קרבו את הפופקורן ועמעמו את האור: המדריך החורפי לצופי הבינג'

אמנם לא התלבשנו יפה או יצאנו מהבית, אבל הצורך ללעוס מול מסך גדול לא נעלם גם בבית, בטח ובטח כשמדברים על קלחי תירס קלויים. הקמצנים באמת יוכלו לרכוש שקיות של פופקורן מוכן לחימום במיקרו, אבל זאת לא מרגיש באמת כמו חוויה של קולנוע. מה כן מרגיש ככה? מכונות פופקורן כמובן. מכאן והלאה הכל תלוי בתקציב ובפוזה.

האופציה הזולה ביותר (92 דולר, כולל מיסים ומשלוח) היא סיר פופקורן מיוחד, עם מנואלה מעץ שמסובבת את הפופקורן במהלך ההכנה ותעלים מחייכם לתמיד את האכזבה של גרעינים שלא התפצפצו. ידיות עץ חסינות לחום יאפשר לכם להוציא את הפתיתים החמימים בלי חשש לכוויה.

אופציה נוספת (544 דולר, כולל מיסים ומשלוח) היא מיני-מכונה הזהה לזו שאנחנו מכירים מהאולמות, המאפשרת לבשל עד 11 ק"ג של פופקורן במקביל. היא כוללת דלת שדרכה תוכלו לתחוב את הדלי שלכם כמו בקולנוע, וגם סיר חימום נשלף למתורבתים יותר.

תמורת תוספת של 65 דולר (שאינה כלולה במשלוח ישיר לישראל) תוכלו למקם את בר הפופוקורן שלכם על עגלה ניידת, ולקרב אותו לספה כך שלא תיאלצו חלילה לקום.

אין ברירה, כבר פתחנו את התחום הזה של אוכל מהיר, ומכאן המדרון חלקלק ומלא במטעמים משמינים מדי ומנחמים מכדי לעצור. נתחיל בנקניקיות, וגם כאן המגוון תלוי בעיקר בנכונות שלכם לפתוח את הארנק. האופציה הראשונה (35 דולר, כולל משלוח) מגיעה בסגנון רטרו עם "קולה הצנימים" הזה, שהוא למעשה מחמם לחמניות ונקניקיות. לכל אחד מהמרכיבים ישנו מקום משלו בתוך השבלונה הזאת, ואז כל מה שצריך לעשות הוא רק למשוך בידית ולחכות שכולם יקפצו בעליצות חזרה, חמימים וקריספיים.

פחות בקטע של קלייה? יש גם אופציה מגניבה של אידוי בשכבות. מכשיר האידוי הזה (47 דולר, כולל מיסים ומשלוח) כולל ארבעה חלקים מתפרקים: כלי אידוי, מגירת נקניקיות, מגירת לחמניות ומכסה. כל מה שיידרש מכם הוא למלא את הכלי התחתון במים ולהפעיל את הכפתור. האדים מהמים הרותחים יבשלו באחידות עד 4 לחמניות ושמונה נקניקיות, כמו שאמורה להספיק לכם לפחות לארבעה פרקים נניח.

אם ערבי הבינג' שלכם הרבה יותר חברתיים משלנו, תמיד תוכלו ללכת על הגרסה המיני תעשייתית (686 דולר, כולל משלוח). גם במקרה הזה מדובר במכונת אידוי, אולם הכמויות שניתן להכין כאן בבת אחת הן שעושות את ההבדל. לפי נתוני היצרן תוכלו לבשל באמצעות סיבוב אחד עד 42 לחמניות ו-200 נקניקיות.

כן, אנחנו יודעים, התפרענו עם כל הקטע הזה של האוכל, אבל אחרי כל הנקניקיות האלה אי אפשר בלי משהו מתוק. במכונת הגלידה הזאת (132 דולר) ניתן להכין גם פרוזן יוגורט וסורבה, כך שהאפשרויות שעומדות בפניכם באמת בלתי מוגבלות. טוב, חוץ מהעניין של הגביע, את זה עדיין תצטרכו לקנות בנפרד.

חלק מהותי מהבינג' הוא עניין הכרבול. אם לא נמעכתם על הספה בזווית האהובה עליכם, מכוסים בשמיכה ועם מערך השלטים/טלפונים/טאבלטים מסודר סביבכם, זה לא מרגיש נכון. ובכל זאת, שמיכות הן עניין טריקי. קשה מאוד להתרכבל בתוכן בשלמות שתמנע מחלק כלשהו להישאר חשוף לקור המבאס. אבל לא השמיכה הזאת, שעוטפת אתכם וכוללת אבזם לסגירה הרמטית. עכשיו תוכלו להזיז את הרגליים בחופשיות בעודכם נעים על הספה בהלם מעוד התפתחות מדהימה ב"סקנדל". הרגליים יישארו חמימות.

כבר הגדרנו את הצורך האקוטי לרבוץ בבינג', אבל לא נתנגד לשתות משהו עכשיו. בטח אחרי כל האוכל הזה קודם, וכשאנחנו כבר מכוסים בשמיכה. ההדום המגניב הזה (184 דולר, כולל משלוח) כולל מגש מתפרק שעליו ניתן להניח בקבוקים וכוסות, ולאחר מכן להחליף אותן בכרית שעליה תניחו את רגליכם העייפות. בנוסף ניתן לאכסן בתוכו ספרים או חפצים קטנים אחרים שלהם אתם זקוקים בהישג יד.

מנורות שולחן הן פטנט נחמד, אבל לא מושלם. הן דורשות מאיתנו התמתחות פיזית מאוד לא אלגנטית כשאנחנו רוצים להדליק או לכבות אותן, וזה בדרך כלל קורה כשאנחנו עייפים מדי או עצלנים מדי. ובכן, כבר לא חייבים לאמץ את עצמנו פיזית בצורה כזאת. העמעם החמוד הזה (23 דולר, כולל משלוח) שמתחבר לחיבור החשמלי של המנורה ומגיע עם חוט ארוך שבקצהו שלט, יבצע שלוש פעולות בבת אחת: הוא יאפשר להדליק ולכבות את המנורה בלי לקום מהכיסא, יאפשר לעמעם את האור בדרך שתתאים בדיוק לרמת האור שלה אנחנו זקוקים באותו רגע, וגם יציין בעזרת נורת LED אדומה היכן הוא, כך שלא נצטרך לחפש אותו בחושך.

טרנד הבינג' שפחות או יותר נולד עם נטפליקס, הסתמך על הרעיון הפשוט של רצף צפייה. אין פרסומות, אין מבזקי חדשות, נגמר? תביאו עוד פרק. אבל כמו תמיד אצל בני אדם, עם האוכל בא התיאבון, וכך הפכו השניות הספורות שבהן השעון סופר לאחור בין פרק לפרק לסוגייה מעצבנת בקרב חלק מהצופים. אם אתם נמנים עליהם, הפתרון די פשוט: תוסף לכרום שמבטל את הספירה בין הפרקים ואת השאלה "האם אתה עדיין צופה", שכופה המערכת אחרי צפייה של מספר פרקים ללא לחיצה של הצופה. זה אומר שתצטרכו לצפות בנטפליקס דרך המחשב, אבל מה זה לעומת 20 שניות של בזבוז זמן נוראי?

חלק מהכיף בבינג' הוא לחלוק את חוויותיכם עם העולם. אלא שאנחנו בעידן אנטי-סוציאלי, ולמי באמת יש זמן לאנשים כשאפשר לתקשר בדרכים אחרות? כמו מתלה לדלת שמזהיר אנשים שלא להפריע לכם באמצע הצפייה, ספל שמספר שהכישרון הכי גדול שלכם הוא לצפות תוך שבוע בחמש שנות טלוויזיה או טישירט שמספרת ש"כן, גם אתם עושים מרתונים".