, ונפילתו מותירה חלל שלטוני. לתוך המבוי הסתום הזה נכנס תומס קרומוול בנו של נפח אלים שעלה מאשפתות ונהפך לעורך דין, בריון שנון, שופע קסם ופוליטיקאי גאוני, שהתקשח בגלל האובדן הקשה שספג בחייו האישיים.
הפוליטיקה המורכבת של מלכים ומלכות אירופאים אולי לא תדבר אל צופים ישראלים, והעובדה שבערך לכל אדם שני שם קוראים תומאס או סטיבן או אן או שעלינו להבדיל בין הרוזן מסאפולק לרוזן מנורפולק ודאי לא עוזרת, אבל בבריטניה פרק הבכורה ששודר לפני מספר ימים נחל הצלחה מסחררת. פרק שחלקו השני היה חזק בהרבה מהראשון, אבל כל כולו יפה כמו ציור, השחזור בו מרהיב והמוזיקה מהפנטת.
אחד ההישגים הבולטים ביותר בו הוא משחקו של מארק ריילנס בתפקיד הראשי. האיש מגלם את קרומוול בשלמות, בין אם הוא עומד כשווה ואינו נסוג גם בפני שועי עולם שיכולים בקלות להביא לעריפת ראשו, בין אם הוא מקסים עם משפחתו ובין אם הוא מתחכך עם פשוטי העם שמקרבם הגיע. ריילנס, זוכה שלושה פרסי טוני שצפוי לככב בתפקיד הראשי בסרטו הבא של סטיבן ספילברג, "The BFG" (על פי ספרו של רואלד דאל, שתורגם בארץ ל"העי"ג"), מוכר עד כה בעיקר מתפקידו בסרט "אינטימיות" של פטריס שרו, הכולל סצנות מין מפורשות בינו לבין השחקנית קארי פוקס. עיקר תהילתו התקיים בתיאטרון, והגם שהוא נחשב לאחד מהבכירים בשחקני שייקספיר, "וולף הול" ללא ספק חושפת אותו בפני קהל חדש. היא עושה זאת תוך כדי סחיטת אי אילו קריאות "וואו" וקריעות לב.
למעשה ריילנס נאמן לחלוטין לדרכה של מנטל בספרה. קרומוול תמיד נתפס כאיש חורש המדון בצלליו של הנרי השמיני, אבל מנטל התעניינה בו ובאישיותו, ותהתה כיצד בחברה כה מעמדית עלה האיש הזה משוכבו מוכה ומדמם על מרצפות האבן העניות אל תפקידו כיועץ למלך. כמוה מאניש ריילנס את קרומוול ומוסיף עליו כפי שמילים אינן יכולות לאדם אמיתי, ובהתאם הסדרה עושה חסד רב עם ספר שמלכתחילה מעורר התפעלות, הישג מפואר של התסריטאי פיטר סטרוהן ("החפרפרת", "פרנק").
המבקרים בבריטניה פיארו את הסדרה על כל היבטיה, ומבקר הסאנדי מירור אף הגדיל וכינה אותה "יצירת מופת", "קלאסיקה של כל הזמנים" ו"טלוויזיה נוטה לשלמות". הילרי מנטל עצמה הייתה אחת מאוהדות הפרק ואמרה על העיבוד לספרה, "זה שופך אור, מסעיר ובמקביל מסקרן לראות כיצד הדימיון שלי תואם לשלהם". אם ביקורות, פרסים ושבחים הם עניין אחד כשמדובר ביצירות לכאורה גבוהות מצח כמו "וולף הול", אולי מפתיע לגלות שגם המוני הצופים הצביעו בשלט: הפרק הראשון שבר שיא צפייה בן עשור ל-BBC2 עם כארבעה מיליון צופים. כאמור, האומה הזו אוהבת את הנרי השמיני.