"כל הגברים חייבים למות, אבל לא כולם יכולים למות בתהילה"
"יומני היקר שלום, כאן טומן. מה 'מי?', טומן, טומן באראתיאון, שליט שבע הממלכות? מלך האנאלים? אני כותב פה כבר 10 שנים! סליחה שצעקתי. התחלתי את היום כשגיליתי שהמלכה היפה ואמא לא מסתדרות, זה היה שוק אמיתי. אפילו סר פאונס מסכים איתי שאסור לריב. מתברר שהאביר הבלונדיני, אחיה, נזרק לכלא, אפילו לא ידעתי שיש לנו כזה. הבטחתי לה שאעזור כדי שנוכל לחזור לשבור שיאים בלילה, הלכתי לאמא בתקיפות (אבל נורא בנימוס) ודרשתי (זאת אומרת ביקשתי ממש יפה) שתשחרר אותו. היא אמרה שהיא לא יכולה ושאני צריך לדבר עם איזה דרור, איזו בירוקרטיה, יומני, זה בלתי נסבל. הלוואי שהיה פה איזה מלך שיעשה סדר. אז קמתי והלכתי לראות את האיש המוזר והיחף הזה, אבל אמרו לי שהוא מתפלל ואסור להפריע, אבל בכלל לא התכוונתי להפריע. ואז גם צעקו עלי שאני ממזר, ומה זה בכלל אומר? אני לא אמרתי להם שהם צריכים דאודורנט. השומרים הציעו לי להרוג אותם, אבל אתה יודע כמה דם עושה לי רע. אז חזרתי למלכה היפה וסיפרתי שלא הצלחתי לשחרר את לוראס בלי אלימות, חשבתי שהיא לפחות תחבק אותי, אבל היא נהייתה ממש עצובה ועזבה את החדר. זה אומר שהיא לא תחזור? סר פאונס כבר לא רוצה להתרכבל איתי יותר, מה עושים יומני? שלך, טומן. נו מה 'מי??', די, אין לי כוח אליך יותר".
קרב במשקל כבד
זה היה ברור, כמעט מתבקש. הקארמה של ווסטרוז לא תאפשר לאף אחד להתנשא כמו מרג'רי בפרק הקודם, מבלי שיצטרך לשלם על כך וביוקר, אבל עוד לפני שסרסיי נועצת את הסכין היא קופצת לסידורים במועצה הקטנה. ידענו כבר בעונה שעברה ששלטון לאניסטר נמצא בחובות, ועכשיו הגיע הזמן לעמוד מאחורי המוטו שלהם ולשלם אותן. בנק הברזל של בראאבוס דורש לפדות חלק מהן, ואחרי שהיכרנו כמה מהעובדים בו בעונה שעברה, כבר ברור שממש לא כדאי להמתין להתראה שנייה. רק מייס טיירל מתעקש להריץ בדיחות בישיבה וגורם לכולם להסתכל על סרסיי במבט של: "אבל סיכמנו שלא מזמינים אותו יותר, נכון?", היא מחזירה להם מבט של: "נו, מה אתם רוצים ממני? העורב טעה בדרך", וכולם מקווים שהישיבה תסתיים כדי שיוכלו לצאת ולרכל על כמה אהבל הוא מאחורי הגב. מייס מציע להלוות ללאניסטרים את הכסף, אבל הטיירלים והממון שלהם תקועים לסרסיי כבר עמוק בגרון. בשלהי הישיבה היא שולחת את ראש בית טיירל לבראאבוס כדי להסדיר את החוב, אלא שהאיש שמתלווה אליו הוא לא אחר מסר מרין הנכלולי. פתאום נסיעת העסקים הלא ממש מסקרנת הזאת עוד עלולה להתפתח לאירוע מרחיק לכת.
המנה העיקרית של סרסיי מגיעה מהברית עם הדרור העליון. כמו במדינה רנדומלית לחלוטין במזרח התיכון, גם החושים החדים של סרסיי קלטו הזדמנות להשתמש בקיצוניות דתית לטובתה. היא מעניקה לדרורים משמרות צניעות חמושות היטב, מסמנת מטרה וצועקת "סיבו", והם יוצאים לכלות את זעמם בכל מי שנקרה בדרכם. מי צריך סמכויות של מלך כשיש לך צבא קנאים פרטי משלך? וכך רשת בתי הבושת המשתלמת ביותר בשבע הממלכות, הסטארבאקס של ווסטרוז, מותקפת באכזריות. לקוחות נקצרים, נערות נגררות והיין נשפך לכל עבר. חוקי האדם מושלכים הצידה לטובת חוקי האלים, ובמציאות כזו אי אפשר להיות הומוסקסואל לאורך זמן. לפי מה שאנחנו יודעים כרגע לוראס לא נפגע כמו הלקוחות הוותיקים של "רשת אצבעון", סרסיי יודעת להלך היטב על הגבול הדק שבין עקיצה למלחמה. עכשיו הכדור חוזר למגרש של מרג'רי: עם אח בכלא, אבא בסוג של סכנת חיים וסבתא אולנה הרחק ברמות גנים, גם היא צריכה להעלות עכשיו את הרמה במאבק האיתנים הזה. זה, או לחכות עד שלטומן יתחלף הקול ומישהו יתחיל להקשיב לו.
עוד לבנה בחומה
זה די מגוחך כמה הדמויות ב"משחקי הכס" שואפות להשיג כוח ותהילה, רק כדי לראות את עצמן הופכות בזכותם למקבילות של הפקידות בביטוח לאומי. זה קרה לנד כשהפך לימין המלך וקיבל ערימות של ניירת וחובות, זה קרה לדאינריז כשהגיעה למירין ומתעסקת מאז בכבשים שרופות וסכסוכים פנימיים, ועכשיו גם ג'ון שלג טועם מהתבשיל הזה בתור הלורד המפקד. במקום לפצפץ ראשים עם סטאניס במסע לכיבוש ווינטרפל, הוא חותם על צווים שיזרימו לחומה עוד בשר טרי של ריג'קטים מרחבי הממלכה. המצב כל כך נואש עד שהוא נאלץ אפילו לקבל את עזרתם של הבולטונים, ובכך מצטרף לסנסה בהרכנת הראש בפני האנשים שרצחו את משפחתו. אם זה לא מספיק הוא גם צריך לסבול את הטפות המוסר ושיער הפנים המגוחך של סאם, ובשלב הזה הוא היה מוכן לחתום על תרומת איברים בעודו בחיים רק כדי שיסתלק כבר מהחדר.
ידענו שמליסנדרה שמה עין על ג'ון עוד מהעונה הקודמת, קיבלנו חיזוק לכך בשיחת המעלית מהפרק הראשון שבו וידאה שהוא כבר בעל ניסיון. עכשיו הגיע הרגע שבו היא מפעילה את כוחו של אל האור. מדובר בריטואל דתי מורכב במיוחד שקשה לכופרים כמונו להבין, למרות שאנחנו עוקבים אחרי המכשפה האדומה כבר עונה שלישית. ובכל זאת, אפשר לנסות ולתאר את תרשים הזרימה של של דרך הפעולה שלה במילותיה של הגאונה שליט"א, קרלי ריי ג'פסן: "היי, רק נפגשנו וזה קצת פסיכי, אבל הנה ציצים, גיחי גיחי". ניסיון העבר מלמד שמי שנכנעו לפיתוי סיימו עם עלוקות על החזה במקרה הטוב או עם צל טינאייג'ר עם בעיות אלימות במקרה הרע. ג'ון מנסה להימלט בכל דרך: יש לו כאב ראש, הוא בדיוק אכל שעועית, אה! והוא בכלל אוהב מישהי אחרת. כל זה כדי לשמוע את המשפט היחיד בעולם שהוא חשב שלא ישמע יותר אחרי הפרק הקודם: כן ג'וני, אתה עדיין לא יודע שום דבר. צמרמורת.
ואם כבר צמרמורות, מה תגידו על נשיקת הפרידה בין סנסה לאצבעון? הוא מנבא לה עתיד מזהיר בתור שליטת הצפון ובאותה נשימה נוטש אותה בידי האנשים הכי מטורפים בשבע הממלכות. "למדת לתמרן מהטוב ביותר", הוא מספר לה רגע לפני. אם זה נכון, ימיה של סנסה בתור הדמות המדכאת שלא באמת מקדמת את העלילה לשום מקום, עומדים לחלוף.
עצרו הכל, יש לנו צמד פייבוריטים חדש: ג'יימי לאניסטר וברון. שילוב של התנשאות וגישה של פאק יו, סרקזם ונקיפות מצפון. יכולנו לבלות איתם שעות רק בספינה וזה עדיין היה הרבה יותר מעניין מעוד סצנה של פודריק ובריאן. ברון מבריק מספיק כדי לקרוא את המניעים של ג'יימי, מנוסה מספיק כדי לדעת שהשנאה התהומית כלפיו תגרום לכל מי שייקרה בדרכם לנסות ולהלשין עליהם, ובמידה לא מעטה גם סקרן לגלות מה מסתתר מתחת לתדמית "קוטל המלך". הקרב שלהם על החוף של דורן היה המלהיב ביותר שראינו העונה (טוב נו, הכי טוב עד סוף הפרק הזה), וזה כנראה לא צפוי להיות האחרון. במרחק לא גדול משם אילריה חול מתאחדת עם "נחשות החול" באחת מסצנות המשחק הגרועות שנראו אי פעם ("אתן באות איתי למלחמה?", "כן!! אבל קודם תשמעי סיפור ילדות מרגש") - הכל כדי להוציא לפועל את המזימה לרצוח את מירסלה ולעורר מלחמה. לא ממש ברור למה היא זקוקה לשלוש לוחמות עם יכולת דיוק של של טיל מונחה לווין כדי לפגוע בנערה בלונדינית קטנה, אבל למי יש אומץ לשאול בכלל שאלות אחרי סצנה כזאת. הלאניסטרים רוצים לשמור על השלום עם פעולת קומנדו מהירה, אילריה חולמת על מלחמה עם רצח ראווה, וכולם מסכימים על דבר אחד: רק ג'יימי עדיין מאמין לכך שמירסלה היא האחיינית שלו.
כל זה מוביל אותנו לשיאו של הפרק, הרגע שבו שלטון החוק של דאינריז חוזר להכות בה במקום הכי כואב. אחרי שסירבה בתוקף לפתוח את "בורות הקרב" ולאפשר למתחים העצומים בתוך מירין להשתחרר בסביבה מבוקרת, הם קיבלו ביטוי בקרב גלדיאטורים קטלני בחוצות העיר. בפרק הזה קיבלנו דוגמא לשני ארגוני מחתרת שכופים את רצון הרחוב על ההנהגה ומשנים את הסטטוס קוו. במקרה הראשון הם נשלטים מרחוק על ידי סרסיי, במקרה השני הם מערערים את כל התהילה של מסע הכיבושים שעשתה משחררת העבדים ברחבי אסוס. בריסטן סלמי אולי לא היה הדמות הכי אהובה בסדרה הזו, גם תולע אפור היה ברוב המקרים אתנחתא קומית מבדחת למאותגרי לשון, אבל הם היו שניים משלושת חברי המעגל הסגור שליווה את דאני. מניסיוננו עם "משחקי הכס", עד שלא ראינו לוויה או ראשים מתגלגלים חופשי ההנחה היא שלפחות תולע אפור עדיין בחיים, אבל גם במקרה כזה יכולתו לתרום לביסוס שלטונה של "אם הדרקונים" היא אפסית. דאינריז היתה יכולה להכות במעלה מלך כשהיתה בשיא כוחה, אבל כרגע, עם ג'ורה בגלות, בריסטאן סלמי מת, גורלו של תולע אפור לא ידוע וללא דרקונים, נראה שהמומנטום עזב את הבניין.
בטח שמתם לב
שג'ורה מתייחס לטיריון כמו לשק אורז: ועכשיו טיריון בוא נכתוב 100 פעמים: "אני לא אטריל את השובה שלי", "אני לא אטריל את השובה שלי", "אני לא אטריל
"
לסצנה "המרגשת" בין שירין לסטאניס: "כן, זה אני שגזרתי עלייך חיים של בושה ומגורים בצינוק, עכשיו קחי חיבוק ואל תגעי לי יותר בספינות. לקח לי שעה לסדר אותן!".
לסיפור שסר בריסטאן מספר לדאינריז: היא חשבה שהוא אהב להרוג, הוא הסביר שהוא דווקא אהב לשיר, ואם הם רק היו מכירים את ג'סטין ביבר, הם היו מבינים שאין סתירה בין השניים.
"משחקי הכס" משודרת בימי שני ב-4:00 ב-yes Oh ובשידור נוסף ב-22:00 וב-VOD.