שעות על גבי שעות מול הסדרות האהובות עליכם? כמו כל דבר כיפי אחר בחיים, זה היה רק עניין של זמן עד שמישהו ימצא את החוויה הזאת מזיקה. חוקרים מאוניברסיטת טקסס מצאו כי ככל שרמות הדיכאון והבדידות של אדם גבוהות יותר, כך יגדלו סיכוייו להסתגר בבית ולרבוץ שעות על הספה מול הטלוויזיה.
המחקר, שפורסם תחת הכותרת "תחביב רע לבריאותכם? תחקיר המאפיינים הפסיכולוגיים של התנהגות צופה הבינג'", הקיף 316 משתתפים בגילאי 18-29 ובחן את הרגלי צפיית הטלוויזיה שלהם. במקביל נשאלו המשתתפים באיזו תדירות הם מרגישים בודדים או מדוכאים. "אף על פי שאנשים טוענים שצפיית הבינג' היא בלתי מזיקה, הממצאים שלנו מצביעים על כך שאי אפשר עוד להתייחס אליה ככה", מסביר יון הי סונג, ממנהלי המחקר. "עייפות פיזית, השמנה ובעיות רפואיות נוספות משויכות באופן ישיר לצפיית הבינג', ומהוות סיבות אמיתיות לדאגה".
מן הממצאים עולה עוד כי טכניקת הצפייה הפופולרית עשויה לעודד תופעות של התמכרות בקרב אנשים שפשוט לא מסוגלים לשלוט בצורך לצפות עוד ועוד. "כשהרגלי הצפייה הופכים קיצוניים במיוחד, הצופים נוטים להזניח את עבודתם ואת יחסיהם עם אחרים", מוסיף הי סונג, "למרות שאנשים יודעים שהם צריכים להפסיק הם לא מוצאים בעצמם את היכולת להתנגד לצפייה נוספת".
על אף שמדובר בתופעה חדשה יחסית, טוענים החוקרים שהיא מקבילה לתופעות בדידות ודיכאון שנחקרו לאורך שנים. ממצאי המחקר צפויים להיות מוצגים בכנס התקשורת הבינלאומי בפורטו ריקו במאי הקרוב. עד אז היינו ממש מעריכים אם כל החוקרים האלה יניחו לנו לנפשנו ולא ישתלטו על השלט.