10001פנים. סט טלנובלה. יום [המשך פרק קודם]
דנה שואטת אל עבר רננה......נעמדת מולה.... מדברת בזעם כבוש
דנה:
מה הסיפור שלך אה?..מה עשיתי לך? אה? חלאה....
שחר:
אה...דנה...צריך לצלם...
רננה:
מה הבעיה שלך בדיוק?..
דנה:
את הבעיה שלי....
שחר:
את מוכנה לחזור להצטלם?
דנה לא עונה לו רק בוהה ברננה...מסיגה את המרחב הפרטי שלה..
צלם:
יש מכות?
שחר:
היי..היי היי
רננה:
[שקטה וטעונה] דנה יש פה אנשים!
דנה:
את חושבת שאכפת לי?
דנה מרימה ידיה בתנועות אגרוף....דוחפת את רננה בכוח... רננה ממש נבוכה... אבל לא רוצה לוותר... היא דוחפת בחזרה את דנה...
רננה:
אל תגעי בי
צלם:
יאללה בלאגן
שחר:
שתוק! דנה, רננה..
דנה ורננה זורות מבטי אימה זו בזו...זה כל שניה עלול להתפוצץ...
רננה:
בואי רדי מהסט, ונדבר בפרטיות. לא מול כולם.
דנה:
לדבר... עכשיו פתאום את רוצה לדבר.
שחר:
דנה, יש פה סצנה לצלם....
דנה:
שק לי בתחת...
שחר מופתע
שחר:
חב'רה קחו 5...
רננה ודנה הולכות לכיוון חדר ההלבשה...
צלם:
לא ראיתי דם...
שחר:
נו באמת זה ממש לא בוגר... אולי מספיק? [שולף שטר] 50 שקל על דנה בלום...
מירי:
100 על רננה.
כל הנוכחים מוציאים שטרות....מתחילים להתערב ביניהם...
פתיח סדרה.
10002פנים. חדר הלבשה. יום
דנה ורננה נכנסות לחדר ההלבשה...
רננה:
את נהנית לעשות פאדיחות לעצמך מול אנשים?
דנה:
ואת נהנית לפתות את הארוס שלי?
רננה:
מה?
דנה:
הכל ברור מותק, הכל ברור!
רננה:
מה ברור?!
דנה:
למה חזרת לטלנבולה, למה עזבת את החבר שלך. עכשיו הכל ברור, באת בשביל כפיר אה?
רננה:
בגלל זה את תוקפת אותי מול אנשים?
דנה:
מישהו צריך לעצור אותך רננה, עלק משחקת אותה מתאבדת כדי שכפיר ישאר לישון אצלך.. איכס..
רננה:
לא שיחקתי אותה כלום, ולא היה לי כלום עם כפיר, ואני מציעה לך לא להתחיל איתי.
דנה:
אולי לא היה לכם משהו אתמול, אבל את מתכננת שיהיה, נכון? אני קולטת אותך...
רננה:
מישהי פה בפאראנויה..
דנה:
תתרחקי ממנו!
רננה:
קודם כל לא התקרבתי אליו, ושנית....
דנה:
מותק אני לא סתומה.. את כל הזמן בתוך הרדאר שלו, עובדים ביחד מה עובדים ביחד, הוא ישן אצלך, את מבקרת במשרד שלו... את לא מתבייישת? את רואה את הטבעת הזאת? אני וכפיר מאורסים, ואנחנו מתחתנים, ואת היית כלום, הרפתקה, התערבות, כדאי שתזכרי את זה ותדעי את מקומך...היית כלום, תישארי כלום, אל תהרסי יחסים של אנשים אחרים!
רננה:
עוד מילה אחת אני מכניסה לך כזה בוקס..
דנה:
תוציאי את הלכלוך מהאוזניים ותקשיבי טוב..את לא תתקרבי אליו... איך יש לך את החוצפה להתקרב אליו אחרי כל מה שעשית לו.
רננה:
אחרי מה שאני עשיתי לו?
דנה:
... כנראה שזה האופי שלך, אני מסוגלת להתמודד עם זה, אבל כפיר לא מסוגל.. אז פשוט תתרחקי ממנו.
רננה:
[מופתעת] מה.. על מה את מדברת? מה עשיתי לו?
דנה:
שברת אותו,ריסקת אותו, שאבת לו את החיים, כל הייסורי מצפון שעשית לו, הדיכאון שהכנסת אותו, את שיגעת אותו. לקח לי יובלות להרים אותו מהקרשים, ועוד יש לך את החוצפה לשאול מה עשית לו? תאמיני לי מזל שקרה מה שקרה אחרת הוא היה יכול להמשיך להיות תקוע עלייך.
רננה:
על מה את מדברת בדיוק?
דנה:
על זה שהוא גילה את הפרצוף האמיתי שלך! הוא הגיע לבית משוגעים להגיד לך שהוא אוהב אותך... ומצא שם אותך מתנשקת עם השו? א?יס?מו? שלך, רק אז הוא קלט עם מי יש לו עסק. הוא הבין שאני צדקתי כל הזמן.. ואני לא מוכנה שתעשי לו את זה עוד פעם.
עלמה נכנסת לחדר הלבשה... עם עוד איש צוות
עלמה:
דנה אנחנו באמת חייבים להמשיך, את חושבת שאת יכולה?...
דנה שולחת עוד מבט אחד אל רננה...
דנה:
תצאי כבר מהחיים שלו. שלנו. מספיק הכאבת לו.
מסתדרת ויוצאת משם.. רננה נשארת המומה....היא הבינה פתאום את כל מה שקרה... היא יוצאת משם גם היא מבולבלת....
עלמה:
תיקו.
האיש צוות מתבאס שם לה ביד חמישים שקלים..
10003פנים. חומוסייה. יום. [המשך פ"ק]
אסי שחר (כוכבת הסדרה 'מיכאלה') נכנסה זה עתה לחומוסייה... היא וגרשון כרגע מחובקים...
גרשון:
מה נשמע מתוקה שלי.....
בטי:
מי זאת?
שרית:
עזבי, סיפור ארוך...
אסי:
אז זה המקום החדש שלך?...
גרשון:
כן, מה את אומרת עליו?...
אסי:
יפה...
גרשון:
איפה את, לא רואים אותך?
אסי:
אתה יודע, הלימודים, האלבום שבדרך, והילדים
גרשון:
בן כמה הקטן?...
אסי:
מיכאל? הוא כבר בן שנה וחצי...
גרשון:
פשש....איך הזמן רץ...
אסי:
שמעתי שאתה ואמא שלי כבר לא?...
גרשון:
לא, זה לא הסתדר..
אסי:
חבל..
גרשון:
מה עם חי?...
אסי:
גיא? [קצת מסויגת] הוא בסדר..לא יודעת, התחיל לשים הרבה ג'ל בזמן האחרון...מתנהג קצת מוזר
גרשון:
את מכירה את שרית נכון?...
אסי:
כן בטח, מה נשמע שרית?
שרית:
דבש. מה שלום הכלייה?...
אסי:
גילי? היא נסעה עם אורן גדליה למשלחות לפולין
גרשון:
אז מה סתם קפצת?...
אסי:
כן...
גרשון:
חכי רגע [עונה לטלפון]... אהלן פרצוף תירס... מה?! למה?! עצרו אותו במכס?! אבל הוא צריך להופיע פה היום, אתה תוקע אותי בלי אומן איתן, נו באמת..החזירו אותו ליוון?
בשעה שגרשון בטלפון... בטי ניגשת אל אסי...
בטי:
אהלן אני בטי..
אסי:
אסי...
בטי:
אז מה מאיפה כולכם מכירים?
אסי:
סיפור ארוך...
בטי:
זה גם מה ששרית אומרת, אבל מה הסיפור?
אסי:
את רוצה שאני ממש אספר?
בטי:
למה לא? זה סיפור מעניין?...
אסי:
הכל התחיל כשדויד המלך רצה שאני אכיר את גרשון... במועדון שהיה לו אז
גרשון:
[ניתק את השיחה] אל תשאלי איזה פאדיחה.. נתקעתי בלי זמר להערב, ויש לי פה הערב חפלה
אסי:
גרשון.. אני לא יכולה...יש לי תוכניות
גרשון:
בטי תביאי לי מים, אני מרגיש חלש, קשה, קשה עם כלייה אחת...לפעמים יש צריבות
אסי:
[מתחילה לצחוק]... טוב טוב בסדר...
הוא מחייך אליה...
בטי:
רגע אבל תגמרי את הסיפור...
אסי:
אה...איפה היינו? ובדיוק באותו זמן מי שהוא בעלי עכשיו, המציא עט דיגיטלית..
בטי:
אה...כמו עיפרון?...
אסי שולחת בה מבט תמה..
אסי:
אה....בערך...
אסי ממשיכה לספר..
10004פנים. חדר כושר. יום.
ניב מדריך מישהו, ואז שון מגיע..
ניב:
[למתאמן] תסלח לי רגע...
הוא ניגש אל שון מחייך אליו... שון לא מחייך...
שון:
היי
ניב:
אתה רוצה לדבר פה, או שנצא לקפה?
שון:
פה זה בסדר....
ניב:
מה קורה?...
שון:
לא קל לי להגיד לך את זה ניב..
ניב משתתק....
שון:
אבל... אבל... . אני מצטער..
ניב:
על מה?
שון:
על מה שעשיתי לך, שטרטרתי אותך ככה, ששיגעתי אותך, שנתתי לחולשות שלי לפגוע בך.. ואני הכי מצטער על מה שקרה בינך ובין שירה.
ניב:
שון, מה אתה מנסה להגיד לי?...
שון:
רציתי להגיד לך...רציתי להגיד לך...ש.. אני חוזר לשירה.
שתיקה..
שון:
[לוחש] באמת הייתי יכול להתאהב בך.
ניב:
חשבתי שזה כבר קרה..
שון:
כן זה קרה, אבל...
הוא מסתכל הצידה שלא ישמעו אותו עוברים ושבים...
שון:
אני לא יכול. אני לא יכול לחיות ככה..
ניב:
ואני חשבתי שדווקא עכשיו, שהכל נפתח..
שון:
לא הכל נפתח, ואני לא יכול...אני פוגע ביותר מדי אנשים.. יותר מדי אנשים שחשובים לי..
ניב שותק...
שון:
ועכשיו אני פוגע בך, אני יודע...
ניב:
תעשה מה שאתה מבין....
שון:
ניב...
ניב:
תעשה מה שאתה מבין! מה אתה רוצה שאני אגיד לך?
שון:
המשפחה שלי
ניב:
שון, תעשה מה שאתה מבין!
שניהם נושמים נשימה עמוקה.. מסתכלים זה על זה בעצב..
שון:
אני אדבר עם שירה...אני אשכנע אותה להשלים איתך... אנחנו נהיה בסדר כולנו...
ניב:
אין כזה דבר שון, אבל זה משהו שאתה כנראה עדיין לא מסוגל להפנים. לקבל על עצמך. אי אפשר להיות בסדר עם כולם...
שתיקה שניהם עצובים. ניב שולח יד ומלטף את פניו של שון... שון מלטף את פניו של ניב, רק לרגע...רק לרגע....ואז ניתקים...
ניב:
סוף סוף בחרת. עכשיו רק תעמוד בזה.. כי אני לא מוכן יותר.. ביני ובינך לא יהיה כלום יותר. אף פעם.
שון מהנהן. ניב מושיט לו יד ללחיצה.....שון מהסס ואז לוחץ אותה.. הכל נורא עצוב וחרישי... הם לוחצים לחיצת יד....לא עוזבים את היד זמן ממושך, העינים שלהם אומרות הכל.. .
ניב:
אני חייב לחזור לעבודה...
שון:
להתראות
ניב:
להתראות...
שון מסתובב הולך משם...הוא מוחה דמעה כשהוא יודע שניב כבר לא רואה.. ניב נראה גמור, מוחה דמעה כשהוא יודע ששון כבר לא רואה...
10005 פנים. דירה רמי. יום.
רננה על המחשב היא מנסה לכתוב אבל היא לא כל כך מצליחה... היא מבולבלת מדי...
רננה:
שרה...לא.. הרוזן לא... מה... איזה שטויות.. לא... אה..,[לעצמה] הוא באמת אהב אותי? הוא לא שיקר... הוא ראה אותי נפרדת מרמי, והוא בעצם חשב ש...אז הוא הלך ל....מה זה אומר? מה זה אומר? מה זה אומר?
שירה:
מה מה אומר?
רננה מסתובבת ומגלה את שירה שזה עתה נכנסה...
רננה:
מה העינינים?
שירה:
סבבה...מה מה אומר?
רננה:
לא משנה... אני מדברת עם עצמי אף אחד לא שומע
שירה:
[מחייכת] איך ישנת בלילה?
רננה:
מה, בסדר, למה?....
שירה:
הייתה לך כרית מענינת....
רננה:
אופס..
שירה:
דנה יודעת?
רננה:
הוא סתם נרדם פה, הוא.. זה לא מה שאת חושבת, ממש לא..ממש ממש לא.. זה היה תמים
שירה:
WHAT EVER... .
היא ניגשת ומחבקת את רננה... מחזירה לה מפתח...
שירה:
רציתי להגיד לך, תודה רבה רבה רבה על הכל, אני לוקחת את הדברים שלי עכשיו...
רננה:
מה, את מתפנה?...
שירה:
כן אני ושון חזרנו...אני חוזרת הבייתה.
רננה:
אה.
שירה:
מה אה?
רננה:
אה...
שירה:
את לא מפרגנת?
רננה:
את בטוחה שאת רוצה את זה?..
שירה:
מה רצית, שאני אוותר?
רננה:
אה...לא יודעת.. את צריכה לעשות את מה שטוב בשבילך.
שירה:
אני רוצה להיות עם שון....
רננה:
למה?...את לא חושבת שאהבה שכל כך קשה לממש אולי היא לא ממש אהבה?
שירה:
[בשכנוע עצמי] גם אם האהבה לא קלה וגם אם יש בעיות. אסור לוותר. בזה אני מאמינה..
רננה מסתכלת עליה מעכלת את מה שהיא אומרת
10006פנים. כושר קפה. יום
טליה יושבת במקום, היא לחוצה, היא באטרף, כוססת ציפורניים, מתוחה... יעקוביאן מגיע לשם, יש לו תיק...מדברת בלחש, חשאית....
יעקוביאן:
שלום דודה
טליה:
שב שב....נו הבאת לי?...
יעקוביאן:
כן דודה...
הוא מוציא מהתיק שלו בקבוקון קטן..
יעקוביאן:
זה חומצה.. זה משהו טוב
היא בוחנת את הבקבוק.. מתחילה לחייך
יעקוביאן:
הבאתי משוק הבוכרים, את שמה טיפה על הרצפה זה יגיע עד אמצע כדור הארץ..ייצא בסין זה.
היא מחייכת...
טליה:
דנה הזאת לא יודעת מה מחכה לה..
יעקוביאן:
איך תעשי לה את זה..?
טליה:
יש לי רעיון מעולה עם פער אירוני...
יעקוביאן:
אה הבנתי. מה זה אומר?
טליה:
זה, זה אומר שתסמוך עליי..
יעקוביאן:
בסדר. איך תעשי לה את זה?...
טליה:
אמרתי לך, סמוך עליי יעקוביאן...
יעקוביאן:
בסדר. איך תעשי לה את זה?..
טליה:
אלוהים ישמור..
היא קמה... מבזיקה חיוך יש לה תוכנית...
טליה:
דנה חמודה שלי...יש לי מתנה בשבילך...
קאט מהיר מארץ המהירים ל-
10007פנים. בית דנה. יום
טליה עומדת בפתח, בידה אוחזת קופסה עטופה בנייר מתנה....דנה המומה לא יודעת איך לאכול את הביקור של טליה
דנה:
מתנה?....זאת ממש הפתעה....
טליה:
הרבה זמן אה?...
דנה:
כן
טליה:
את לא מחייכת...
דנה:
לחייך?
טליה:
דנה, אני ממש לא כועסת עלייך
דנה:
לא?
טליה:
ממש לא, בדיעבד עשית לשתינו טובה...
דנה:
מה זאת אומרת?
טליה:
לא באמת רציתי להישאר בטלנובלה,טוב שעשית מה שעשית.. אני יכולה להיכנס?..
דנה:
אה. כנסי...
טליה נכנסת...
טליה:
תראי ..את הרי יודעת שאהבתי אותך מאוד, ופתאום נכנסתי לעימות איתך, וזה עימות שאין לו סוף, את מסלימה, אני מסלימה, מזרח תיכון כזה..זה עשה לי רע.
דנה:
התנהגת כמו כלבה.
טליה:
אני יודעת ואני מתנצלת על זה..
דנה:
כן?
טליה:
כן...כעסתי שהבאת לפיטורים שלי, אבל זה עבר לי ,אחרי כמה ימים הבנתי שזה היה הדבר הנכון, כי זה היה הפרוייקט של רננה מהתחלה, ואת, את עשית את הדבר הנכון, באמת יצאתי כלבה קנאית ככה אני. לפעמים אני משוגעת, מה אני אעשה? מזל עקרב.
דנה:
ועכשיו את בסדר?...
טליה:
כן, כן, אני ואסתר חזרנו, ההיריון טפו-טפו.. והכל נרגע אצלי, אני בתקופה מאוד שלווה עכשיו, אני ישנה במנזר ליד ירושלים, ואני מאוד רגועה.. במנזר ראיתי
דנה:
ראית מה?...
טליה:
גיא פינס.. הם משוגעים עליו שם... ראיתי שאת מתחתנת.. עם האונגרון החמוד הזה... קטעים. אמרתי לעצמי, טליה, טליה ככה אמרתי, חייבים לעשות שלום, אז הנה הבאתי מנחה
היא מושיטה לה את המתנה העטופה... דנה נבוכה אבל די קונה את זה....
דנה:
וואלה...אה.... תודה טליה..
טליה:
בבקשה
דנה עסוקה במתנה לא מסתכלת על טליה
דנה:
אז מה, שמעת שאני מתחתנת?..
טליה:
בטח בטח...[לעצמה] כלבה בורגנית..
דנה מוציאה מהשקית ערכת מייק אפ\ קרם פנים.. .הכי יוקרתי שיש
דנה:
די טליה, זה יקר...
טליה:
זה המעט שאני יכולה לעשות... אני חייבת לך.
דנה:
זאת מסיכת פנים מעולה, קראתי עליה, תודה
טליה:
בבקשה. אני חייבת לחזור למנזר יש לנו תפילה, את תסלחי לי נכון על מה שהיה?
דנה:
...אני.... אני אחשוב על זה..
דנה מחייכת, טליה מחייכת... ואז טליה מביאה לה חיבוק עדין
טליה:
על כל פנים תדעי לך שאני מאוד מאוד מצטערת.
10008פנים. סלון אונגר. לילה.
ניצה טורחת במטבח. היא מפחדת פחד מוות מבעלה, אבל גם לא מסוגלת לקום ולברוח... היא מחכה...לא יודעת למה... ואז עלמה יורדת במדרגות.....
עלמה:
היי אמא
ניצה:
מה קורה מותק?
עלמה:
מה, את מבשלת אמא?
ניצה:
כן, היית מאמינה?...
עלמה:
ימות המשיח, מה נשמע?...
ניצה:
בסדר...בסדר...
עלמה:
הסתדר לך בסוף עם המצלמת וידאו?
ניצה:
כן כן... בטח...
היא שולחת מבט אל עבר הדלת... חרדה
ניצה:
תגידי עלמה.. מה היית עושה, אם היית באיזה מצב שאת לא יכולה לעשות בו כלום, והכל נורא מסוכן, מה שלא תעשי נורא מסוכן, כי אי אפשר לדעת מה הבנאדם השני יכול לעשות, ועדיין את אוהבת אותו את לא רוצה לוותר עליו, אבל קורים פה דברים, דברים מופרעים..
עלמה:
זה מהשאלון של לאישה?...
הטלפון מצלצל... ניצה הודפת את עלמה וממהרת לענות לפניה
ניצה:
הלו?
בדיוק אז נפתחת הדלת...ג'ק עם הסלולרי ביד, הוא זה שהתקשר...יש לו ביד כל מיני שקיות..
ג'ק:
HONEY IM HOME
הוא מנתק את הטלפון...
ג'ק:
ראית מה זה עלמוש, כל עשר דקות אני... מתקשר לאמא שלך, כמה אני אוהב אותה
אודי יורד במדרגות..
ג'ק:
הנה הטורקייה..
אוד:י
מה נשמע?
ג'ק:
מתי תתחיל לשלם לי שכר דירה?...
עלמה:
אבא די....
ניצה:
מה זה אתם הולכים?...
עלמה:
כן אנחנו הולכים לסרט...
ג'ק:
משאירים אותנו לבד, אה נקניקייה שלי...
ניצה:
אולי תישארו לארוחה?
אודי:
יש לנו כבר כרטיסים
ניצה:
אני הכנתי הרבה אוכל אני.. אעלב אם לא תישארו
עלמה:
אבל אנחנו הולכים לסרט...
ניצה:
סרט יש גם מחר... שיאכלו איתנו, לא ככה, נפתלי?...
ג'ק:
כן כן , ארוחה משפחתית זה רעיון מצויין, אני אוהב ארוחות משפחתיות.. נעשה קידוש...
אודי:
אבל לא יום שישי היום
ג'ק:
כבר אמרתי שזה לא משנה.
ניצה:
בבקשה, בשבילי..תלכו להצגה שנייה או משהו
עלמה מסתכלת על אודי, הם נכנעים.. ההקלה ניכרת על הפנים של ניצה. ג'ק נונשאלנטי.
10009פנים. חדר כושר. לילה
ניב מתכונן ללכת... הוא נראה די אאוט... הוא מדבר עם המדריך השני.
ניב:
טוב אני הולך...
מדריך:
כל היום אתה פה אה?
ניב:
כן עשיתי כפולה...
מדריך:
הכל בסדר אלדר?
ניב:
מה? למה?
מדריך:
אתה נראה קצת אאוט...שמעת מה קרה ליואל?....
ניב:
מה?...
מדריך:
החתול שלו התחשמל מהשמיכה החשמלית..
ניב לא שומע אותו בכלל הוא חושב על שון, ודמעות עולות לעיניו...
מדריך:
מה, אתה בוכה?...
ניב:
מה?
מדריך:
הכרת את החתול שלו?..
ניב לא עונה.. נושם עמוק, ליבו נשבר, לוקח את הדברים בשקט ויוצא משם.. צריך לעבור המצב שלו בסצנה הוא ממש עצוב... לוקח את הדברים שלו ויוצא משם.
10010פנים. חומוסייה. לילה. [חפלה]
מוזיקה ברקע.. יש אורחים בחפלה..רוקדים... בטי ממלצרת.. שרית יושבת שם מהורהרת... גרשון מדבר בפני האורחים.... ואז בני קייזרמן נכנס אל המקום.....
בני:
ווי ווי מה הולך פה?..
שרית:
מה זאת אומרת?..
בני:
זאת מסעדה או מה?...
שרית:
כן בטח מסעדה...
בני:
כי זה נראה כמו הופעה.. יש בר מצווה למישהו
שרית:
יש פה חפלה היום...
בני:
אה. חפלה, זה מיוחד..... נותנים באותנטיות.. נו מצויין... תרבחו ותסעדו....
הוא מתיישב ליד גרשון , אין לו מושג מי זה, נראה מבסוט...
בני:
על הכיפאק פה.... מה נשמע?
גרשון:
תודה בסדר
בני:
זה נכון מה שנראה לי? שכל הבחורות פה נותנות? לא? בלי פוזות, יעני בפתיחות.. נראה לי פה משהו משהו.
גרשון נועץ בו מבט, לא מבין מאיפה נפל עליו זה..ואז אסי יוצאת מתיישבת על הספסל , או נעמדת על הבמה.. הקהל מוחא כפיים
בני:
מי זאת? הרקדנית בטן?...קולולולו...
גרשון:
מה יש לך?
בני:
חבל שלא הבאתי שטרות... יש לך לפרוט?...
גרשון:
איך אמרת קוראים לך בחורצ'יק?...
בני:
בני, בני קייזרמן,
גרשון:
תקשיב לי טוב "זכרייה"..אל תבלבל לי את המוח...
הוא מסתובב... בני תמה.... אסי מסמנת לסאונדמן, ומתחילה לשיר את השיר FEEVER [הלהיט שלה]... אנשים מוחאים כפיים מתלהבים...
10011פנים. בית דנה. לילה
דנה פתחה את קרם הפנים, היא מתכוננת לשים אותו, מתח!!!! ואז הדלת נפתחת, זה כפיר... ברגע האחרון דנה נסוגה מהקרם... יש מרחק ביניהם... רבו... כפיר נחוש להתפייס במיוחד עקב דברי רננה על כך שלעולם לא יהיו יחד...
כפיר:
היי...
דנה:
היי
כפיר:
אני מצטער, את עוד כועסת?...
דנה:
לא... עבר לי...
כפיר:
באמת שלא היה כלום איתה, אני נשבע לך,
דנה:
אני מאמינה לך
כפיר:
[מצטט את רננה קצת מריר] זה הדבר האחרון שאת צריכה לדאוג ממנו...
דנה:
אני מאמינה, זה מה שרציתי להגיד לך כשבאתי למשרד, פשוט כשראיתי אותך איתה... התעצבנתי.. אני לא קנאית אתה יודע, אבל פתאום.... קינאתי...
כפיר:
אני יכול להבין את זה
דנה:
כי כי כי, יצאת מעפן שלא התקשרת להגיד לי אבל. זה לא היה בסדר.
כפיר:
אני יודע אני מצטער...
דנה:
טוב..
כפיר:
טוב
דנה:
אז שולם?
כפיר:
שולם...
הם מתחבקים חיבוק ארוך
דנה:
אתה יודע מה אתה?.
כפיר:
מה?
דנה:
אתה חמישים אחוז חמוד, שלושים אחוז מעפן, ועשרים אחוז דביל..
כפיר:
זה הדבר הכי יפה שאמרו לי
הוא מנשק אותה...
כפיר:
את יודעת מה חשבתי היום?...
דנה:
מה?
כפיר:
שאני לא מספיק מעורב בעניין של החתונה, אני משאיר הכל לך, בסוף תהיה חתונה בלי חשפניות, זה נורא ואיום...
דנה מחייכת
כפיר:
לא זה רציני, אני רוצה להיות מעורב, להראות שכן אכפת לי. מחר אני אפגש עם העמיחי הזה... נוציא הזמנות, נתקתק עיניינים...
דנה:
[מתרשמת] וואלה...
כפיר:
כן כן, אין מה לחכות עם זה...
דנה:
היום קיבלתי את מתנת האירוסין הראשונה...
כפיר:
איזו מתנה?
דנה:
טליה הביאה לי קרם פנים...יקר בטירוף..היא השקיעה
כפיר:
טליה המשוגעת?
דנה:
כן... אתה רוצה שאני אשים את זה יש לזה ריח נהדר...
כפיר:
שימי...
היא מתחילה להבריג את המכסה... .ואז ברגע האחרון, כפיר פתאום חושד במשהו, הוא שם את ידו על ידה עוצר אותה..
כפיר:
עצרי
10012פנים. סלון אונגר. לילה
הארוחה המשפחתית לקראת סיום.... כולם מסובים לשולחן...
עלמה:
אבא אולי די לברך על כל דבר...
ג'ק:
זה טוב לברך.... לא ככה ניצה?
ניצה:
אה... כן...
ג'ק:
למה כל כך חלש, דברי בקול רם
ניצה:
כן!....טוב לברך
ג'ק:
תענוג הפתיתים האלה, מעשה ידי רעייתי להתפאר..
הוא שולח רגל מתחת לשולחן ממשש איתה את רגלה ניצה... אבל הוא ממשש בטעות את רגלו של אודי.. שנבוך מאוד
אודי:
אה...זה הרגל שלי...
ג'ק מגחך... הוא נהנה, הוא אוהב ארוחות משפחתיות...
עלמה:
טוב אנחנו זזים...
ניצה:
לא למה, כבר זזים?
עלמה:
את רוצה שגם נאחר להצגה שנייה?
ניצה:
אודי אתה לא רוצה עוד קינוח?
אודי:
לא, אני מפוצץ זה כבר השלישי שלי...
ג'ק:
תרשמי כמה הוא אוכל נחייב אותו בסוף החודש
עלמה מסמנת לאודי עם אצבע על הראש כמחווה "אבא משיגענה"
עלמה:
יאללה אמא, אבא, אנחנו הלכנו...
ג'ק:
אז רק אני ואת.... אה שניצ'לה?
עלמה ואודי כבר מתחילים לקום...ניצה רוצה להשאיר אותם שם איכשהו
ניצה:
מה עם זמירות?...
עלמה:
מה?...
ניצה:
לא שרנו, אחרי קידוש תמיד שרים זמירות...
עלמה:
מה???
ג'ק:
זה רעיון נפלא ניצה, נפלא... אני גאה בך... חייבים לשיר זמירות....
עלמה:
אני לא שרה זמירות, מאיפה אני יודעת לשיר זמירות?...
ג'ק:
אודי איך אתה בזמירות?
אודי:
לא יודע, כשהייתי ילד היינו שרים קצת
ג'ק:
[מתרשם] מה אתה אומר אודי.... אתה יודע לשיר זמירות?
אודי מסתכל על עלמה במבוכה... ניצה מרגישה שהיא מצליחה לדחות את הקץ..
ג'ק:
נו תשיר משהו
10013פנים. חומוסייה. לילה
קייזרמן ואסי שרים קריוקי לדואט של ג'ורג מייקל ALWAYS [לפי השיר במקור, אסי את החלק של הבחורה ובני את של ג'ורג'..] בסוף הם מסיימים, כולם מוחאים להם כפיים... בני נרגש, קד קידות, מזה מרוצה..
אסי:
זה היה השיר האחרון של הקריוקי, אני הייתי אסי שחר, ותודה רבה לכולם...
מחיאות כפיים.. גרשון שולח נשיקה...
בני:
תגידי את רוצה אולי להצטרף אליי לדרינקי דרינק?
אסי מראה לו את כף ידה על מנת שיראה את הטבעת ויבין שהיא נשואה.. בני לא מבין את פשר המחווה...
בני:
חמש דרינקי דרינק'ס את רוצה?
אסי:
אני נשואה....
בני:
אה... יש לך אולי אחות להכיר לי?....
אסי נראית קצת נבוכה....
10014פנים. דירה דנה. לילה [המשך ס"ק]
כפיר בדיוק מנע מדנה לשים את הקרם... לוקח אותו ממנה
דנה:
מה אתה עושה?
כפיר:
יש לי איזה חשד
דנה:
מה אתה שרלוק הולמס...
כפיר:
מה פתאום היא מביאה לך מתנות הפסיכית הזאת?...
דנה:
כי אני מתחתנת...
כפיר:
אה.....זה כבר הגיוני, מוריטישיה אדאמס המשוגעת שהייתה מאוהבת בך, עכשיו קונה לך קרם פנים בגלל שאת מתחתנת.. נו, מה פה לא ברור..
הוא לוקח את הקרם פנים לכיור... בוחן אותו, מריח אותו... משהו נראה לו לא בסדר...
דנה:
מה אתה עושה?..
כפיר לוקח מזלג, תוחב בתוך הקרם
דנה:
אתה רוצה לאכול את זה?...
אחרי כמה שניות...נשמע איזה אפקט של חומצה.... כפיר מוציא את המזלג מתוך הקרם, לא נשאר ממנו יותר מדי... חצי ממנו נאכל... הוא נדהם
דנה:
פאק
כפיר:
פאק
כפיר + דנה:
פאק!!
דנה:
מה היא פסיכית? היא קנתה לי אחד מקולקל?
כפיר:
זאת חומצה דנה, זה רעל, לא יודע מה זה...
דנה:
מה??? מה????
כפיר:
זה חזק... זה אכל את המזלג
דנה:
מה היא מטורפת?..היא רצתה שאני אשים את זה על הפנים שלי?...
כפיר ודנה מחליפים מבטים.. היא מבוהלת...
דנה:
כפירי אני מפחדת...
כפיר:
[מרגיע] אין לך מה לפחד
דנה:
תזרוק את זה...
כפיר:
אי אפשר זה עדות...בואי הולכים...
דנה:
אין מצב שאני יוצאת עכשיו...
כפיר:
לא יוצאים.. הולכים למשטרה..
דנה:
למשטרה?. ..
כפיר:
מותק, היא ניסתה להרוג אותך....
דנה מחווירה.... הם לוקחים את הדברים שלהם ויוצאים...
10015פנים. סלון אונגר. לילה. [המשך ס"ק]
כולם עדיין מסובים סביב השולחן... אודי [די מבוייש] שר זמירות... [
אודי:
[בקול גבוה משתדל]שלום עליכם מלאכי השלום מלאכי עליון ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא
ניצה:
עוד פעם, עוד פעם....
עלמה:
אמא זה כבר פעם חמישית תעזבו אותו
ניצה:
אני בטוחה שלאודי לא אכפת, אני פשוט מתה על זה...
אודי:
האמת שכבר כואב לי הגרון...
עלמה:
די אנחנו זזים....
ניצה מדי פעם מנסה לזרוק מילים בטורקית אולי זה יעבוד... מילות ההיפנוזה
ניצה:
אז מה אודי אולי תטוסו לאיסטנבול מתישהו?
היא שולחת מבט מהיר לג'ק לראות אם זה השפיע, הוא מסתכל עליה מוטרד, היא ממהרת לתרץ....
ניצה:
יש דילים עכשיו..
ג'ק:
קדימה ילדים לכו.... היה נחמד..
ניצה:
אבל...
ג'ק:
בלי אבל...
עלמה ואודי קמים באנחת רווחה....
עלמה:
שלום ווירדוז....
הם יוצאים.... תוך שהם יוצאים הם מחליפים רפליקות אחרונות...
עלמה:
אני מה זה מצטערת...
אודי:
זה בסדר, כל הזמן חשבתי שעוד שנייה יזרקו עליי סוכריות מהקומה השנייה...
עלמה:
נראה לי שאצלנו העזרת נשים היא דווקא במרתף אצל כפיר...
הם יוצאים... ניצה וג'ק נותרו לבדם...הוא מתקרב אליה
ג'ק:
סוף סוף קצת זמן איכות לבד
ניצה:
רציתי לעשות את הכלים
ג'ק:
עזבי אותך מהכלים...
ניצה:
אבל
ג'ק:
זה נדמה לי או שאת מנסה להתחמק ממני?
ניצה:
נדמה לך, ברור שנדמה לך... למה שאני אנסה
ג'ק:
אמרתי לך שהבאתי לך הפתעה....בואי לסלון
היא באה בעקבותיו....הוא ניגש אל השקיות שהביא קודם...
ג'ק:
איזה כיף שרק אני ואת כאן עכשיו משהנה.... .. החלטתי להשקיע בחיי האהבה שלנו
ג'ק מוציא מהשקיות בגדים תחתוניים הכי סליזיים... גרביוני רשת, שוט קטן , מדים של משרתת.. חזייה מנומרת...ניצה מחווירה.....
ג'ק:
בואי למעלה.....
ניצה:
אבל אני צריכה לשטוף כלים...
ג'ק:
בוא למעלה ניצה...
ניצה:
איזמיר מאוד יפה בעונה הזאת
ג'ק:
[חשדן ] מה?
ניצה:
לא, אתה יודע, מרוב שאתה קורא לאודי טורקייה, זה עושה לי אסוציאציות
ג'ק:
[מאיים] בואי למעלה ניצה... עכשיו.
10016 פנים. חדר מלון שחר. לילה.
שחר לבד בחדר שלו מנגן בגיטרה, (את אחד השירים שהוא ניגן עם אופק על מנת שנבין שהוא מתגעגע אלייה) מדי פעם הוא לוגם קולה... מרגיש די מחורבן..... מתגעגע אל אופק....
10017 פנים. חומוסייה. לילה.
אסי ובני כבר לא שם... אבל המקום עדיין הומה אנשים..[גרשון במטבח]....בטי ניגשת לדבר עם שרית.
בטי:
אנשים מתחילים ללכת אה?..
שרית:
טוב אחרי שאסי הלכה אין בשביל מה להישאר
בטי:
היא שרה יפה אה?..
שרית:
שרה יפה אבל מדברת שטויות
בטי:
מה למה?
שרית:
דיברתי איתה קצת על המצב שלי וזה, שאלתי אותה איך לגרום למישהו להתאהב בי והיא אמרה שמהניסיון שלה צריך להתחזות לאשתו שבקומה [תרדמת]
בטי:
איפה זה קומה?...
שרית:
לא יודעת,, אני חשבתי שהיא מתכוונת קומה ראשונה קומה שנייה...
בטי:
אין מעלית שמה?..
שרית:
איפה?...
בטי:
אני לא יודעת, במקום הזה, על מה אנחנו מדברים?
פתאום נשמעת קול יריה ונשמעות צווחות... שרית ובטי ממהרות להסתכל מה קרה ומגלות שאבי נכנס זה הרגע אל המסעדה.. שתי ידיו מגובסות!!!!!... אבל באחת מהן הוא נושא אקדח, הוא גמור ומסומם ממשככי כאבים..[הוא ירה באוויר]
שרית:
זה אבי...
בטי:
אלוהים ישמור...
כל האנשים משתתקים, מופסקת המוזיקה... שקט. אבי מתקדם פנימה...נועץ מבט בעיניים של שרית, מתקדם לעברה...הוא מצוטט בקול אדיר, בכאב גדול ובכוונה מרובה, את רבי נחמן מברסלב......
אבי:
ריבונו של עולם! השומע צעקה מעמקי שאול תחתיות ומתחתיו. שמע צעקתי ונאקתי ואנחתי המרה מאוד, הכבדה מאוד, העמוקה מאוד. פתח פיך לאילם כמוני, למרוחק כמוני. עזרני לפרש את לבבי המר לפניך. כי נפשי מרה לי מאוד מאוד, עד אשר איני יודע איך אני יכול לחיות ולהתקיים אפילו שעה אחת מעוצם מרירות לבי....
גרשון יוצא פתאום מהמטבח. בדרמטיות
גרשון:
מי זה שמצוטט את רבי נחמן?....אה... אתה
אבי:
אני
אנשיו של גרשון מסמנים לו כשואלים האם לשלוף או לא... גרשון מסמן להם להמתין
גרשון:
על שום מה המרירות שלך אבי? למה באת להרוס לנו את החפלה?
אבי:
למה? כי אני רוצה שיקשיבו לי, אני רוצה שאנשים ידעו
גרשון:
ידעו מה?
אבי:
שידעו ששנים אני עובד בשבילך, ושנים שאני מאוהב בבת שלך..בשרית
בטי מצביעה על שרית למען ידעו כל הנוכחים במי מדובר..
אבי:
אהבתי אותה גם כשהיא לא אהבה אותי, אהבתי אותה עוד יותר כשהיא התאהבה בי, ואהבתי אותה הכי הרבה כשהיא הסכימה להתחתן איתי. אבל זה לא קרה..כי שרית בגדה באהבה שלנו, היא התאהבה באחר, וגם אז לא התרגזתי, לא איבדתי את הקור רוח שלי, אבל אחרי שאותו אחד גם גנב לי את מקום העבודה, וגם רמס לי את הכבוד, החלטתי לעשות מעשה.. ואני.. אבי... שכולכם או רובכם מכירים. וכל החיים שלי לא פגעתי בזבוב, ניסיתי לרצוח אותו.
שרית:
מה עשית יא דפוק?!!!!
גרשון:
שש....
אבי:
פעמיים...ניסיתי להרוג אותו, ופעמים נכשלתי, פעם אחת חירבנה עליי ציפור, ופעם שנייה נפלתי על סקייטבורד....
בטי:
[לשרית] זה כבר לא ציטוט של ברסלב..
אבי:
והבנתי, הבנתי, זה מלמעלה, אני לא אמור להרוג אותו... זה לא יהיה הסיפוק שלי....
גרשון:
אז מה אתה רוצה אבי?
אבי:
שיקשיבו לי, שיבינו אותי, פעם אחת שיבינו אותי, שיבינו מה זה לב שאוהב ואוהב ואוהב וממשיך לאהוב לא משנה מה.. ברחת לי מהחינה ואני עדיין אוהב.. ביטלת את החתונה ואני עדיין אוהב.. הבאת אותו שיחליף אותי, אבא שלך לא נותן לי להיכנס לפה, ואני עדיין אוהב... את שתי הידיים שברתי ואני עדיין אוהב....
אבי מתחיל לבכות.....
אבי:
ואני תמיד אוהב אותך שרית, תמיד, לא קשור לגרשון, לא קשור לכסף, לא קשור לכלום, הלואי שלא הייתי אוהב, אבל אני לא מסוגל, אני לא מסוגל....את אהבת חיי
אבי מתמוטט על בירכיו... גועה בבכי... שומט את האקדח ומרחיק אותו ממנו [הוא לא באמת רצה לפגוע במישהו, רק רצה תשומת לב..] שרית ובטי המומות, גרשון מנענע בראשו... ופתאום רוב אנשי המקום שלופים אקדחים כמו באיזה סרט של טרנטינו ומכוונים עליו... מישהו מאנשיו מגיע אל גרשון... אחר אוסף את האקדח..
איש של גרשון:
אתה רוצה שנטפל בו?...
גרשון:
לא, תזמין משטרה..
איש:
משטרה??? אתה בטוח גרשון... אנחנו אף פעם לא מזמינים משטרה, אנחנו מטפלים בשיטות שלנו...
גרשון:
[עצוב] עזוב אותו, רחמנות עליו...שהם יתעסקו איתו
הוא נאנח אנחה ארוכה...
10018 פנים. חדר מלון שחר. לילה [המשך ס"ק]
שחר עובד על השוטינג, ואז נשמעת דפיקה בדלת...
שחר:
כן? מי זה?
אופק:
[מבטא רוסי] שירות חדרים...
שחר:
מה עכשיו?...
אופק:
פותחת בקשה...
שחר:
לא הזמנתי כלום
אופק:
פותחת בקשה.
שחר נאנח, קם, ניגש אל הדלת... ומגלה לתדהמתו את אופק ממהר להסתיר את הניירות של הטלנובלה....
שחר:
מה?...
אופק:
שירות חדרים
שחר:
מה את עושה פה?...
אופק:
התגעגעתי אז באתי..
שחר:
לא טסת?
אופק:
לא
שחר:
למה?
אופק:
כי הייתה שביתה, ואתה היית העמיר פרץ שלה.
שחר:
אני?
אופק נכנסת לחדר, מסכת הקשיחות שלה מתערערת....
אופק:
הייתי בשדה, כבר הגעתי, עברתי ביקורות, ושאלו אותי אם מישהו עזר לי לארוז, כמו שעשינו בצחוק אתמול.. ו.... נזכרתי בך... ופתאום חשבתי אולי, אולי אני באמת מפספסת פה משהו....משהו שלא צריך לפספס... אולי אני צריכה לחזור.
שתיקה...
אופק:
ואולי לא, אולי עשיתי עכשיו את הפאדיחה של החיים שלי, ואם כן, תגיד לי עכשיו, אל תנסה להיות נחמד סתם, כי אני אקום, אני אצא מכאן ואני אטוס, אני לא מהמציקות... מחר אני אטוס.
שתיקה
אופק:
מאור?...
שחר מנגב דמעה מעינו.
שחר:
אל תטוסי....
אופק:
לא?
שחר:
תישארי...
אופק:
כן?...
שחר מתחיל להתקדם לעברה
שחר:
אני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד שמח שבאת
היא מחבקת אותו, הוא מחבק אותה....
אופק:
אני לא יודעת למה, אבל אני חושבת שאני אוהבת אותך
שחר:
גם אני אוהב אותך...אני כל כך אוהב אותך...
הם ממשיכים להתחבק...
10019 פנים. חדר שינה אונגר. לילה.
ג'ק לבוש בבגדיי המשרתת... ניצה ממוללת את הבגדים שהיא אמורה ללבוש, זה נראה לה כל כך פריקי....היא ממש מפחדת ....ונגעלת..... ג'ק במצב רוח משועשע..
ג'ק:
כתבתי שיר היום...
ניצה:
שיר?
ג'ק:
[ביישן] כן משהנה...שיר שכתבתי בעבודה...כתבתי לעצמי, את רוצה לשמוע?
ניצה:
כן בטח...
ג'ק:
מעניין אותי מה תגידי עליו-
מאה קופים ישבו על עץ.
אחד מהם החליט לרדת למטה
תשעים ותשע הביטו בו בשעה שבחר בחופש הוא לא ידע מה לעשות הוא הצטרף לעדר של פלמינגואים הוא הצטרף גם לקבוצת מלחים הוא לא היה בטוח מי היה מתאים לו הוא עזב את שניהם הוא פגש קופה ובילה איתה קצת זמן אבל לא הצליח להגיע מפגש הוא המשיך לטייל ואז התיישב הוא המשיך לטייל ואז התיישב
הוא גידל חווה והיה גאה בעצמו
הוא היה די מרוצה
הוא לא היה לבד
ניצה מביטה בו בבעתה...
ניצה:
שיר יפה מאוד...בוא נלך לישון?...
ג'ק:
מה פתאום לישון, הלילה צעיר מאוד... ואת עוד לא לבשת את המתנה שלי..
ניצה:
אני לא חושבת שהיא במידה שלי
ג'ק:
תלבשי אותה...
ניצה:
[בשקט] אני לא רוצה
ג'ק:
תלבשי את המתנה שלי!!!!
ניצה:
אני לא רוצה
ג'ק:
[שואג] מה אמרת ????!!!!!!
זה נראה כאילו הוא עומד לתקוף אותה..
קאט....
10020פנים. דירה דנה. לילה
כפיר עם דנה בדירה... הם חזרו מזמן מהמשטרה... כפיר בטלפון
כפיר:
כן....כן....או.קיי.... ושום דבר?... אני מבין... לא, אני ישן פה... בטח שבטח שלא נפתח. אוקיי.. בסדר... אני מבין...שלא יפרסמו את זה טוב?... אני אגיד לה.... ביי.
כפיר מנתק. נראה חמור סבר...
דנה:
נו מה הם אמרו?
כפיר:
זה דיויד השוטר שדיברנו איתו בתחנה
דנה:
מה הוא אמר?..
כפיר:
לא מוצאים אותה...
דנה:
מה זאת אומרת?..
כפיר:
הם חיפשו בבית שלה, היא לא הייתה שם,
דנה:
לא?
כפיר:
לא, השוטר אמר שהתנפלו עליהם עשרה חתולים מופרעים יש להם שריטות שחבל על הזמן ומצאו שם מישהו ישן, יעקוב משהו
דנה:
זה האחיין שלה
כפיר:
דויד אומר שזה בחור עם ילקוט עבירות, לא תיק עבירות..
דנה:
מה עם המנזרים?...
כפיר:
הם שאלו, באף מנזר לא שמעו עליה, בכלל... יכול להיות שהיא סתם עבדה עלייך...
דנה:
יכולתי למות מזה?..
כפיר:
הוא אמר שזאת חומצה בריכוז מאוד גבוה, אולי לא היית מתה אבל היית נשארת עם אחוזי נכות לכל החיים...
דנה:
אני מפחדת כפיר... איפה היא? איפה היא מתחבאת?
10021פנים. דירה ניב. לילה.
הדירה ריקה וחשוכה... [או כך נדמה] ניב נכנס, להפתעתו הדלת לא נעולה... הוא נכנס פנימה, ופתאום דמות לא מזוהה מזנקת עליו ומפילה אותו לקרקע... [זה יכול להיות שיד פתאום חוסמת את פיו של ניב ומושכת אותו לקרקע.. [זה דיאגו אבל לא אמורים לדעת מי זה....שהצופים יחשבו שאולי זאת טליה]
- סוף פרק-