הישרדות: מדובר במשחק של מניאקים

איזה בלאגן. שבט ליגאוו שוב הגיע למועצת שבט אחרי עוד הפסד במשימת החסינות השבטית. לכאורה, נתי וורד אמורים לשבת טוב אחרי שניצחו בקרב החיזורים על לבו של אלון. סוף סוף, לראשונה מאז תחילת המשחק, הם יכולים לנשום לרווחה ולהגיע להצבעה בטוחים בעצמם. אלא שבדרך למועצת השבט יש להם לא מעט מכשולים, ולא את כולם הם יכולים לראות. מה לעשות, הגיל עושה את שלו ואחד הדברים הראשונים שנפגעים זה הראייה.

המכשול הראשון שמתעורר הוא מיכל, שאמורה להצביע עם אלון, אבל הלב שלה (מה שזה לא יהיה) דווקא מושך לכיוון של בר ויוסי. אלון האבירי ככל הנראה שותף לשאננות של זקני השבט, אחרת אי אפשר להסביר מדוע הוא נותן למיכל פס עקרוני להצביע כראות עיניה, ולא איתו. המכשול השני מגיע בדמות משימת החסינות האישית, שמוכיחה שוב שמי שנמצא בסכנה המוחשית ביותר נותן שם את הפייט של החיים שלו. בתום קרב צמוד בין יוסי לבר, יוסי קוטף את שרשרת החסינות. וכאן המקום לפרגן גם להפקה, שהצליחה למצוא משימה שבה בר החלשה יכולה להבריק. מי שעד עכשיו נראתה לי כמו תקלת ליהוק, בהיותה גם חלשה פיזית וגם אישיות חיוורת ולא מעניינת בעליל, הצליחה לתפקד יפה במשימת החסינות האישית. כישורים מיוחדים: עוברת בקלות בפתחים צרים. כפיים.

עם שרשרת חסינות על הצוואר ופסלון חסינות בתחתונים יוסי מרגיש שהוא כבר לא חייב את מיכל איתו. הוא נותן עוד פוש קטן ככה בשביל הרקורד, עם עוד שיחת שכנוע חצי קלאץ', שבסופה מיכל משתכנעת שלא שווה לה להצביע בלי אלון. הרביעייה נתי-ורד-מיכל-אלון מגיעה למועצת השבט עם עיניים מכוסות, כמו לכיתת יורים.

יוסי הממולח הבטיח לנו שיתן את ה"שואו של הלייף טיים", והוא גם מקיים. עד הרגע האחרון הוא מתנהג כמי שנמצא עם הגב לקיר, משחרר את כל הטינופים והעקיצות שלו על חברי הברית הנגדית, ונותן להם להרגיש שאלה מילים אחרונות של מי שעומד לאבד את בת הברית האחרונה שלו לשבט ולהישאר חלש ומבודד. הוא אפילו לא נותן לבר את שרשרת החסינות, כדי לא לחשוף את הקלף המנצח שלו – פסלון החסינות. אחרי שכולם מסיימים להצביע לבר, ותוצאות ההצבעה עומדות להיחשף, הוא מעניק את הפסלון לבר (שנותנת תצוגת משחק מרשימה של הפתעה). המזרן נשמט תחת רגליו של הג'ודוקא האצילי אלון, שאפילו ברגעים הקשים של ההדחה שומר על ערכיות ומברך את חברי השבט האימפוטנטיים שלו. באי המתים תחכה לו ניקולה, שהיא טובה מאוד בפאזלים, אז שייזהר.

"הישרדות" זה משחק של מניאקים. מי שלא הבין את זה עד עכשיו, יאכל חול באי המתים. ומי שלא ישכיל להפנים את זה מעכשיו... טוב נו, בקיצור – מי שלא יבין את זה מעכשיו הם כנראה שוב נתי וורד. ואף על פי כן, יש קוצר רואי בסיסי בפעולות של יוסי. תהיה מניאק, אבל גם חכם. את העובדה שהציל את בר ואת עצמו אפשר להבין מן הסתם, אבל לא את ההשתלחות שלו באחרים ואת ההצהרות על טובתו האישית ואיקס על טובת השבט, בלי שום התחשבות בכך שהם עדיין נשארים בנחיתות מספרית מולם. כרגע יוסי ובר ניצלו, אבל בפעם הבאה כל מה שקרה במועצת השבט ישחק נגדם, והפעם בלי פסל חסינות שיבוא לעזרם.

בשבט בוהאיי מעיין לוחצת חזק בניסיון לרקום איזושהי ברית. העידון המירי-רגבי והפושריות שלה גורמים לאפקט בומרנג כפול. זה מרחיק מעליה גם את חברי שבט בוהאיי וגם את שגיא. המקצב הרומנטי של הביטבוקס מתחיל לקרטע והוא חוטף רגליים קרות. אפשר להבין אותו ותכלס זה גם היה די צפוי – היא גדולה ממנו בכמה שנים וגדולה עליו בכמה מידות. היא חזקה, כוחנית, אמביציוזית ומחוספסת. הוא בסה"כ ילד די חיוור וחסר ניסיון לידה. אבל איכשהו הוא הפך אותה לפגיעה. מעיין לא פראיירית ולא מפחדת מעימותים, היא שואלת אותו דוגרי מה קורה והוא מגמגם לה משהו על זה שבאי זה פאן אבל בסביבה הטבעית שלהם הרומן ביניהם לא יכול להתקיים והוא גם לא יתקיים. מעיין מבינה שזאת כרוניקה של שברון לב ידוע מראש ומנסה לחתוך, אבל חיבוק חזק משגיא מצליח להמיס אותה. מסתמן שלפחות בינתיים הסיפור המתיש הזה נמשך.

הסללה: "את בת 29, את רוצה בעל וילדים. איפה אני ואיפה את" (שגיא למעיין)

חפש"ש: "אני לא יכולה יותר לתת לך את הלב שלי, כשאני יודעת שאתה מזדכה עליו בעוד 3 שבועות" (מעיין לשגיא)

מדעי המוח ומדעי המדינה, דו-חוגי: "לפוליטיקאים סטרוקטורה של מוח שונה לגמרי משל אנשים רגילים" (טניטה)

לא בן אדם של בוקר: "ורד מעירה אותנו בבוקר כמו שהיא מעירה את הילדים שלה. בעליזות כזאת... כאילו, זה מעצבן" (מיכל)

כבל תת ימי, יש לך? "אני מדבר פתוח, מסתכל על הים, המים נוגעים בי ומבחינתי אני בתקשורת כשאני עושה את זה" (יוסי)

לינה משותפת: "עדיף לי להיות בבית, במיטה שלי, עם אמא שלי" (בר)