1. בשואו ביזנס הכל זה מיקום, מיקום, מיקום - ואין סדרה שהגיעה בזמן הנכון ובמקום הנכון בשנה החולפת יותר מאשר "סיפורה של שפחה". על רקע החרדה העולמית מנשיאות טראמפ והשלכותיה הקשות, מצעד מיליון הנשים בוושינגטון והמקום המרכזי שתפסה ההעצמה הנשית (ראו ערך "וונדר וומן", הסרט הרווחי של השנה), נדמה שאיכויותיה של "סיפורה של שפחה" התגמדו לעומת חשיבותה בחיינו בעת הנוכחית. ייתכן בהחלט שלו הולו הייתה מוציאה את הסדרה בשנה שעברה, בוודאי בקטגוריה כל כך חזקה ואיכותית כמו זו של השנה, התוצאה הסופית הייתה שונה.
2. ההשפעה הפוליטית של הבחירות בארה"ב הורגשה גם באהבה הגדולה שהורעפה על "סאטרדיי נייט לייב", אחרי העונה המוצלחת ביותר בתולדותיה מבחינת נתוני צפייה. תוכנית המערכונים הוותיקה נכנסה עמוק אל תוך מערכת הבחירות הסוערת והמפלגת של ארה"ב, כאשר במוקד עומדים שני כוכבים הגדולים: קייט מקינון כהילרי קלינטון, וכמובן אלק בולדווין כדונלד טראמפ. הוליווד הליברלית נמצאת במלכוד מאז הבחירות: מצד אחד היא צופה באימה במעשיו ובהתבטאויותיו של הנשיא החדש, ומנגד ממשיכה במלחמת ההישרדות הגדולה מול הטלוויזיה, שלא מאפשרת לה לנקוט צד באופן מובהק. אחרי ש"אור ירח" עשה זאת באוסקר, הזכיות של "סאטרדיי נייט לייב" וסיפורה של שפחה" (בתוספת העקיצות הקטנות במונולוגים ובנאומי הזכייה) הם המעט שלה לה לנד יכולה לעשות כיום.
3. את כל התחמושת שנשמרה במחסנים במלחמה מול טראמפ, יורה בימים אלה הוליווד לעבר אויב גדול ומפחיד בהרבה בעיניה: נטפליקס. ענקית הסטרימינג מאיימת על הסדר הישן והמודל הכלכלי של הוליווד, עם תקציבי הענק, צפיית הבינג' והנכונות להנחית אצלה את השמות הגדולים ביותר בתעשייה. המושג "טלוויזיה" הולך ומתעמעם בעולם שמחוץ לבועה של הוליווד, כשמיליונים רבים בוחרים לנתק את הכבלים ולעבור למודל סטרימינג, בו הבחירה מה לצפות, כמה ואיך תלויה רק בצופה.
נטפליקס לא עומדת רק בחזית המהפכה הזו, אלא דואגת גם לעקוץ את הוליווד בכל הזדמנות (בין היתר גם בסדרות מובילות כמו "בוג'ק הורסמן"). את המחיר שילמו "הכתר" (הסדרה היקרה בתולדות הרשת - 100 מיליון דולר), "דברים מוזרים", "קימי שמידט" ו"כתום זה השחור החדש", שזכו יחד בפרס אחד (שחקן המשנה בדרמה לג'ון לית'גו הנפלא ב"הכתר"). סביר להניח שדמעות תנין והתקפי זעם לא נראו במטה נטפליקס, שלא זקוקה באמת לפרסים מוזהבים כדי לייצר באזז והייפ סביב הסדרות שלה. מנגד, קשה להאמין שהלב של טד סרנדוס, המנכ"ל הכל יכול, לא נצבט כשרשת הולו הקטנה קטפה את פירות המהפכה שלו, ויצרה את סדרת הסטרימינג הראשונה שזוכה בפרס הדרמה.
4. בעוד הזרקורים מופנים באופן טבעי לנטפליקס, נרשמה מפסידה גדולה הרבה יותר בלילה הזה. מדובר באמזון, שיצאה עם כלום ושום דבר מ-16 המועמדויות שאיתן הגיעה. "מוצרט בג'ונגל" (זוכת גלובוס הזהב 2016) ו"טרנספרנט", שהגיעה לערב הזה עם 7 מועמדויות, הותירו את ראשי הרשת עם הרבה חומר למחשבה לגבי העתיד. כבר בשבועות האחרונים פורסם כי אמזון זונחת את פלח האיכות, ויוצאת לחפש אחרי "משחקי הכס" הבאה עם תקציבים גדולים יותר ושאיפות גלובליות. אין ספק שהתוצאות באמי רק יגבירו את המאמצים הללו. מי שבוודאי חוגג את מפלתה של אמזון הוא נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. ג'ף בזוס, בעליה של אמזון הוא גם הבעלים של הוושיגנטון פוסט, שנוא נפשו. אפשר לצפות לציוצים עם השורש "כשל" בשעות הקרובות.
5. אליזבת מוס וג'וליה לואי-דרייפוס עמדו בצדדים ההפוכים של ההיסטוריה בסיום הלילה הזה. עבור מוס, הזכייה בפרס שחקנית הדרמה הטובה ביותר שברה רצף של 7 הפסדים מתקופת "מד מן", והעניקה לה סוף סוף את ההכרה לה היא ראויה מהאקדמיה האמריקאית. העובדה שהייתה גם המפיקה של "סיפורה של שפחה", העניקה לה פסלון נוסף גם על תואר סדרת הדרמה הטובה ביותר. וכעת סוף סוף גם לה יש כאב ראש חיובי לגבי השאלה היכן בביתה יוצבו תאריה המוזהבים.
עבור לואי-דרייפוס מדובר במרוץ נגד ההיסטוריה. הפרס השמיני שקטפה הלילה השווה את השיא הגדול מכולם: השחקנית (או השחקן) עם כמות הזכיות הגדולה בתולדות הטקס. מי שהחזיקה בתואר עד כה היא קלוריס ליצ'מן (שבין 8 הפרסים שלה גם זכיות על הופעות אורח). לואי-דרייפוס כבר מחזיקה בשיא הזכיות בפרס השחקנית הטובה ביותר, וברצף הזכיות הגדול ביותר. בעונה הבאה, שתהיה האחרונה בהחלט של "Veep", היא תוכל לעקוף את ליצ'מן ולעמוד יחידה בפסגה, ולסגור עוד היסטוריה פרטית עם 6 זכיות עבור כל אחת מהעונות של הסאטירה הפוליטית המצליחה.
6. אפרופו שיאים - דונלד גלובר, שגרף הלילה מספר פרסים על "אטלנטה", הוא השחור הראשון לזכות בבימוי על פרק - "B.A.N" (ההוא שכולו היה תוכנית אולפן ופרסומות מופרכות). גלובר זכה גם בפרס השחקן בקומדיה, השחור הראשון לזכות בפרס מאז רוברט גיום ב-1985 על "בנסון", והשני באופן כללי. הניצחון השחור לא נגמר איתו - לינה וויית' היא האפריקאית-אמריקאית הראשונה שזכתה בפרס על התסריט בקומדיה. זה קרה על פרק "חג ההודיה" הנפלא בעונה השנייה הנפלאה בכללותה של "מומחה לכלום" ("Master of None), שהציג את החברות בין דב לדניס לאורך השנים, ואת תהליך יציאתה מהארון.
7. סמל נוסף לשינויים העצומים בטלוויזיה ניתן לראות בעובדה ש-NBC הייתה רשת הברודקאסט היחידה שרשמה זכיות הלילה (בעיקר הודות ללהיט הגדול "החיים עצמם"). אף אחת ממתחרותיה הגדולות - הרשתות שבעברן הובילו את תחום הטלוויזיה עם סדרות כמו "סיינפלד", "חברים", "הבית הלבן", "פרייז'ר", "אי אר", "המופע של קרול ברנט", "24" - לא עלתה על דוכן המנצחים. וכך ממשיכה הטלוויזיה הישנה לדעוך לאטה ולפנות את הדרך לרשתות ויוצרים בועטים ומעודכנים הרבה יותר.
8. דונלד טראמפ ביקר פעמים רבות בעבר את האקדמיה האמריקאית על התעלמותה מ"המתמחה" בכיכובו, בקטגוריית הריאליטי. אם הנשיא הנרגן נאות להעביר הלילה ערוץ ולעזוב לרגע את ערוץ החדשות של פוקס, הוא בוודאי חש התרוממות רוח מההתעסקות הנרחבת בו ובממשלו. המנחה סטיבן קולבר אפילו אמר את זה במפורש: אם הייתם נותנים לו את הפרס הזה פעם, אולי לא היינו צריכים להתעסק בו כל כך הרבה פעמים הלילה.
9. את תואר המעצבנת של הלילה קטפה שיילין וודלי, אחת מכוכבת "שקרים קטנים גדולים", שידועה בגישתה הרוחנית והמנוגדת לתעשייה השטחית של הוליווד. ובכל זאת, בלילה שבו צעדה על השטיח האדום כדי לנכוח בטקס שבו הסדרה בכיכובה מועמדת לפרסים רבים, ההצהרה לפיה "אין לה טלוויזיה בבית" - נשמעה מנותקת ויהירה. בהפוך על הפוך, העומס העצום של טלוויזיה שעוטף אותנו בימים אלה, יצר מעמד חדש של מי שמתנשאים על מי שצופים בטלוויזיה. זוהי תופעה מעצבנת כשלעצמה, אבל היא צורמת במיוחד כשהיא מגיעה מטעמה של מישהי שמתפרנסת מהתחום הזה, והייתה יכולה לפחות לנסות ולהפגין כלפיו מעט יותר כבוד.
10. השם שלא נאמר כמעט בכלל לאורך הלילה היה זה שגם השפיע במידה ניכרת על האופן שבו הטקס הזה התנהל. "משחקי הכס" החמיצה את חלון ההזדמנויות להיות מועמדת לטקס הנוכחי, והותירה את הבמה לזכיות רבות של שחקנים וסדרות אחרות. העונה השביעית אמנם לא זכתה לביקורות מזהירות, אבל אפשר להיות סמוכים ובטוחים שהמטוטלת בסיום הטקס הבא תיטה באופן מובהק לטובת המהלכים הלבנים והדרקונים.
סייע בהכנת הכתבה: עידו ישעיהו.