בגיל 23 בלבד, דניאל מורשת כבר יכול לסכם בגאווה ניסיון של עשור כשחקן. אם אינכם מכירים לעומק את פועלו של השחקן הצעיר, כדאי לכם אולי לשאול כמה בני נוער על הכוכב הענק שהתחיל את דרכו הטלוויזיונית ב"האי" של ערוץ הילדים וכבש את הצופים הצעירים ב"גאליס" ובעוד סדרות ותפקידי הנחיה בערוץ. כעת מורשת משנה פאזה, כשב"כדברא", פנטזיית המתח החדשה של ניקלודיאיון לצופי יס, הוא כבר לא משמש חלק מחבורת הצעירים שמובילים את העלילה, אלא משיק תפקיד ראשון כמבוגר לצד כוכבים כמו עומר ברנע ויעל בר זוהר.
בשיחה עם וואלה! תרבות מספר מורשת על הפרויקט החדש, השאיפות המקצועיות לעתיד בעולם המבוגרים, וגם על הקנאה בחברים בני גילו שנוסעים לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה. "כשקיבלתי את האודישן במייל וראיתי שהדמות היא בת 25, אמרתי לעצמי מי ייקח אותי לשחק דמות של בחור בן 25?!", הוא מתוודה. "אף פעם לא זומנתי לאודישן לתפקיד שהוא מעבר לגיל 19 - ואני בכלל בן 23. הייתי מעט מופתע אבל זו הייתה חוויה באמת נורא כיפית".
בסדרה החדשה, משמעות המילה "כדברא" היא מכשפה טובה. עלילת הסדרה מתמקדת בשתי נערות לילה (אביה מלכה) וקירקי (גילי איצקוביץ) שהופכות ביום הולדתן ה-16 ל"כדברות" העושות שימוש בכוחותיהן החיוביים כדי להגן על בני האדם מפני ה"גרומלים" האכזריים. מורשת ישחק את הנבל שרודף אחרי לילה. "זה כיף לא נורמלי לשחק את הרע", הוא אומר.
"אני בוחר את התפקידים שלי נטו לפי אם זה משהו שיצא לי לעשות או לא, עד כמה זה מעניין אותי. ספציפית בטיימינג הזה זה בא לי בזמן. זה כיף לעשות משהו שונה ממה שעשית בעשר השנים האחרונות", מספר מורשת. "מבחינה התפתחותית, אני כבר מגיל 13 נמצא בחבורה. עוד מהתקופה של 'האי' הייתי מהחבורה, מהגרעין של הסדרה. זה מרענן לצאת מהגרעין הזה".
בעבר אמרת בריאיון שאתה מאוד נהנה להיות כוכב ילדים אבל בסופו של דבר אתה "רוצה להיות שחקן", והנה עכשיו אתה בפרויקט שהוא גם הפקה לילדים. אתה שואף מתישהו לשחק גם בעולם המבוגרים או שטוב לך שם?
"אני מאמין שזה גם יגיע. אני ילד, אני בן 23, יש לי עוד כל כך הרבה זמן. אני מאמין שהכול יגיע, גם דברים למבוגרים יותר. כל סדרה וכל סרט מכבדים את הצופים שלהם. זה לא משנה בסופו של דבר. בין אם זה נוער, בין אם זה ילדים ובין אם זה מבוגרים - העיקר שהתפקיד יעניין ויאתגר אותי".
יש הרבה שטוענים, וגם רבקה מיכאלי פעם אמרה לי את זה, שתחום הבידור לילדים הפך ליותר בידורי ופחות חינוכי. כמי שפועל בתחום כבר כמה שנים אתה מסכים עם זה?
"דבר ראשון אני מת על רבקה מיכאלי. עבדתי איתה כבר פעם אחת והיא אישה מדהימה. תראה, אני לא אהיה כמו סבתא שלי ואגיד שהיום כבר אין חינוך בטלוויזיה. זה לא מדויק. כי תמיד אפשר למצוא את המקומות שכן, ותסריטאים ועורכי תוכן היום מאוד נזהרים מצד אחד מלהביא תוכן שהוא לא ראוי, ומצד שני כן להביא תוכן שהוא משעשע ומבדר אבל גם עם ערך מוסף".
"אני לא מסכים עם האמירה הזאת מצד אחד, מצד שני אני כן חושב שיש מקום לעוד הכנסת ערכים אחרים לתכנים, כמו אהבת הארץ ומחקרים אחרי אישים כאלה ואחרים כמו נעמי שמר. בסופו של דבר הטלוויזיה נועדה לבדר ולא להשחית. אני לא מאמין שיש היום איזו סדרה או סיטקום תוצרת הארץ שהוא בא להשחית את הנוער והילדים. אני ממש לא מאמין, זה לא קיים".
כשהוא לא בענייני קסמים ומכשפות, הוא פועל בכמה חזיתות. לצד המשחק בטלוויזיה והנחיות של תכניות ואירועים שונים (ביניהם ששטוס) בעבר, הוא גם מככב בפסטיגלים. אחרי הפסטיגל האחרון, שם פגש את סטטיק, החברות בין השניים הובילה גם להשתתפות קצרצרה במיוחד של מורשת בקליפ של "זהב". "אני והוא מאוד התחברנו, ונוצרה בינינו אחלה קרבה. ואז הם גם הציעו לי להשתתף אצלם בקליפ שזו בכלל הייתה חוויה ממש מגניבה, כי הם באמת כאלה צבעוניים באמנות שלהם. יש להם חשיבה מדהימה מחוץ לקופסא. הם מביאים משהו אחר לתרבות הישראלית בעיניי".
את הקולגות מהתעשייה יכול מורשת למצוא גם בתוך משפחתו שלו. אחותו הבכורה ליאת היא סטייליסטית וכתבת אופנה ולייפסטייל, ואחיו הקטן, עמית, עושה בימים אלה את צעדיו הראשונים בתיאטרון בית ליסין. כאשר הוא נשאל לפשר העניין, הוא ממהר להסביר שזה הכל קרה לחוד. "לצער אבא שלי, שהוא וטרינר, אנחנו לא הולכים בדרכו ונראה שאחותנו הקטנה גם הולכת בדרכנו", הוא מספר בחיוך. "תראה, כל אחד בסופו של דבר יעשה את החושבים שלו, אבל אנחנו מאוד מגובשים ויוצא שחלקנו הולכים באותן דרכים שמצטלבות".
אבל זה משהו שקיבלתם מאוד חיזוק מההורים לעשות? ההורים ממש היו קשובים וטיפחו את הדברים האלה באופן מיוחד?
"ממש לא, ממש לא. לאבא שלי אין שום ממשק לעולם הזה, אמא שלי יועצת בבית ספר בלי טיפת ממשק לעולם הזה. זה הכל אנחנו בעצמנו והחקירות שלנו".
מורשת גדל כנער דתי, אך חזר בשאלה ואיתו גם שאר משפחתו, בנפרד וביחד. את קריירת המשחק התחיל עוד כנער דתי בגיל 13, כשמאז הספיק בין השאר גם להתגייס לשירות חובה ולשרת בתיאטרון צה"ל.
אתה התחלת לשחק בגיל צעיר. איך זה לתחזק קריירה בגיל שבו החברים שלך מתעסקים בכדורגל ובבנות מהכיתה? בראייה לאחור, היום כשאתה כבר בוגר ושחקן מנוסה - אתה מרוצה שנכנסת לתחום הזה בגיל צעיר?
"אממ...כן, תראה, אני לא מתחרט על שום דבר שעשיתי. אני חושב שכשהייתי אז בגיל הזה זה פשוט בער בי. אני ממש שיגעתי את ההורים שלי שזה מה שאני רוצה לעשות, והם זרמו איתי בסופו של דבר. ואני שמח שהם זרמו איתי, כי הייתה לי ילדות מקסימה ובאיזשהו מקום עדיין יש לי. תראה, היום יותר מרגישים את זה כשכל החבר'ה שלי טסים לטיול אחרי צבא בדרום אמריקה, ואני פה עדיין עובד. אני גם רוצה ללכת לחפש את עצמי בדרום אמריקה!", הוא צוחק.
נו, אז יש לך זמן. אתה צעיר, כמו שאתה אומר. מה הבעיה?
"ייקח זמן עד לטיול לדרום אמריקה".
ומה היעד מבחינתך עכשיו. אחרי "כדברא", לאן אתה מביט?
"אני כרגע מאוד רוצה להתפתח וללמוד. אני עוד לא יודע באיזו קונסטלציה, אבל מאמין שזה יקרה בזמן הקרוב. והלוואי להתפתח לקולנוע, טלוויזיה וכל מה שיכבד את הצופים ואותי כשחקן"
יש מדיום מועדף? טלוויזיה, קולנוע, תיאטרון?
"אפשר את כולם ביחד?".