"הישרדות": דינג דונג, המכשפה עדיין כאן

Ding Dong, the witch is… still here. זה היה פרק מושלם, אם מתעלמים משתי הדקות האחרונות שלו, שבהן מעיין ניצחה את ענבר במבחן אש, כנגד כל... טוב, אולי חלק מהסיכויים.

בפרק הקודם מעיין ושגיא זממו להפסיד בכוונה את משימת החסינות השבטית, כדי למנוע מהשבט השני להגיע למועצת שבט ולהדיח משם את בת הברית האחרונה שנשארה להם – בר. אמיר, שמתפקד כסוכן כפול בברית עם מעיין ושגיא, חשף את התכנית שלהם בפני ענבר ורזהבי שכמעט הקיאו בפה לנוכח הפגיעה בערכי המוסר והספורטיביות. אלא שהתגובה ההיסטרית של ענבר במהלך המשימה משיגה את התוצאה ההפוכה ובוהאיי מפסידים אפילו בלי להתאמץ.

בינתיים, אמיר הסמוי אומר לשגיא שבבחירה בין הדחת רזהבי לענבר, הוא מעדיף את השנייה. שגיא מסכים איתו. וכשהשניים מנסים לומר זאת בדחילו וברחימו לצלע הנשית-שלישית שלהם, היא נובחת עליהם ומבהירה שיש רק אישה אחת שחותכת שם את ההחלטות. אז שלא יקבלו רעיונות.

מעיין רוצה לסגור חשבון עם רזהבי על ההדחה של יוסי. עם כל הכבוד לזוגיות שלה עם שגיא, הזיווג האמיתי שלה במשחק הזה היה עם יוסי. לשגיא יש אולי פנים יפות, אבל כאן לא מדובר על רומנטיקה אלא על נפשות תאומות. יוסי ומעיין קורצו מאותו חומר. ההדחה שלו הייתה הדבר היחיד שטלטל אותה באמת לכל אורך המשחק. העצבים והארס שהיא מוציאה על שגיא בהמשך הפרק הזה, שגם מובילים בסופו של דבר להכרזה על "הפסקה" בזוגיות שלהם, הם רק עוד הוכחה לזה. ליוסי היא בחיים לא הייתה מדברת ככה. אבל לשגיא אין לה בעיה לדבר כמו אל פיון, להקטין וללעוג לו, וכשהוא מנסה לענות בחזרה לחרוך אותו בשטף של טענות צדקניות ולצייר עצמה כשבירה ופגיעה כשבעצם, זו היא שמאיימת ומרחיקה אותו מעליה כל הזמן.

התכניות של מעיין לא מתכופפות לרצונו של אף אדם אחר. הדבר היחיד שיכול להזיז אותה הוא המציאות עצמה – כמו למשל, כשרזהבי זוכה בשרשרת החסינות האישית. אז ורק אז היא משלימה עם להדיח את ענבר במקומו (בתנאי שהוא לא ייתן לה את שרשרת החסינות ברגע המכריע).

מעבר למתרס, אמיר מנסה להעלות בפני ענבר ורזהבי את האפשרות שידיחו את שגיא במקום מעיין. הוא מנסה לראות כמה צעדים קדימה וטוען, כנראה בצדק, שאחרי האיחוד לשגיא יהיה קל יותר לקשור ולשקם קשרים. בניגוד למעיין, ששרפה הרבה יותר גשרים ממנו. מצד שני, מעיין כבר הוכיחה את עצמה כבעלת נשמות רבות במשחק הזה. התושייה שלה בלתי נלאית, וכך גם יכולת התמרון וההתשה שלה מול יריבים ובני ברית כאחד. להשאיר אותה במשחק, זה תמיד מהלך מסוכן. בפראפראזה שרזהבי אולי יעריך, אפשר לומר ש"הישרדות" רואים 90 דקות, ובסוף מעיין מנצחת.

במועצת השבט שגיא משתמש בצמיד הווטו שקיבל בפרק הקודם כדי למנוע מזהבי את זכות ההצבעה. זה בעצם מוביל למצב של תיקו ידוע מראש (לענבר, אמיר ורזהבי) בהצבעות לענבר ומעיין. ענבר בטוחה יחסית ביכולתה לנצח את מעיין במבחן אש, משום שלה יש ניסיון לא רע עם זה ואילו מעיין לא התנסתה בזה מעולם. לכן, היא גם מסכמת מראש עם זהבי שלא יחשוב אפילו על לשים את שרשרת החסינות שלו עליה.

מועצת השבט יצרית וקשה. עבור אחד מהיושבים שם מדובר במילים אחרונות, אבל כל אחד הוא מודח בפוטנציה ולכן שם נאמרים הדברים הקשים באמת. מעניין שלכל אורך המשחק מעיין ושגיא מתרצים את המהלכים שלהם בעובדה שזה משחק. אבל כשהם מגיעים למועצת השבט – ולא בפעם הראשונה, הם פתאום מנהלים קמפיין שכנוע בצדקת דרכם. פתאום זה לא משחק, זו "חברות" (עם בר), זו לא אסטרטגיה, אלה "ערכים". כל המילים שבגללן הם לועגים ליריבים שלהם פתאום מתגלגלות להם מהלשון בטבעיות גמורה ומיתממת.

אם הם כל כך בטוחים בדרך שלהם, למה כל כך חשוב להם שהיריבים/קורבנות שלהם ימחאו להם כפיים כל הדרך אל אי המתים ווילת המושבעים? למה לשכנע אותם שמה שהם עושים להם זה בעצם דבר יפה וערכי? אולי הם בכלל צריכים לומר להם תודה על שהם מדיחים אותם? זה פשוט עוד אקט של כוחנות אולטימטיבית – מעיין היא לא כובשת נאורה. היא לא יכולה להכיל בתוך הניצחון שלה שום ביקורת, גם אם היא מצד המיעוט המוחלש. היא תמשיך ותכתוש את הצד השני במעין קטל-יתר מטורף עד שהוא יאמר "אמן" או יפסיק לנשום.

כאמור, זה היה פרק מושלם. עד לשתי הדקות האחרונות שלו. העימות של מעיין במועצת השבט עם ההשלכות של ההתנהגות שלה ושל האופי שלה, הרגעים שבהם הלעג של מעיין ושגיא לחברי השבט שלהם ש"לא רוצים להתלכלך" - כל אלה היו אמורים להתנקז לקתרזיס מספק שבו מעיין מפסידה לענבר במבחן האש. אבל למעיין עוד לא נגמרו הנשמות במשחק הזה, והיא הצליחה לנצח במפתיע ולהישאר במשחק. בפרק הבא, שיהיה ככל הנראה פרק האיחוד, מאזני הכוחות שוב ישתנו, אבל דבר אחד בטוח: מעיין לא תשאיר אף חשבון פתוח. ואם גם יוסי יצטרף אליה שם, אני במקום אמיר ורזהבי, ובעצם כולם, הייתי ישנה עם שתי העיניים פקוחות. כי אחת לא תספיק.

חכמת השבט:
ניקוי רעלים: "מנגיסטו עשה לי יום קסום באי המתים. ניקה לי את כל הנפש" (יוסי)

בחיים לא: "בחיים לא הייתי עושה לך את זה. בחיים לא הייתי מביאה את העבר השמן שלך לאף שיחה שלנו" (מעיין מביאה את העבר השמן של שגיא)

מתאוששת מפרידה קשה: "אני לא יכולה להרשות לעצמי להתנהג כמו שהייתי מתנהגת בבית: להיכנס מתחת לפוך, לאכול שוקולד ולראות טלנובלות" (מעיין)

ליגת הצדק: "אני מרגיש שאלוהים לצדי והוא נותן לי מעין כוחות של באטמן, סופרמן והענק הירוק" (רזהבי)

גם את? "כולם רוצים שיאהבו אותם" (מעיין)

חשוב לדייק: "אני כשהייתי בליגאוו.... הם ממש שונאים אותך! אני אגיד לך את המילה... המילה הייתה 'איכס'" (רזהבי למעיין)