שרת כלי

במדינה שבה מועדוני הופעות מחזיקים בקושי תקופה שבין שני אלבומים של הג'ירפות ועיתוני מוזיקה זו כבר בדיחה באמת משעשעת, אתרים כמו "השרת העיוור" הם סוג של נס: כמעט שבע שנים שהאתר הצנוע והחביב הזה, שהוקם על ידי מבקר המוזיקה אחי רז, מעלה מדי יום ביומו ביקורות מוזיקה הנכתבות בידי גולשים, שלרוב לא התנסו בעבודה בכלי תקשורת קודם לכן. בימים אלו מוציא השרת העיוור את המגזין ה-18 שלו, הכולל מאמרים מרתקים, צילומים ואפילו אוסף חינמי להורדה מבית רדיו הר-הצופים בירושלים, המכיל ביצועים חיים שהוקלטו בתחנה משלל להקות, מהבלק ליפס ועד נעם רותם.

ההתפתחות של השרת בשבע שנותיו היא לא עניין של מה בכך, בימים בהם אירועים כמו פסטיבל אינדי נגב מוכר את כל הכרטיסים ומחזיר חצי מהקהל הצמא הביתה. "האינדי יהיה בסופו של הדבר הבומבמלה של השנים הקרובות", אמר לי מוזיקאי אחד בפסטיבל. באופן אישי נראה שלשרת העיוור יש חלק לא קטן ביצירת הבסיס לתקווה הזו, בין אם היא ריאליסטית או הזויה. "ערב השרת העיוור" שייערך בתיאטרון תמונע ב-13 בנובמבר ינסה להמחיש זאת, אם כי אופק קפלן בן ה-28, עורך המגזין של השרת העיוור מסתייג. "אני עדיין לא חושב שהשרת הוא קהילה", הוא אומר. "למרות שאנשים שונים יגידו דברים שונים, לדעתי אנחנו עדיין סוג של שוטר שמכוון את התנועה ולא יוצר אותה. במהלך הזמן, אנשים שהיו יותר חזקים בתחום משכו לכיוונים שונים, לבלוגים משלהם או לאתרים שלהם או בכלל לעשייה מחוץ לאינטרנט, כך שלא נוצר בסיס רחב מדי. אני מתייחס לשרת כפורמט יותר פתוח ויוזם, אבל לפעמים אנחנו מרימים רעיון מסוים בפורום שלנו והוא לא זז ואז מישהו כותב הודעה תלושה ואילו היא דווקא מעוררת דיון, אז לא נראה לי שיש כאן עדיין "קהילה" אמיתית וחזקה. הלוואי שנהיה"

"קהילות נוטות להיות חשדניות ומסוגרות באופן פרטי, אבל השרת הוא מקום שאנשים יכולים להרגיש בו הרבה יותר בנוח: הוא מזמין, כמעט ואין תנאי קבלה ואין כמעט מחיקות. כשחיפשנו לא מזמן עורכים לביקורות למשל, קיבלנו המון פניות מאנשים לא מקצועיים, ותוך יום הכשרנו כמה בנות שעושות עבודה. לא צריך להיות אינדי כדי להיות חלק מהשרת"

"ברור שיש בחורות בשרת. אמנם עדיין יש רוב לגברים, אבל בשביל זה יש את אסף אבידן. יש לו מספיק מעריצות."

מלבד היחס בין גברים לנשים, אחד הנושאים שהעסיקו את השרת ואף עוררו וויכוחים עזים בתוכו, היה הגבול שנמתח בין אלטרנטיבה למיינסטרים: אילו ביקורות ראויות לעלות בשרת, האם האתר הוא קודם אתר ביקורות או שהוא בכלל אתר אינדי שיש בו ביקורות וכו'. בזמן האחרון מעיד קפלן על סוג של יציבות וקונצנזוס מסוים: "ישנו איזון שבא לידי ביטוי בתגובות נגד", הוא אומר. "למשל, אם נעלה שתי ביקורות מיינסטרים בשבוע, מיד אקבל שתי ביקורות שעוסקות בדת' מטאל או מינימל טכנו. אנחנו באופן אישי לא מעודדים ביקורות מיינסטרים בגלל סיבה אחת: הן נורא צפויות: מה נעשה עם עוד קטילה של קרן פלס, מי רוצה לקרוא את זה שוב? מצד שני, תמיד יש הפתעות: כתבתי על טירז פור פירז וציפיתי לתגובות נאצה של "מה אתה כותב על הפופ הזה", והתגובות היו מאד טובות. אנחנו סומכים על הכותבים שלנו."

"זו שאלה מאד קשה. למרות כמה כותבים ואפילו להקות שיצאו מהשרת, האינטרנט צעד בדרכו שלו בלי להתחשב בנו: פעם בלוג היה דבר מצ'וקמק והיום הוא הפלטפורמה המרכזית לכתיבה באינטרנט. אני עדיין מאמין שהשרת נותן לכותב תחושה שאין במקום אחר: אתה לא רק כותב טקסט ומעלה אותו, אלא יש צוות שעובד בהתנדבות ומאהבה, שדואג לטקסט, מוסיף תמונות, קישורים, יש איזשהו ערך מוסף בשרת. לכן אנשים גם רואים בו מקום שאפשר לחזור אליו. לא מזמן קיבלתי טקסט של אדם שלא כתב בשרת חמש שנים ועכשיו חזר פתאום. יש כותב בשרת שיש לו להקה ועכשיו מישהו כתב ביקורת עליה, שזה אפילו סגירת מעגל. אנשים נקשרים לשרת באופן אישי"

ערב השרת העיוור ייערך בשלושה עשר בנובמבר, בתיאטרון תמונע בשעה 22:00. יופיעו בו: סגול 59, צ'ארלי מגירה והמודרן דאנס קלאב, שוגר שוסטר ומורפלקסיס. יתקלט: די ג'יי פרידום. כרטיסים במכירה מוקדמת יעלו 40 שקל ובערב עצמו – 50 שקל