הסדרה "נמלטים", ששבה מהמתים ביחד עם מייקל סקופילד, עוסקת כידוע בהימלטות מהכלא. עם זאת, היא נותנת הזדמנות טובה לעסוק בדימוי הטלוויזיוני והקולנועי של חומות בית הסוהר. בריאיון בלעדי של וואלה! תרבות עם אחד מכוכבי הסדרה, רוברט נפר המגלם את תיאדור "טי-באג" באגוול, אני מצטט באוזניו משפט עצמתי ובלתי נשכח מהסרט "חומות של תקווה". את המשפט אומר רד, בגילומו של מורגן פרימן:
"החומות האלה מוזרות.
בהתחלה אתה שונא אותן.
אחר כך אתה מתרגל אליהן.
עובר מספיק זמן, ואתה הופך תלוי בהן"
באיזה מצבים בחייך הרגשת, כמו דמותו של מורגן פרימן ב"חומות של תקווה", שאתה נהיה תלוי בחומות?
נפר: "זאת שאלה ממש ממש נפלאה. אני אוהב את פרנק דרבונט (במאי הסרט), זה לגמרי משפט שלו. אני בדיוק בתהליך של מעבר עם אשתי ומשפחתי, ואני כל כך רוצה לוותר על זה. אני רוצה לוותר על המעבר הזה. אשתי בוונקובר, אני רק רוצה לנסוע לוונקובר, לטייל ופשוט לברוח. אני מזל סרטן, נולדתי ביולי ואני הבנתי שאני צריך את תחושת הבית. אני צריך קירות מסביבי. האלוהים שלי, הדת שלי היא אמא אדמה. אני אוהב להיות בחוץ, אני אוהב להיות חופשי, לטייל בעולם, לרכב על אופניים, לעשות כל פעילות גופנית בטבע. העולם הזה מבחינתי הוא חסר גבולות, ואני אוהב את זה מאוד".
"אבל אני יודע", מוסיף ואומר לנו נפר, "שאני צריך להביא אוכל הביתה, ואני צריך לעבוד. לימדו אותי באוניברסיטת נורת'ווסטרן שמתוך סדר יכול להיווצר כאוס. זה לא קורה הפוך. אני אוהב שיש לי גבולות, מקום אליו אני הולך לעבוד, בזמן מסויים שידוע לי. זה מדהים, כשהבן שלי נולד חשבתי שלעולם לא אהיה שחקן, כי לא יהיה לי את כל הזמן בעולם. אם יש לך ילדים, אתה יודע, הזמן נהיה מוגבל. ההגבלה היא בעצם טובה, כי אתה יותר ממוקד. אני אוהב את החומות הדמיוניות שאני שם לעצמי, ואומר לעצמי: 'לא, אני לא יכול לעשות את זה כרגע. אתה לא יכול פשוט לעזוב ולשכוח מהחיים, יש דברים מסוימים שצריך לעשות'. יש דברים שאני רוצה לעשות, סיפורים שאני רוצה לספר, הרבה מקומות שאני רוצה לקחת את הבן שלי. כדי לעשות את זה אני צריך לעבוד. למזלי אין לי 'עבודה', אני הולך לשחק כל יום, אלה חיים טובים, אבל יש הגבלות מסוימות".
בתקופה זו רוברט נפר בן ה-57 זוכה להצלחה רבה. בתחילת החודש הסתיימה העונה השישית של "הומלנד" בהשתתפותו שזכתה לשבחים רבים, בחודש הבא תעלה עונת הקאמבק מעוררת הסקרנות של "טווין פיקס" שגם בה הוא משתתף. בין לבין, כאמור, הוא שותף לשובה של "נמלטים", שדרכה למעשה זכה בפרסומו הגדול. 7 שנים לאחר סיומה של הסדרה המקורית, חזרו לחיינו מייקל סקופילד, אחיו לינקולן בורוז וטי באג, במיני סדרה בת 9 פרקים (המשודרת ב- yes Action מדי יום רביעי בשעות 5:30 לפנות בוקר ושוב ב-21:15). לאחר שבעונה הראשונה מייקל חילץ את לינקולן, בעונה הנוכחית נסגר מעגל ולינקולן נחלץ לשיחרור מייקל, לאחר שהתברר שלמעשה אינו מת אלא כלוא בתימן.
הסדרה חזרה אחרי 7 שנות היעדרות. באיזו מידה הדמות שלך, טי באג, השתנתה?
"פול שורינג (יוצר ובמאי הסדרה 'נמלטים' ש"ב) כותב נפלא. הוא הקשיב לי ולאחרים, שאמרו לו: תיתן לקהל את מה שהוא רוצה, אבל תכניס הרבה שינויים, כי אנשים ודמויות משתנים. אני מברך על השינויים האלה, כי כמו בתיאטרון שבו הייתי מופיע שמונה פעמים בשבוע, כל הצגה היא חשובה, והאחרונה שווה באותה מידה. אני מופיע בפעם הראשונה כל ערב. זה נתן לי הרגשה ממש טובה להיות חלק מההפקה הזו. כמו שעשיתי בעבר, במשך ארבע שנים, כאשר קיבלנו את התסריט החדש, אתה יושב שם וחושב: וואו! איך אני אעשה את זה? איך אני אתמודד עם מה שהדמות הזו עושה? אחד האלמנטים החשובים בסדרה הזאת זה האסקפיזם, גם מילולית וגם כהשאלה".
"בדיוק בתקופה הזו בעולם עם כל מה שקורה, הערך הבידורי של התוכנית עדיין עצום. אתה יושב שעה, ואומר: רק על תטרידו אותי, אני רוצה לצאת למסע הזה עם החבר'ה האלה לשעה. התוכנית מצליחה לעשות את זה. היא מצליחה לבדר, יש לה ערך בידורי עצום. אני מחייך כשאני עדיין קורא או שומע אנשים אומרים: זה בלתי אפשרי, אני לא מבין איך האנשים האלה יכולים לברוח מהכלא. אתם יודעים מה? זה נקרא בידור, זה לא נקרא מציאות. רק שבו בנחת ותיהנו מזה. תשתקו ותיהנו, כי זה מה שעושים כשצופים בסדרה הזו. אתם לא יושבים ואומרים: אני לא באמת יודע אם שני האנשים האלה יכולים לדבר אחד עם השני. אתם יודעים מה, קחו את המציאות, תעבירו ערוץ, ותצפו במשהו אחר. כשצופים בתוכנית שלנו, שהיא מאוד מהנה עם הרבה ערך בידורי, ויש גם כמובן קצת מסר. איך לברוח מהכלא של עצמך".
"אי אפשר לעשות אף תוכנית, אם אתה חוזר על מה שכבר עשית. זה לא עבד להרבה סדרות שהתחילו מחדש, אנשים יריחו את זה. אם אתם עושים את זה, אתם רק מנסים לעשות כסף. העובדה היא שמי שרוצה היוולדות מחדש, התחדשות לא משנה. זה היה מאוד ברור לחברות ההפקה ולרשתות, וחלק מהסדרות שהיו מאוד פופולריות, זאת הסיבה שבגלל זה הן חוזרות. בתקווה שהן לא רק חוזרות להווה, אבל מתקדמות קדימה. ומי יודע, אם תגובת הצופים תהיה מספיק גדולה הם יחזרו ל-FOX , ויגידו: אנחנו רוצים עוד".
אתה משחק דמות של נבל משוגע. אומרים שהזמן שהית' לדג'ר שיחק את הג'וקר מ"באטמן" ערער אותו מאוד, עד הסוף המר. האם חששת שגילום דמות כמו טי באג תערער אותך?
צוחק. "לאאא. מי שמאשימים את המשחק כתירוץ להרס החיים שלהם, זה בולשיט ודי דפוק. אני לא קונה את זה. אני חושב שלשחק דמויות משוגעות מעורר הרבה שדים. אגב, בשנה שעברה שיחקתי 10 דמויות מאוד שונות אחת מהשניה, אולי הייתי משתגע מזה שאני כאילו סכיזופרני עם 10 אנשים שונים. אתה עובד על אספקטים שונים של עצמך. תראה את אנתוני הופקינס. הוא לא השתגע מלשחק את חניבעל לקטר, הכל בסדר אצלו, הוא הציל את עצמו עם טיפול פסיכולוגי. זה המפתח לזה. אתה מבין שאתה בסביבה מאוד מאוד מאוד בטוחה בתפקיד שאתה משחק".
"תמיד לימדו אותי, שכל עוד אתה לא מרביץ לאף אחד, הכל הולך. אתה בתוך בועה. ובסוף היום, כשאתה מסיים את העבודה, אתה אומר לעצמך: 'תודה על ההשראות, תודה על הרגעים האלה, ועכשיו הזמן ללכת הביתה'. וברגע שאני שומע את הקול של הבן שלי, המציאות חוזרת אליי, ואז הכל טוב בעולם".
"אני לא קונה את זה. אני מעריך את הסיפורים על הית' לדג'ר, אני חושב שהוא היה שחקן מבריק, ושמעתי שהוא אהב את הקטע שלי עם הלשון. אבל לא... שוב, גבולות אתה יודע, איפוק. אם אתה רוצה להשתולל, לעשות דברים לא חוקיים כמו סמים - סבבה, תעשה את זה, רק תדע מה הגבולות שלך. אתה לא יכול ללכת רחוק מדי, ואם כן אז תבקש עזרה, תגיד 'עשיתי את זה כדי לקבל השראה, כדי לברוח, בשביל הכיף, ועכשיו עברתי את הקצה, ואני לא מצליח לחזור'. יש הרבה אנשים שידברו איתך על הבעיות שיהיו לך".
אחרי שהופתענו לגלות בעונת הקאמבק של "נמלטים" שמייקל סקופילד קם לתחייה, איזה דמות אחרת מהטלוויזיה או הקולנוע היית רוצה שתשוב לחיים?
"זאת עוד שאלה ממש טובה, אתה מלא בהן היום! תסתכל על הסרטים האהובים עליך. אני חושב על 'לורנס איש ערב', 'הסנדק', הרבה סרטים של רוברט דה נירו, 'השור הזועם', 'נהג מונית'. אני זוכר ציטוט נהדר בשיעור משחק של ג'ורג' ברנארד שאו: 'הכותב כותב לעצמו, והעולם שומע במקרה'. ואני חושב שזה נכון, מנקודת המבט של הכתיבה. אם יש לך רעיון שבא מכלום, ואתה מגדל אותו, את התינוק הזה, ושם אותו על הנייר, זה הרעיון שלך, ואז לתינוק הזה יש חיים. היצירה שלך נגמרה. אני לא חושב בהכרח שדמויות גדולות צריכות להמשיך לחיות. אם אתה מחזיר סיפור בחזרה, כמו 'נמלטים', אז לעזאזל, תהיה מוכן לתת לאבולוציה להתרחש, כי אם לא, אני לא יודע איך אנשים ירצו לראות אותך".
אתה משחק בשני קאמבקים של סדרות שעולות בתקופה זו "נמלטים" שלפני זמן קצר חזרה, ו"טווין פיקס" שעולה בחודש הבא. יצירת המשך לסדרה שהסתיימה לפני שנים זה אתגר לא פשוט, גם בגלל המתח שבין הדרישה לנוסטלגיה לרצון לחדש.
"אני מסתכל על אמנים גדולים. יש עכשיו כרזה חדשה לסרט 'הנוסע השמיני: קובננט', והטריילר לסרט מדהים. כמובן שזאת לא סדרת סרטים חדשה, ואני מהמר שרידלי סקוט לא עושה את ה'נוסע השמיני' החדש כמו שעשה את הישן, באותה מידה שדיוויד לינץ' לא עושה את סדרת 'טווין פיקס' החדשה, שהבכורה שלה בעוד כמה שבועות, כפי שעשה את הישנה. כמו רידלי ולינץ', גם פול שורינג הצליח לעשות את זה. זה תמיד מסובך, איך אתה מספר את הסיפור ואיך אתה עושה אותו מעט שונה. אני חושב שלאמן תמיד תהיה מטרה לרענן, לספר לך משהו חדש. אתה מסתכל על הכותבים והבמאים הגדולים, וזה תמיד תכלית הקיום שלהם. אני חייב ליצור. אני הולך לחדר כושר, אני חייב להתאמן, והאימון שלי הוא פיזי, מנטלי ורוחני. ואני חייב ליצור דברים, אם אני אצור את כל מה שעשיתי אתמול, אז למה להמשיך לחיות?"
אמרת שאחד האלמנטים בסדרה "נמלטים" זה האסקפיזם. אי אפשר להגדיר ככה סדרה אחרת שהפלאת במשחקך בעונתה האחרונה שהסתיימה לפני זמן קצר, "הומלנד". הסדרה קשורה מאוד למציאות, ורלוונטית באופן מטריד לממשלו של דונלד טראמפ.
"תודה על המחמאה. אהבתי לעבוד על 'הומלנד'. תודה לאל שזה רק הוכיח לי שיש אנשים מסויימים ואהובים שמתייחסים אליי כאל שחקן זיקית, ונותנים לי לפרוש כנפיים, שזה נפלא. אני חושב שהתוכנית מאד רלוונטית, ואני חושב שאין לנו מושג מה מהדברים שהיוצרים של הסדרה כתבו הולך לקרות או לא, אבל זה אחד הרגעים שבובי קנדי נהג להגיד: 'תאהב את זה או לא, אנחנו חיים בעידן מעניין'. ויש המון על מה לכתוב. אז מי יודע לאיזה צד של הגדר הוא מתכוון. אני חושב שהוא משלב גם את הילארי וגם את טראמפ בסיפור הנוכחי. אבל אנחנו נראה אם ההיסטוריה משכתבת את עצמה".