הערוצים מרכינים ראש: מבחר המלצות טלוויזיה ליום השואה והגבורה

בערוץ 1 ב-21:30, שאלות של חיים ומוות.
סרט המתעד את מסעם האישי והקבוצתי של 17 אנשי תרבות, אמנות, משפט וחברה למסע יוצא דופן בפולין, במטרה להתמודד עם הנחלת זיכרון שואה, כשהדגש במסעם הוא הסתכלות על השואה מנקודת מבט אחרת. כבר לא רק כקורבנות אלא למצוא לקחים ואמות מידה מוסריות וערכיות. בין המשתתפים: יהורם גאון, יונה אליאן קשת, אפרת גוש, גיא לואל, אסתי זקהיים, דובי אייכנוולד, השופט בדימוס אליהו וינוגרד, פרופסור ירון זליכה ונוספים שיצאו למסע מטלטל בחיפוש אחר תעצומות הנפש שנתגלו בשואה. הסרט, שנעשה ביוזמת מכון 'שם עולם' לחקר השואה, עוקב במהלך כשבוע באופן אינטנסיבי אחר החוויות האישיות והרגשיות של משתתפי המסע, עם ראיונות עומק שצולמו בביתם בישראל ועד לחזרתם לארץ. מה קורה כשדיון ישראלי יהודי מהותי שכזה מגיע לפתחם של פרופ' סמי סמוחה החילוני/השמאלן מול יהורם גאון המסורתי? מה קורה כשאלוהים עומד למשפט על מעשיו או על היעדרו באושוויץ? מה צעקה שם אמונה אלון? מה אפשר לקחת מקרון הרכבת בלודז', שיהיה משמעותי גם לדור שלא הכיר את אלו שנסעו ברכבות אלו? וממי בקשו משתפי המסע סליחה בפח האשפה ליד הקרמטוריום באושוויץ?

בערוץ 23 ב-22:05, "הבובה הזאת הצילה אותי"
סדרת בת תשעת סרטים קצרים באורך של כ-10-12 דקות, המביאים את סיפורם של מי שהיו ילדים או ילדות בתקופת השואה, וצעצוע אחד שבו נאחזו והיווה עבורם טעם של בית ועולם טוב יותר.

בערוץ 2 ב-21:15, רכבת הצלה.
סיפור מסעו של הרב יצחק חיים הרצוג ברחבי אירופה עם סיום מלחמת העולם, להצלת ילדים יהודיים שפוזרו בכפרים ואצל משפחות נוצריות, במאבקו להשיב אותם אל חיק משפחותיהם בארץ ישראל. בסרט מתראיין נכדו של הרב הרצוג, יצחק בוז'י הרצוג, וכן הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב לאו.

בערוץ 10 ב-21:15, לשכה 06.
למי שהחמיץ את השידור בערוץ 2 בשנה שעברה: סיפורה הדרמטי של "לשכה 06", קבוצת החוקרים המשטרתית שקובצה בשנת 1960 במטרה לחקור ולהכין את כתב התביעה נגד אדולף אייכמן. 1961, השנה בה הועמד אדולף אייכמן למשפט בישראל, נחשבת לשנת מפנה ביחס החברה הישראלית לשואה. שנה בה קיבלה השואה "פנים" והניצולים קיבלו במה לספר את הזוועות והשבר הגדול שעברו. מאחורי המשפט הדרמטי עמדו 14 חוקרי משטרה שכונסו יחדיו ב"לשכה 06", מנותקים ממשפחתם ומהעולם, תוך שהם שוהים כעשרה חודשים בכלא ביחד עם אייכמן, שוקדים על הכנת כתב התביעה של העם היהודי נגד רוצחיו. הסרט חושף לראשונה את סיפורם של החוקרים, על הקשיים, הווידויים, הגילויים והסערות הנפשיות שעברו, תוך ניסיונם לעכל את ממדי הזוועה ולחלץ מתוכה את "סיפור" השואה כפי שבמידה רבה מוכר לנו היום. נראה כי העוצמה הרגשית שחוו החוקרים נטבעה בנפשם לעד. הסרט, המשלב סצנות דוקומנטריות, חומרי ארכיון וסצנות שיחזור דרמטיות, מקרין ומברר סוגיות בעיצוב זיכרון השואה בחברה הישראלית בכלל, תוך התמקדות במספר חוקרים כאבנר לס, חוקרו האישי של אייכמן שעזב את הארץ תוך שהוא משיב לעצמו את אזרחותו הגרמנית, ומיקי גולדמן, חוקר השמדת יהדות פולין העוסק בהנחלת זיכרון השואה עד היום. בימוי והפקה: יואב הלוי.

בערוץ 2 ב-22:10, דפים ברוח.
סיפורה של רחלי, תינוקת יהודייה שהושארה על פסי מסילת הרכבת בפולין בשנת 1941. לאחר שנים רבות, כאשר רחלי עומדת בפני טקס פדיון בנה שנולד אחרי ציפייה ארוכה לילד, אישה פורצת אל החדר וחושפת בפניה את מה שאף פעם לא שמעה, מציפה מחדש את עולמה עם סיפור שמעולם לא סופר. הסרט מדלג בין העבר וההווה, ומשרטט את סיפור ילדותה הכואב של רחלי ובעצם את סיפורם של אלפי ילדים שניצלו בשואה בזכות מסירותם של לא מעט אנשים.

בערוץ ההיסטוריה ב-22:10, ההנהגה הנאצית: רוע מוחלט.
אדולף היטלר מייצג עד היום עבור רבים את הרוע האולטימיבי, אבל הוא לא פעל לבד. היקף הזוועות שביצעה המפלגה הנאצית הצריך מנגנון שלם שיכול היה לבצע אותה: החל מעילית אינטלקטואלית שהעניקה לגיטימציה לרעיונות היטלר בעיני הציבור, דרך פקידות בירוקרטית שביצעה את הוראותיו ביעילות חסרת רחמים, וכלה בבריונים אלימים בדרגים הנמוכים של המפלגה שיישמו בשטח את הוראותיה באופן אכזרי ביותר כלפי קורבנותיהם המיועדים. מי היו אותם אנשים? כיצד הפכו לחלק אינטגרלי ממנגנון הרשע הנאצי? עבור רבים החל שלטון הטרור הנאצי ב-8 בנובמבר 1923. אדולף היטלר, בגיבוי 600 חיילי ה-SA, הסתערו על כינוס פוליטי בעיר מינכן בניסיון כושל לבצע "פוטש" ולהחליף את המשטר בכוח. הפוטש אמנם דוכא למחרת, אך מנקודה זו והלאה שכלל היטלר את דרך הפעולה שתהפוך את שלטון הטרור שלו לאפשרי: הסתמכות על מעגל קרוב של משתפי פעולה נאמנים שיבצעו את הוראותיו. למעשה, היטלר הבין אחרי הפוטש שלא רק טרור יקדם אותו אלא גם ניצול כללי המשחק באופן ציני. שידורים נוספים למחרת ב-15:30 ו-21:30.

בערוץ 1 ב-22:20, שתיקה זועקת.
הסרט שישודר בערב יום השואה בערוץ הראשון חושף לראשונה עדויות על פשעי מין אכזריים שבוצעו באלפי ילדים יהודים בשואה. עדויות מצמררות מפי הילדים של אז, שבמשך חיים שלמים הסתירו את חילול הגוף ורצח הנפש מפני העולם ובעיקר מבני משפחתם. ראו למעלה קטע מתוך הסרט.

בערוץ 2 ב-23:15, מכתב מהעבר.
28 שנים לקח למכתב להגיע מברלין בגרמניה המזרחית לתל אביב בישראל. מנחם מפחד לגלות מה כתב לו שם אחיו שאיתו ניתק קשר לפני 40 שנה, אך בעזרת שכנו הוא מעז להתמודד עם סוד שרודף אותו מאז שהיה נער.

ב-yes2 ב-21:00, סימון והאלונים.
דרמת התבגרות שבדית נוגעת ללב. לאחר תום מלחמת העולם השנייה מגלה סיימון הצעיר שהוא אינו בנם הביולוגי של הוריו השבדים, אלא נצר למשפחה גרמנית יהודית. הוא יוצא למסע שורשים במהלכו מתגלים התלאות והקשיים שעברה אירופה במהלך השואה. מבוסס על ספרה של מריאן פרידריקסון.

ב-yes דוקו ב-21:00, ענפים שבורים.
זוכה פרס הסרט הקצר בפסטיבל חיפה 2014, דוקו-אנימציה המבוסס על סיפור חייה של סבתה? של הבמאית מיכל רכטר, שעלתה לישראל לבדה כילדה בת 14 לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, ולא ראתה שוב את משפחתה שנספתה בשואה. במוקד הסרט עומד ראיון מצולם עם מיכל. העלילה מדלגת בין ההווה לעבר, ומוצגת תוך דיאלוג מתמיד בין שתי נקודות מבט: מיכל, המספרת את הסיפור באופן מרוחק, מסרבת להכיר במימד הטראגי של האירועים, ואילו אילה שרוט יוצרת הסרט מציגה באמצעות האנימציה את המימד הרגשי.

ב-yes דוקו ב-21:30, סעודות דמיוניות.
במחנות הריכוז הנאציים, כמו גם בגולאגים ובמחנות המלחמה ביפן - כתבו השבויים מתכוני בישול. מאות ואלפי מתכונים נכתבו על ניירות קטנים, על מחברות ואף על בדים שהאסירים הצליחו לשים עליהם את ידם. הם נטלו על עצמם סיכון חיים כדי להשיג את אמצעי הכתיבה, לכתוב את המתכונים ולשמור אותם, שלימים נשארו רבים מהם בחזקת משפחות הניצולים. מדוע נכתבו המתכונים הללו? האם כתיבתם היתה בעצם אקט אוניברסלי של התנגדות? ניצולים מהמחנות ומומחים מתחום ההיסטוריה, הבישול והפסיכולוגיה, מביאים נקודת מבט חדשה על אנשים שכתיבת המתכונים, החלומות על התבשילים ואף ההתכנסות שלהם בשעות הפנאי הבודדות כדי לדמות סעודות מפוארות – היו הדרך שלהם לשרוד ולאפשר לעצמם אנושיות בתוך הכיאוס הנורא.

ב-yes4 ב-21:30, פרז הצעיר.
סיפורו האמיתי של המתאגרף היהודי-טוניסאי ויקטור פרז שהחזיק בתואר אלוף העולם באיגרוף במשקל זבוב בשנים 1931-1932. בעקבות הזכייה הפך פרז לכוכב העולה של הספורט הצרפתי וחי את החיים הטובים, כולל רומן מתוקשר עם שחקנית יפהפה ובזבוז כספים לכל עבר. השנים עוברות, וגרמניה כובשת את צרפת. פרז היהודי, אשר תהילתו מאחוריו, נשלח לאושויץ, שם מאלצים אותו להשתתף בקרבות אכזריים במטרה לשעשע את השלטונות. עם בראהים אסלום, סטיב סוויסה, איזבלה אורסיני, אלברט אילוז, אוולין הגואל.

ב-yes3 ב-22:00, המחברת הגדולה.
דרמה מטלטלת ומרשימה המבוססת על ספרה של אגוטה קריסטוף. שני אחים תאומים מופקדים על ידי אמם אצל סבתם הזועפת בכפר מרוחק בזמן מלחמת העולם השנייה. כדי להכין עצמם למלחמה המתקרבת ולהתמודד מול המטלות והמכות שמנחיתה עליהם סבתם, מחליטים הילדים לעשות הכל כדי לחשל את גופם ואת נפשם. את האימונים הקשים שהם גוזרים על עצמם ואת זוועות המלחמה, הם מתעדים בשפה מרוחקת ועוכרת שלווה במחברת סודית. עם אלריך תומסן ("איה"), פירושקה מולנר, לאיוס קובאקס והילדים לזלו ואנדרס גיימנאט. הסרט היה נציג הונגריה לאוסקר האחרון, הוקרן בעשרות פסטיבלים וזכה בפרסים בקרלובי-וארי, שיקגו וחיפה.

ב-yes דוקו ב-22:30, הסוד האיטלקי שלי.
מדוע שאנשים יסכנו את חייהם כדי להציל זרים (ולעולם לא לדבר על זה)? אליל הספורט האיטלקי ג'ינו ברטאלי - אלוף הטור דה-פראנס 1938, שהתנגד לפאשיזם של מוסיליני אך נחשב כסמל לעליונות הארית - הוא אחד האנשים היותר מוכרים שהצילו יהודים ופליטים שנמלטו מהנאצים במלחמת העולם השנייה. תחת מעטה ספורט הדיווש, ביצע ברטאלי מאות גיחות להעברת מסמכים מזויפים עבור רשת מחתרתית שנוהלה ע"י הארכיבישוף והרב הראשי של פירנצה. 70 שנה אחרי מעשיו ההרואיים ו-13 שנה אחרי מותו זכה ברטאלי לתואר חסיד אומות העולם מטעם יד ושם. ניצולים שנותרו בחיים חוזרים לאיטליה היום כדי לספר את הסיפורים שלא נחשפו על יותר מ-10,000 יהודים שניצלו ע"י אלפי איטלקים ולומר תודה. הבמאי אורן ג'אקובי ("חרב קונסטנטין") מביא את הסיפור הבלתי-מוכר על יהודי איטליה, שלמעלה מ-80% מהם ניצלו מגורל אחיהם במדינות השכנות. קריינות: איזבלה רוסליני.

בערוץ 8 ב-18:45, סיפורו של אלברט גרינג.
השם "גרינג", שעד כה הוזכר בעניינו של יד ימינו של היטלר, הרמן גרינג, נחשף באור אחר עם סיפורו הבלתי ייאמן של אחיו הצעיר אלברט, שהיה ממתנגדי הנאציזם והציל כ-34 יהודים מגירוש וממוות. במאי 1945 נכלא אלברט גרינג על ידי הצבא האמריקאי, ובמהלך חקירתו חשף בפני הצבא רשימה של 34 יהודים אותם הציל מגירוש וממוות. בעוד הרמן היה שותף לרצח של יהודים בדרכים אחרות ואף זכה לכינוי "האיש עם לב הברזל" של היטלר, אלברט ניסה להציל יהודים ומתנגדי משטר רבים מהמכונה הנאצית האכזרית. הסרט משלב בין חומרי החקירה לעדויותיהם של המשפחות אותם הציל ותמונות ארכיון שטרם נראו.

בערוץ 8 ב-21:00, A-22103 זיכרון דברים.
סרט אינטימי קצר המתאר את הקשר בין הבמאי יהונתן גרון לסבתו, יהודית ארנון ז"ל, תוך עיסוק בזיכרון והקשר בין הנפש לגוף. ארנון, ילידת סלובקיה 1926, ניצולת שואה שעברה בין מחנות העבודה השונים בפולין, שרדה את אושוויץ וצעדת המוות באזור צ'כי נידח עד הגעת הצבא האדום ששם קץ למלחמה. בשנת 1992 במסגרת פרויקט ההנצחה של "יד ושם" וקרן סטיבן שפילברג, צולמו כ-52,000 עדויות של ניצולי שואה, ביניהם גם של יהודית. הסרט מתמקד בעדות כנקודת הפתיחה ומשם והלאה מתפתח למסע פענוח, חקירה וגילוי של סיפורים דרך גוף, תנועה ומחול.

בערוץ 8 ב-21:25, שומרי הזיכרון.
לאחר שבע שנים של הובלת פרויקט חיפוש שמות קורבנות השואה בבריה"מ מטעם "יד ושם" , יוצא הבמאי בוריס מפציר למסע שטרם נראה על המסך, מסע של השבת זיכרון השואה שהועלמה. שואת היהודים בשטחי ברית המועצות לשעבר נותרה תעלומה במשך עשרות שנים אחרי סיום המלחמה. מסיבות אידיאולוגיות ופוליטיות לא הכיר השלטון הסובייטי בייחודיות הטראגית של השמדת היהודים ע"י הנאצים, ורק אחרי פירוק בריה"מ התאפשרו תיעוד והנצחת קרבנות השואה בשטחים האלה. הסרט הזה, שצולם באתרי הרצח, מציג תמונה מקיפה של אירועי השואה בבלארוס וממחיש במדויק את תחושת הזמן והמקום של האירועים הטראגיים.

בערוץ 1 ב-21:00, פרשת קוזלצ'יק.
המושג קאפו מזוהה עם רוע ובגידה, אבל זהו סרט על קאפו אחר. קאפו שהואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים, אך ניצולים מעידים כי הציל יהודים. הוא מת בישראל לאחר ששרד את זוועות אושויץ, אך לבו לא עמד בהשמצות על כך שסייע לנאצים. עד לפני כמה שנים לא ידע איציק שקד, תעשיין בן 68 מחיפה דבר על אביו. אמו יוכבד ברחה איתו מהבית בחולון ב-1951 כאשר החלו להתפשט האשמות כלפי אביו, יעקב קוזלציק (יקוב), על כך ששיתף פעולה עם הנאצים. "קאפו" היא המילה האחרונה שיוכבד רצתה שתדבק בבנה ובה. שנים אחר כך יוצא בנו של קוזלצ'יק בפעם הראשונה לאושוויץ למסע שהדחיק כל חייו. בחדרים האפלים של בלוק 11 הוא שומע את עדויותיהם של ניצולים ישראלים ופולנים ששרדו את בלוק המוות וזוכרים את אביו. הוא חוזר בזמן ליומיום הבלתי נתפס של אביו ב"בלוק המוות" ולומד על דמותו השנויה במחלוקת, בשל היותו של יעקב קוזלצ'יק משתף פעולה.

בערוץ 2 ב-21:00, אבודים עם צופית גרנט: יום השואה.
אריה, מאיר וחנה, שלושה אחים בגילאי ה-50, יוצאים למסע בעקבות אחיהם האבוד. הם לא יודעים עליו כלום. הם גם לא יודעים דבר על עברה של אמם, ניצולת שואה, שסירבה באדיקות לדבר על כל דבר שקשור לעברה "בתקופה ההיא". אמם קלרה הגיעה לישראל כנערה צעירה לאחר ששרדה את הזוועות. כאן בארץ נקלעה למערכת יחסים אלימה והביאה לעולם את בנה יעקב, בשמו הנציחה את זכר אחיה האהוב שנספה בשואה. די מהר מבינים האחים כי על מנת לגלות את נסיבות חייה של האם, אשר הובילו לפרידה הכואבת מבנה בכורה, עליהם לשבור חומות של שתיקה שהם נחלתם של בני הדור השני בארץ. צופית והאחים יוצאים למסע חושפני אל ביוגרפיה נעלמה ומלאת סודות, בניסיון להבין מה קרה לאחיהם - הילד יעקב, שאמור להיות היום בן שישים.

בערוץ 1 ב-22:00, ילדי התקווה ממונקץ'.
סרט החושף את האנשים שצולמו ע"י צוות צילום אמריקני במרץ 1933, בעיר מונקץ' שבסלובקיה - מסמך תחקירי חשוב בחשיפת זהויותיהם וגורלם של המצולמים באותו סרט שצולם ע"י הצוות האמריקני ב-1933, כולל הקלטות, צילומים, מסמכים, ראיונות ועדויות נדירות מהארץ ומהעולם. בסרט שצולם שנת 1933 תועדה ההקלטה הראשונה של ההמנון הלאומי "התקווה". שרים אותו תלמידי הגימנסיה העברית במונקץ'. בשינוי שורה אחת מהתקווה – "ארץ בה דוד חנה". 83 שנה אחרי אותו צילום היסטורי נפגשים תלמידי הגימנסיה העברית ששרדו, בפגישה מרגשת המתרחשת ביד ושם ומנסים לזהות את חבריהם, מוריהם ואת עצמם. מה קרה לילדים שצולמו במרץ 1933? מה קרה להם עצמם כשרוב חבריהם ומשפחותיהם נשלחו באפריל 1944 לאושוויץ ונרצחו? וכיצד שרדו הם את השואה הקשה? הבודדים ששרדו מספרים את סיפורם.

נירנברג
מיני סדרה זוכת פרסים בכיכובו של אלק בולדווין, על משפטי נירנברג המפורסמים שנערכו בתום מלחמת העולם השנייה לשורה של מנהיגים מהמשטר הנאצי. מיד אחרי התבוסה של גרמניה במלחמת העולם השנייה, החליטו מנהיגי בנות הברית שמנהיגי המשטר הנאצי חייבים להישפט על פשעי המלחמה שביצעו. עשרים וארבעה נאצים בדרגות שונות עמדו למשפט על פשעים כנגד האנושות. ההכנות למשפט, המשפט עצמו ותוצאותיו, מתוארים מנקודת מבטם של התובע הראשי רוברט ג'קסון (אלק בולדווין) והסניגור הנאצי הרמן גרינג (בריאן קוקס). הסדרה זכתה בשני פרסי אמי, בארבעה פרסי ג'מיני (ה'אמי' של קנדה) והיתה מועמדת לשלושה פרסים בטקס גלבוס הזהב.

היטלר
מיני סדרה זוכת 7 פרסי אמי ופרסים רבים נוספים בעולם. השחקן הבריטי רוברט קרלייל ("טריינספוטינג", "ללכת עד הסוף") נכנס לדמותו של אדולף היטלר בתיעוד מצמרר ומדויק על עלייתו לשלטון בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה. הסדרה מתמקדת בחברה הגרמנית של עידן פוסט מלחמת העולם הראשונה, שהייתה כה שבירה וחלשה ואפשרה לצורר המטורף להשתלט עליה. דגש נוסף בסדרה הוא על שנאתו של היטלר ליהודים והדרכים שהשתמש בה כדי לבנות את הפופולאריות שלו בחברה הגרמנית. לצדו של קרלייל מופיע צוות שחקנים מובחר, ביניהם ליב שרייבר ("ריי דונובן"), סטוקרד צ'אנינג ("כל דבר אחר"), ג'נה מאלון ("חייהם הפרועים של נערי המקהלה"), ג'וליאנה מרגוליס ("האישה הטובה"), מת'יו מודין ("בירדי") ופיטר אוטול ("טרויה").

רוזנשטראסה
דרמה זוכת פרסים על סיפור יוצא דופן מתקופת השואה ושלטון הנאצים. אביה של חנה, יהודייה ניו יורקית מודרנית, הלך לעולמו. אמה מחליטה להיפרד ממנו לפי כל כללי השבעה היהודיים, להפתעתם של שאר בני המשפחה. בניסיון להבין את פשר ההתנהגות המוזרה של אמה, מתחילה חנה לדלות פרטים על עברה ומגיעה לגרמניה כדי לשמוע עדות מגרמנייה קשישה הקשורה לאם בדרך שלא ידועה לה, וכך היא מגלה את הסיפור על רחוב רוזנשטראסה. בזמן שלטון הנאצים בגרמניה החליטו באס.אס. לשלוח למחנות ריכוז גם את היהודים שהיו נשואים לנשים אריות. לילה אחד נאספו מאות גברים יהודים והושמו במעצר בבית ברחוב רוזנשטראסה, לפני המעבר למחנות העבודה. אלא שהנשים הגרמניות שנותרו מאחור לא ויתרו, ויצאו למאבק שקט. במשך שלושה ימים ולילות הם ניצבו מול הבית בו הוחזקו בעליהן והפגינו כדי לשחררם. סופו של הסיפור יקרב את חנה לאמא שלה ויעזור לה להבין את המניעים להתנהגותה. הסרט זכה בפרסים בפסטיבלים שונים, ביניהם פסטיבל 'ונציה' 2003.