זה לא קרה במפתיע. ניתן היה לראות את הסימפטומים כבר כמה חודשים טובים: רוני דניאל איבד את אמון מצביעי הימין. דניאל, הפרשן הצבאי של חדשות 2, מוצא עצמו בסוף השבוע הזה מחוץ למיינסטרים - המיינסטרים שהיה פעם בגיני, זה שהאמין בישראל של פעם, שפוי, ממלכתי ועוד כל מיני מילות תואר שמתארות אנשי ימין-מרכז שלא רוצים להקים בית מקדש או לספח מיני התנחלויות שהוקמו שעה קודם לכן.
תחילת התהליך לפני כחצי שנה, עת אמר דניאל שמקורותו טוענים כי רוצחי בני הזוג הנקין בחרו מרצונם לא לרצוח את ילדיהם והציגם, רחמנא ליצלן, כבני אדם ולא כמפלצות. כלומר, כערבים. הצופים נותרו בהלם. דניאל כונה לאורך שנים "דובר צה"ל" ולא יכול להיות שזוהי העמדה של צה"ל. הרי צה"ל אמור להילחם באויב ומה עושים כשהאויב לא כזה נורא? בדיעבד, התברר שחיי הילדים ניצלו בגלל ירי בשוגג של המחבלים, אבל זרעי ההתרחקות של הפרשן הצבאי של העם מהעם נזרעו.
והצמח נבט בסוף מרץ האחרון עם פרשת החייל מיורה מחברון. דניאל הציג ב"אולפן שישי" שוב ושוב את עמדתו וטען כי החייל היורה לא נהג כשורה. בתגובה, נפנפו הטוקבקים והסטטוסים בפייסבוק בסקרים לפיהם 80% מהציבור תומך בחייל ואיך ייתכן שהחייל יהיה כלוא בליל הסדר ועוד שאר שטויות פופוליסטיות. אפשר היה לראות את מבטי התמיהה בעיניו של דניאל. הוא ידע שהרכבת ירדה מהפסים אבל האמין שמתישהו היא תעלה עליהם שוב.
הסוף ידוע: הרכבת התרסקה. ביום רביעי זעם דניאל בשידור חי במהדורת החדשות המרכזית על מינויו הצפוי של אביגדור ליברמן לתפקיד שר הביטחון ועל היחס לו זכה משה יעלון. הזדהות עם מושא סיקור קרוב במיוחד? אולי. אבל עוד נחזור לזעם הזה. ההתפטרות של יעלון בשישי בצהריים היתה הקש ששבר את גב הגמל והובילה את דניאל לשאת את נאום ה"חרשתי בשדות" ב"אולפן שישי". בקטע שהפך ויראלי בתוך דקות סיפר דניאל, בהתרגשות מופגנת, כיצד גדל בקיבוץ עמק בית שאן ועבד את אדמותיו וכיצד לאחר מכן התגייס לצה"ל והפך לקצין אולם לאור אירועי השבוע האחרון, הוא בכלל לא בטוח שהוא רוצה שילדיו יגדלו בישראל. וואו. את זה אף אחד לא ראה מגיע. אף אחד גם לא ראה מגיע את ההדרן שהגיע חצי שעה מאוחר יותר כשדניאל תקף את בנצי גופשטיין, זאב אלקין ומירי רגב לעיניו הלא מתרגשות של השר יובל שטייניץ.
אמירה אחת של דפנה ליאל, כתבת הכנסת של חדשות 2, עשויה להסביר את הזעם של דניאל. בין דבריו של דניאל, אמרה ליאל שאם יעלון היה כל כך ערכי, למה חיכה לסאגת ליברמן כדי להתפטר. זו אולי האמירה (והספין של הליכוד) הכי מעצבנת שאפשר היה לשמוע השבוע ולא מפתיע שהיא מגיעה מליאל, נציגת דור ה-y בכנסת. דור ממוחשב חסר יוזמה שלא באמת מאמין בביטחון תעסוקתי. כלומר, מבחינת אנשי הדור, התנהלותו של יעלון, שעבד עם הראש ולא עם הרגש, שמר על ממלכתיות ושתק לאורך זמן כדי למלא את תפקידו בהצלחה, היא התנהלות פגומה. נראה שאליבא דליאל, כל עובד שכיר שנתקל בבעיה מסוימת במקום עבודתו, צריך לשרוף את המשרד מיידית ולעזאזל עם הכל. לחילופין, ייתכן שליאל, שמגיעה ממשפחה שמזוהה עם עמדות שמאל, מאמינה שיעלון הוא איש ימין קיצוני גם לאחר התפטרותו.
דניאל לא מבין על מה ליאל מדברת. הוא גם לא מבין על מה הטוקבקים מדברים ומה בכלל רוצים ממנו בין שתיים לארבע. רוני דניאל הוא הפרשן הכי אולד-סקול שישראל יכולה לקבל כי הוא נולד שנה לפני הקמת המדינה והוא גדל עם המדינה, תרתי משמע. סולם הערכים שלו התגבש כשסולם הערכים של המדינה התגבש. הוא נלחם עם המדינה כשהיא נלחמה. דניאל עשה הכל כמו שצריך, כמו שלימדו אותו, חסך לפנסיה כל השנים והיום, בגיל 69, הכל הלך לעזאזל. כלומר, לשיטתו, המדינה הלכה לעזאזל וחוץ מלהתעצבן בחוסר אונים, דניאל לא ממש יודע לאן להוליך את זעמו. הוא בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי. בעולם הזה, במדינה הזאת, כל טוקבקיסט חמום מוח משפיע יותר ממנו.