זמן רב עבר מאז בלוג "האח הגדול" של העונה הקודמת, העונה הנוכחית רק התחילה, והשעון הפנימי שלי עדיין לא התרגל לכתיבה לתוך השעות הקטנות של הלילה. כך יצא שעוד לפני צאת הכתוביות כבר נשמט ראשי על כתפי ושקעתי בשנת חלום טרופה. ובחלומי, אמן הקראטה דרגת דאן 5 שי חי רוכב על סוסו לאור הזריחה, בדרכו להביס את אויבו המושבע מזרחוחי ימנוני הרשע. לגופו הוא עוטה חליפת בל-בוי מסקוצ' אדום ומכנסי עלים שהוא טווה בעצמו בעזרתם של במבי וסנאי. הוא עוצר ליד מפל קטן כדי להתרחץ, מה שמבריח משם בצרחות מתנחלת מבוהלת שאלרגית לאירוטיקה, ולאחר מכן הוא מביט אל האופק ונושא נאום מופלא ומרגש על השלום שמתחיל בתוכנו ועל זה שערבים הם סבבה ומעיניו הרכות זולגות דמעות וארנבים. בסוף הנאום מגיע מיסטר מיאגי ואומר לו שהוא שונא מוזיקה מזרחית ואז התעוררתי.
אבל זה לא חלום: שי חי, קיצור של "שי שחי בסרט", אכן אמיתי ומופלא יותר מכל חזיון לילה. כשהוא נוצר, אלוהים שבר את התבנית ומכר אותה לניקלודיאון. מה אין בבחור הזה? גבריות מדומיינת של סרטים מצוירים, במסגרתה מנשקים ידיים של בחורות זרות אבל מקפידים לספר שכל יום עושים מישהי אחרת, ואת האגו הגברי מעגנים בכל מיני גינוני סמוראים שלוקחים את עצמם ברצינות תהומית צ'ק; סט אג'נדות שגורם לטוקבקיסטים להתפוצץ משנאה מאושרת, כולל שמאלנות-יתר וסלידה ממזרחים ודתיים צ'ק; פרצוף שדון מוזר שיקל על הקריקטוריסטים והחקיינים את המלאכה (טיפ: סלוטייפ על האף וגוטי מקושקש בטוש על הסנטר ואתם מסודרים) צ'ק. ואם עדיין לא השתכנעתם ששיחי הוא דמות מצויירת, אז בפרק הזה מתברר שהוא קרא לילד שלו קיו. כנראה על שם האות, אבל אני מהמרת שזה שם של פוקימון או איזה בלש הנטאיי מסוקס ששיחי מעריץ. אחרי המונולוג המרגש שלו בחדר "האח", שם התוודה שהוא מתבאס כשלא מקבלים את האחר ולכן קשה לו עם מזרחים, הוא הולך לדבר עם קיו הקטן בחצר. "תשמור על אחותך הקטנה", הוא לוחש במבט לח כאילו זו צוואתו האחרונה לפני שהוא הולך להציל את הקיסר בהררי החושך ולא כולה היום השני בתוכנית טלוויזיה. כי מבחינת שיחי, כולנו רק הפסקת פרסומות מעצבנת בסרט הסמוראים שהוא חי בו.
גם תמר המתנחלת רוצה להיות חלק מהסרט הזה, גם אם היא עדיין מנסה להתכחש ומסובבת את הכיסא עם הגב לשדון הערום בשכשוכית. מהרגע הראשון שבו ראינו אותה שואגת "קראטה?! ד?י זה מדהים!!!!!!" כבר היה ברור שהיא משתעשעת במחשבה להיות גברת ספלינטר בעצמה. או-אז היא תמחה את זיעתו אחרי אימון קראטה אצילי ושניהם ילכו לקחת מהגן את ילדיהם אייץ', דבליו וג'יגליפאף להופעה של חוה אלברשטיין. האם חלומה יתגשם? למיסטר מיאגי הפתרונים.
ואלס להגנת הצומח
חוץ מפלאי השיחי, לא היה הרבה אקשן בפרק. דודו נורא ניסה להיעלב מזה שסלים לא הסכים לשתות יין וסלים ניסה לחמם אותו קצת עם "אבל זה לא על רקע לאומני", אבל אף אחד לא הצליח לפתח מריבה של ממש. הגיוני, רק התחלנו, אז בלית ברירה נאלצנו להסתפק בסצנה שלמה של פלורי רוקדת לבד בחלל הזמן (מקווה שההורים שלה הקליטו!) ובמונטאז' "ועכשיו הדיירים עושים שיחות נפש מרגשות" מתיש של לא התנהגתי יפה לגרושה שלי / הייתי פעם ילד שמן / להיות טרנסג'נדר זה קשה, אחד אחרי השני. גילי כהן מתרגש במיוחד מעסקי הטרנסג'נדריות, כי מתברר שהוא חושב שלוקחים הורמונים ו"זה צומח שם". חבל שאין הורמונים שמצמיחים מוח.
ואם כבר ענייני קהילה: מה הסיפור של דודו מעפולה? לא שאני רומזת משהו, ולא שיש בזה משהו רע, כן? אבל נכנסת לבית מישהי עם מחשוף בגודל מאגר ליווייתן ואתה מתנפל עליה עם "שיואו איפה תפרת את זה, אצל יפית?". ואחר כך ברק הגייז המוצהר מסתחבק איתו ומכריז שהם מכירים "מהמועדונים". איזה מועדונים בדיוק? מועדון מעריצי ביבי המלך? ואחר כך דודו מגלה שלא ממש טוב לו במערכות יחסים עם נשים כי אמממ תראו ציפור. יכול להיות שדודו שלנו הוא, איך לומר, חושב ששרה נתניהו היא דיווה מהממת? שהוא, איך לומר, תופר אצל יפית? או שפשוט ככה מתנהגים בעפולה ואני פשוט לא מבינה. בנתניה לא היו דברים כאלה.
קר עד העצם
מעיל, כפפות ומיכל חמצן נייד נדמה לי שקורין ניסתה לשדר לנו שקר לה במקצת. הפקה, אתם לא יכולים לסגור סככה ולהפעיל מפזר עם המליונתאלפים כסף שיש לכם לשפוך על מיצג שעונים מסתובב? רחמנות על המנחים. לא על ארז, הוא נולד קר והלב שלו הוא וינטלטור, אבל קורין נראית כמו מוכרת הגפרורים הקטנה שעוד דקה תתעלף עליי בשפתיים כחולות שלוחשות בשארית כוחותיהן "סבתא". מפזר, 79.90 ש"ח בטמבור. תגידו שאני שלחתי אתכם.
ציטוטפוט
"סלים קח יין נו" (דודו לא מבין רמזים)
"אני חגורה שחורה דאן 5 דרגת מאסטר". - "אה, ספלינטר!" (תמר בבעיטה מדויקת לאשכים של שיחי)
"נעשה דיל, אני את השלוש דקות שלי נותן לך עכשיו..." "הנה הוא כבר רוצה לקחת ממני!" (סלים ותמר ממחישים את עיקרי הסכסוך)
"סלים, אולי עכשיו יין???" (דודו ,שחרר כבר הוא לא רוצה!)
"היא שכחה להוריד את התווית מהנעליים, זה מראה על דברים הרבה יותר עמוקים" (שיחי תורם מתובנות המאסטר דאן 5 מגה-זורד שלו)
"כי אחר כך ישאלו אותי מאיפה אני, אז אני מקדים תרופה למכה" (דודו מסביר למה הוא מספר לכולם מראש שהוא מעפולה. יש מכות שאין עליהן תרופה)
"אני אביא לך משלי, יש לי מלא טוניקות כאלה של דתיות" (דודו, הן לא טוניקות, אלה חולצות ואתה שמן)
"יש לך קטע מרב מיכאלי כזה? כלומר פמיניסטית?" (גילי כהן בקטע של אהבל)
" אחי אני אוהב אותך אבל אם תקרא למורה שלי עוד פעם מיסטר מיאגי אתה תפגוש שטן שלא פגשתי בחיים שלך" (שיחי והרפתקאותיו בארץ הפרופורציות)