"שנים על גבי שנים נסגרו בפניי דלתות, קיבלתי אינסוף סירובים, אמרו לי שאני עוד לא בשלה, שאני עוד לא 'שם', שאני עדיין לא מוכנה. ועכשיו, למרות שאני בשלה הרבה יותר בהבנה שלי ובשירה שלי, חוסר הביטחון כל הזמן נמצא שם. אני תמיד רוצה להיות טובה יותר, אני רוצה שהקהל יאהב, שיתחבר לשירים שלי" כך אומרת לוואלה! תרבות ספיר סבן, מי שנחשבת לאחת המתמודדות הבולטות של "דה וויס" העונה.
רגע לפני חצי הגמר שייערך ב"רשת" במוצאי שבת, מספרת סבן בגילוי לב על החרדות שמסרבות לעזוב אותה למרות הניסיון, למרות הכישרון, למרות המחמאות: "אני יודעת שיש לי חוסר ביטחון על הבמה לעומת מתמודדים אחרים. בא לי גם לעמוד על הבמה כמוהם. למרות שהייתי בלהקה צבאית, למרות שאני שרה ומופיעה כמה שנים, הכול רועד עדיין, ההתרגשות משתלטת. הייתי שמחה אם זה היה יותר מרוסן".
איך מתבצע בעצם תהליך בחירת השירים?
"זה תהליך משותף שלי ביחד עם ההפקה של 'דה וויס', שהיא הפקה מאוד קפדנית ודואגת. בחירת השירים מאוד חשובה כי היו כמה שירים שהקהל לא אהב. הביצוע שלי ל"הגולה" של דודו טסה שינה את המצב. זו הייתה בחירה שלי כי אני מאוד אוהבת ומעריכה את דודו טסה ואת היצירה שלו. אני מאוד מחוברת לשיר הזה. השיר של דיקלה אמנם נבחר על ידי הקהל, אבל גם אותה אני מאוד מעריכה. הנעליים שלה הן נעליים ענקיות להיכנס אליהן, כי רק היא מסוגלת לשיר את השירים שלה. הם פשוט מושלמים".
מה תשירי בחצי הגמר?
"אני אשיר את 'רואים רחוק, רואים שקוף' של שמוליק קראוס. זו קלאסיקה ישראלית מדהימה שאני בחרתי. ואני שמחה שיש לי הזדמנות לשיר את השיר הזה. עדיין לא ביצעתי קלאסיקה ישראלית בתכנית ואני מקווה שיאהבו".
כל הפרגון הזה מצד המתמודדים מאחורי הקלעים נראה קצת מזויף ומוזר. אתם הרי בתחרות, איפה הקנאה והרצון לנצח אחד את השני?
"באמת שמאחורי הקלעים אין קנאה וחוסר פרגון. יש אמנם תחרות, אבל אין קנאה. אנחנו לא שוכחים שאנחנו בתחרות אבל כולנו חברים ממש טובים וכולנו מגובשים. השבוע למשל ישבנו והצענו אחד לשני שירים לגמר".
אילו היית צריכה לבחור מחדש מנטור, זה עדיין היה שלומי שבת?
"ברור, הייתי בוחרת בו שוב ושוב. העבודה איתו מדהימה. מאוד חשוב לו שאני אהיה מרוצה, שאני אתחבר לשיר, לעיבוד, לכל דבר. הוא נורא דואג לי ובודק אם אני בסדר. אני יכולה לדבר איתו בכל רגע נתון בטלפון. הוא נראה כזה לב ונשמה, ואנשים אפילו לא מבין עד כמה".
את לא חוששת להפוך לכוכבת גדולה בלי לעבור דרך מבוקרת ולפלס את דרכך לאט יותר?
"ההתרסקות היא בדיוק הפחד שלי. הפחד הזה גם תמיד שם ולכן הוא תמיד מזכיר לי שהעבודה הקשה באמת תתחיל אחרי התכנית ולכן לא כדאי להתלהב ולהסתנוור. אני יודעת שבכל רגע זה יכול להיעלם ולכן אני עובדת קשה כדי שכל דבר שאני עושה יהיה תמיד טוב יותר. שלומי מפחד שאאבד את הראש שלי בגלל המעמד, אבל אני שומרת על עצמי. אני עם רגליים על הקרקע, פחד שהכול ייעלם ומחשבה איך לגרום לאנשים להמשיך לאהוב אותי".
אז מה התכניות שלך ליום שאחרי התכנית?
"אני אעשה הכול כדי לנסות להצליח. ברור לי שאני רוצה להיות זמרת ואני מתחילה את הדרך הזו ורוצה להצליח כזמרת. ברור לי שהסגנון שלי הוא יותר מזרחי-אתני".
יש איזו זמרת שהיית רוצה להידמות לה?
"לא, יש לי חלום להיות ספיר סבן".
אז נתראה בגמר?
"אמן".