העיניים שלו היו כה בהירות. המבט היה תמים. שפת הגוף היתה נינוחה. ואז נתקלנו בבעיה: לא היה לנו מה לראות בטלוויזיה. ברצינות. זו לא בדיחה מתחילת המאה. לא היה מה לראות באף ערוץ במוצ"ש ולכן, בצר לנו, פנינו לשירות ה-VOD כי שם, ובכן, יש מה לראות. אבל מה רואים? סרט? מתחילים לצפות בצוותא בסדרת טלוויזיה? ואז מה אמורים לעשות? הרי לא נהיה ביחד כל הזמן ומתישהו מישהו מאיתנו ירצה להמשיך לפרק הבא. אין מנוס, פנינו לתוכן הטלוויזיוני היחיד שיכול להעביר ארבעים דקות ולא דורש מחויבות לטווח ארוך. או שכל: "משפחת קרדשיאן".
האורח שלי בהה בי בהלם. לא היה לו מושג על מה אני מדבר. זאת אומרת, הוא שמע על משפחת קרדשיאן ואפילו נחשף לכמה תמונות של קים קרדשיאן, אבל מעולם לא צפה בסצנה אחת של התוכנית המקורית או בשלל ספין-אופיה. החלטתי, כיהודי טוב ובכלל, כאדם שטובת האחר תמיד עומדת לנגד עיניו, לחשוף את האורח לקסם שהוא הטראש הקרדשיאני. ביתוק נעים.
"רגע, מה הם עושים כל היום?"
החלטתי לבחור בפרק הלפני אחרון של עונה 12. במקור רציתי לבחור בפרק סיום עונה אבל ידעתי שהאורח לא היה מוכן לפרק כפול. צריך להרפות את השרירים, להתרווח, להבין מי נגד מי ולרצות את זה. לא סתם לדחוף כי מישהו אומר לך שצריך. אז התחלנו לצפות בפרק הלפני אחרון של עונה 12. העלילה: סקוט חוגג יום הולדת וקלואי רוצה ללכת למסיבה שלו אבל קורטני לא רוצה אז קלואי לא בטוחה שהיא תלך וקורטני עצובה כי היא לא רוצה להעציב את קלואי ולכן היא קונה לה סושי. נדמה לי שזה היה סושי. או שאולי זו היתה ערכת מניקור?
הדיון על מסיבת יום ההולדת של סקוט התחלק לשניים: שיחה על ארוחה במסעדה בלוס אנג'לס והתלבטות לגבי טיסה ללאס וגאס שם, כמובן, יישבו כולם במסעדה. באופן טבעי, כל העיסוק במסיבה התרחש כשחברי המשפחה נשנשו משהו. ענבים? אולי. בכלל לא בטוח שזו עונת הענבים בלוס אנג'לס. בסוף כולם הלכו לכל המסעדות ואפילו למועדון, שם - למרות שקורטני לא רצתה להעניק לסקוט רושם מוטעה כי הם אקסים - הוא גיפף אותה ופלירטט איתה. קלואי, אגב, ישבה במסעדה וסימסה לכל מיני אנשים. האם בשביל זה היא טסה ללאס וגאס? כל המהומה הזו ובסוף היא משליכה כבשים בפייסבוק? האורח לא הגיב לשאלותיי הנרגשות אבל החזה שלו עלה וירד אז הנחתי שהוא בחיים.
"אני לא מבין, למה האיש הזה כל היום מסתובב שם?"
זה היה אחד משני משפטים שהאורח פלט במהלך הצפייה. בעצם, שלושה. שניים כבר מופיעים כאן ותיכף נגיע אל השלישי. לא ידעתי כיצד להשיב. האם באמת יש הסבר לנוכחות של סקוט בביתה של קריס? ככלות הכל, הוא אקס של אחת הבנות, לא בן זוג נוכחי. והרי כל אדם יודע שקריס מתעבת את סקוט. ולמה הוא כל הזמן מחמיא לה על הדרך שבה היא מתלבשת? ממה בעצם הוא מתפרנס? וכמה סטים של בגדים הוא מחליף ביממה למען השם? אין לי תשובות. אני ניצב המום בפני הגדולה שהיא "משפחת קרדשיאן" ולא יודע להיכן להסיט את מבטי. כשאדם נתקל בגאונות עליו להכיר באפסותו, להבין את מקומו בעולם ולנסות להמשיך הלאה.
איך היה, שאלתי את הקורבן בתום הצפייה. שאלה חצופה יש לציין כי כאמור, מדובר בקורבן. "היה בסדר. פשוט לא ברור לי למה צריך להיות לי איכפת ממה שקורה לאנשים האלה", הוא ענה. הבטתי בו בשתיקה. עברנו הרבה בארבעים הדקות האלה. חוץ מלגלות שאפשר לדהור על מכשירי פילאטיס בנעלי עקב, למדנו דברים נוספים שאני לא זוכר אותם כעת. אבל הם כנראה חשובים.
אינני יודע מה, והאם בכלל, יספר הקורבן למכריו על הערב העגום שהעביר בחברת קים קרדשיאן ובני משפחתה. האם יאמר להם שהוא מרגיש שלם יותר עם עצמו לאחר שצלח צפייה בתוכנית שמגשימה את המסר שג'רי סיינפלד ניסה להעביר לפני שני עשורים ועוסקת בכלום? אולי הוא יאשים אותי באובדן התמימות. ואולי, באופן הולם, ישכח מהחוויה הזו כפי שקלואי שכחה ללבוש חזייה לפני שנפגשה עם אמה. לא מאמין שהיא עשתה את זה. ככה זה כשאת הבת של או ג'יי סימפסון.