ימים של פוך 2016: המדריך לעונת החורף של ארה"ב - חלק ג'

מה: דרמת גיבור על חדשה של ערוץ סקיי הבריטי שסטן לי היה שותף ליצירתה (וגם מגיח בפרק הראשון להצצת אורח כדרכו בקודש), עם ג'יימס נסביט ("רגליים קרות", "נעדר") בתפקיד הראשי כשוטר הסובל מבעיות אישיות ומשפחתיות קשות. כאשר יום אחד ניתן לו צמיד מסתורי מזלו משתנה מן הקצה אל הקצה, כי זה מה שהצמיד עושה, משפר את מזלו. אבל ליקום יש דרך לאזן את עצמו, כפי שמבהירה הסדרה, ומסביב לגיבור מתחילים לקרות דברים משונים.

למה כן: כיאה למוצר מבית סטן לי, האיש שהביא לעולם דמויות איקוניות כאיירון מן, ספיידרמן ורבות אחרות, מדובר בדרמה מהוקצעת. היא משוחקת ומצולמת נהדר, מנצלת היטב את האסתטיקה של לונדון ושל נסביט לטובתה.

למה לא: באקלים הטלוויזיוני והקולנועי רווי הקומיקס של ימינו, "Lucky Man" נראית כמו כל האחרות, רק בלונדון במקום במנהטן. לא ניכר בה חידוש מעבר לזה, והיא אכן לא מצליחה להתעלות אל מעבר לדברים שכבר ראינו בעבר, כולל משפטי עוגיות מזל, נשים מסתוריות. הסדרה גם לא מאוד סגורה על עצמה - מצד אחד יש בה נושאי התמכרות להימורים, ליל תשוקה, גופת בחורה חשופת חזה וכו'. מצד שני היא לא מפגינה תחכום יוצא דופן אלא במידה רבה יכולה להתאים לצפייה משפחתית. אולי זה משהו שייפתר בהמשך העונה, אבל מוזר בתחילתה.

מה: דרמה תקופתית של ערוץ PBS (הערוץ הציבורי בארה"ב) המתרחשת בזמן מלחמת האזרחים. אחות מתנדבת מוושינגטון נשלחת לבית חולים צבאי בניו אינגלנד, שם היא נקרעת בין עמדותיה והשקפותיה לבין חובותיה המקצועיות.

למה כן: מעבר לשחזור התקופתי המרשים, ניכר שב-"Mercy Street" הקפידו היטב על הליהוק. מרי אליזבת וויינסטד ("סקוט פילגרים נגד העולם"), ג'וש רדנור ("איך פגשתי את אמא") וגארי קול ("Veep") הם רק חלק מצוות שחקנים שעושה עבודה טובה ומשכנעת ביצירת דמויות אמינות.

למה לא: צריך להיות חובב מושבע מאוד של דרמות תקופתיות כדי לשרוד את "Mercy Street". יש בה אינספור דמויות וקווי עלילה, היא מנסה לגעת גם במאבק השחורים וגם בפמיניזם וגם באכזריות המלחמה. העומס הזה גורם לה להיות מייגעת ולדמויות שלה להיות צפויות וחד ממדיות. הדיאלוגים לוקים לא פעם בפאתוס בגלל הצורך לומר דברים נחרצים בשלל נושאים. התחושה הכללית היא של ניסיון לתפוס יותר מדי בתוך מסגרת קטנה מדי.

מה: דרמה אפוקליפטית של רשת USA. בעתיד לא רחוק, מנסה משפחה בלוס אנג'לס לשרוד את החיים תחת שלטונם של פולשים מסתוריים מחוץ לכדור הארץ. בעוד חלק גדול מהתושבים בעיר למדו להרוויח משיתוף פעולה עם השלטון החדש, מנסה קבוצה אחרת לחתור תחתיו ולנסות להפילו.

למה כן: "Colony" יושבת על רעיון כללי מסקרן, גם אם כבר נחקר בעבר פעמים רבות בטלוויזיה ובקולנוע. העיצוב העתידני של לוס אנג'לס הנצורה והכוחות המנוגדים שפועלים בתוכה מצליחים ליצור סביבה עתידנית משכנעת.

למה לא: מאז "אבודים" הסבלנות לסדרות שמשחקות על מסתורין מבלי לספק תשובות, קצרה מאוד. בוודאי כשהביצוע שלה בעייתי כמו ב-"Colony". שרה וויין קליס בנתה לעצמה רזומה של דמויות מעצבנות ב"נמלטים" וב"המתים המהלכים", והיא ממשיכה כאן את אותו קו של עיניים פעורות באימה ומשחק מעצבן וחסר אמינות. ג'וש הולווי אמנם זכור לטוב כסויר מ"אבודים", אבל הדמות המיוסרת שלו כאן פשוט לא מספיק טובה כדי לעורר סימפטיה. הקצב של "Colony" מעיב גם הוא על ההנאה. טלוויזיה איטית בלי עומק היא סתם טלוויזיה איטית. וכשאיטיות פוגשת עלילה שמתעקשת לא לחשוף כמעט דבר, קשה מאוד להתמיד איתה מעבר למספר פרקים בודד.

מה: זוג תאומים (אח ואחות) מיליארדרים ממציאים פיתוח טכנולוגי שמחזיר לחיים שריף זקן - שהודח מתפקידו בגין שחיתות ונרצח - במסגרות גופו המשודרג של גבר צעיר.

למה כן: כי הרעיון הפילוסופי של טכנולוגיה מתקדמת והסכנות שמלוות אותה מעניין, כמו גם האפשרות לחזור לאחור ולהתחיל מחדש.

למה לא: כי הביצוע רע מאוד, מאיזה צד שלא תנסו לנתח את הסדרה. הכתיבה נוראית, המשחק מוגזם, הקצב איטי ומשעמם ולמרות שהרעיון הכללי נראה מעניין, מדובר בסדרה נשכחת לחלוטין. מספיק שנציין רק את זה ה"שחיתות" המוסרית של השריף היא לא לקיחת כספים או טובות הנאה לעצמו, אלא ניסיון לטייח ממצאים כדי להרשיע עבריינים שנפלו דרך הסדקים במערכת. אם הדמויות ב-"Second Chance" לא היו לוקחות את עצמן כל כך ברצינות היא היתה יכולה להיות סוג של גילטי פלז'ר. במקום זאת היא פשוט גוש של רצינות תהומית שכלוא בתוך סיפור טיפשי.

מה: די בדומה ל"ברוד סיטי", גם כאן מדובר בסדרת רשת שקומדי סנטרל הפכה ליצירה טלוויזיונית, וגם במרכזה עומדות שתי נשים שיצרו אותה ומככבות בה, ג'יליאן בל ושרלוט ניוהאוס. מעשה בבילי, בחורה נורמטיבית שנשכרת לשמש כבייביסיטר לג'ין, בחורה אינפנטילית עשירה המצויה במעצר בית.

למה כן: ל-"Idiotsitter" יש נקודת מוצא קשה בהרבה מאשר ל"ברוד סיטי". בקומדיה הנפלאה של אבי ואילנה מדובר בשתי חברות טובות בניו יורק, ואילו כאן מדובר בשתי זרות שונות שנאלצות לחבור זו לזו. האחת היא פארודיה על דמות הנערה העשירה המפונקת החיה במציאות שבה הכל מותר לה, האחרת היא בוגרת הארוורד לחוצה שממש לא מתחברת אל העולם הזה או אל זו שהיא אמורה להשגיח עליה. הפתיחה אכן דורשת מעט סבלנות מהצופים, אבל די מהר, בפרק השני ובעיקר השלישי, "Idiotsitter" נעשית מצחיקה יותר ויותר, הכימיה בין שתי הדמויות ניכרת מאוד, ואפילו ננסך בה עומק רגשי מפתיע.

למה לא: כמו שקורה הרבה בסדרות של קומדי סנטרל, היא אקסצנטרית מכדי שהאפיל שלה יתאים לכולם.

מה: קומדיה של ערוץ 4 הבריטי, על אודות מספר צעירים בגילאי ה-20 וה-30 שגרים בבית חולים נטוש על תקן של שומרי הנכס. פיבי וואלר ברידג', שכונתה איימי שומר הבריטית (ומוכרת מהעונה השנייה של "ברודצ'רץ'" כפרקליטה המסייעת של הסניגוריה), יצרה את הסדרה ומככבת בה בתפקיד לולו, חברת ילדות של אחד הצעירים שם, שאולי ואולי לא מאוהב בה מאז ומעולם למרות שיש לו כעת בת זוג רצינית.

למה כן: היא חביבה למדי ומספקת פחות או יותר את מה שניתן לצפות לו מקומדיה על צעירים במבנה נטוש - מערכות יחסים, התלבטויות מיניות, התנגשויות בין טיפוסים שונים, אחווה וכיו"ב. בפקחות היא גם לא מגבילה את עצמה רק למתחמי בית החולים אלא מראה את הגיבורים בעבודה שלהם, מרחיבה את העולם.

למה לא: היא לא מיוחדת בשום צורה. סדרה חמודה ומבדרת כדי להעביר את הזמן.