לנה דל ריי יכולה לעוות פני מאזינים בשתי דרכים; חלק יכווץ את הגבות חזק, ירתח מעצבים ויעיף אותה לקיבינימט, וחלק ירפה את השרירים ויאפשר לקול המתעצל והגרוני שלה לרכך את עור התוף בקבלה מלאה. התגובות הקיצוניות שדל ריי מעוררת הן אלו שמקפיצות אותה לפסגות בהן האוויר צלול מאוד. "West Coast" החדש יאלץ לעמוד בפני אותם מחנות מתנגחים. כשתיבלו את הסיפור בעובדה שדן אורבך מהבלאק קיז יפיק את את האלבום העתידי של דל ריי, "Ultraviolence", נראה היה שהמחנה המתנגד יביס את זה התומך בלי להפעיל יותר מדי מאמץ. זו האמת, הבלאק קיז מעצבנים ולנה דל ריי בלתי נסבלת. לערבב את שני אלו לתמיסה אחת מרגיש צפוי מדי, מרגיז מדי. אבל אז משום מקום הרשת התמלאה קריאות התפעלות וצווחות הבוז נדחקו לתחתית. "West Coast" הוא שיר פופ מעולה. הקול של לנה עדיין מפוצץ הד ויוצא בקושי, הצלילים עדיין בוקעים מאותה גיטרת סרף, ועל אף הדמיון אלו לא באמת החומרים שקיבלנו ב-2012.
אם "Born To Die" הצליח להתערסל בזרועות קהל אוהד, גורלו של "West Coast" בערפל. הפזמון מלא ריוורב כיאה לקודמיו, ויכול מאוד להיות שבסופו של דבר הוא יהפוך לטראק קניונים מוביל אך במקביל הוא הרבה פחות שגרתי וקל לעיכול, דבר שעלול לגרום לחובבי הפופ המסחרי לדחות אותו. קבלתו או אי קבלתו לא משנים דבר, דל ריי המהונדסת נושמת אוויר צלול וכבר הגיעה למקום בו יהיה קשה להזיז אותה, עם אורבך כמנצח נותר רק להשלים עם זה. וכן, מדובר בחתיכת הישג.
The Black Keys - "Turn Blue"
ואם כבר הבלאק קיז, אז "Turn Blue" שיצא מיד אחרי "Fever" שתוקף מכל עבר ותחנת רדיו. הפעם (ולמרות הפזמון הנעים) לא מדובר בריליס עם פוטנציאל להיט-י, אלא בקטע מונוטוני שבגלל המינימליזם יכול היה לעבוד טוב יותר עם עוד קישוטים אלקטרונים. כפי שנאמר פה מדי זמן מה, דן אורבך ופטריק קרני יכולים יותר. גם אם במחיר ויתור על הנוסחה הקבועה. בסך הכל מדובר בשני אנשים שבעבר עשו דברים די מופלאים.
Lykke Li - "No Rest For The Wicked"
כשאת יודעת איך להפוך שירים קטנים וקליטים להמנונים סוחפים, לא תעשי זאת? ליקה לי ממשיכה ללכת בשביל הנכון שמצאה לפני שנים ספורות והפעם משחררת את הקליפ ל"No Rest For The Wicked", שלאוזניי עובד טוב יותר מ"I Never Learn" - אך לא מגיע לרגעי ההתרוממות של האלבום הקודם. כן יהיה מסקרן לשמוע את היצירה במלואה מכיוון שהכול פתוח ולגמרי לא מאוחר עבור היוצרת השבדית. עד אז, כדאי לצפות בווידאו שביים טאריק סאלח (ולכן אווירת ה-"I Follow Rivers").
Pharrell Performs - "Come Get It Bae"'
אתנחתא ודרישה יעמוד האחד שלא אוהב את פארל וויליאמס. מי אתה ומה לא בסדר איתך, בנאדם? חוץ מזה שהוא מצדיק כמעט כל סופרלטיב, וויליאמס מתגלה השבוע כבחור רגיש למדי. השנה הבומבסטית בחייו הביאה לכך שמפיק העל יתפרק מול אופרה ווינפרי, כשזו הקרינה בפניו קטעים של אנשים ברחבי העולם רוקדים לצלילי "Happy". הרוח הטובה נחתה עליו כשביצע ביתר גרוב את "Come Get It Bae" בתכנית של אלן.
ועוד ארבעה מסתננים
"Chi-Raq" הוא הטראק החדש של ניקי מינאז', ובניגוד לבדיחות מהשנים האחרונות הוא כזה שמדגיש את היותה מוזיקאית מוכשרת ולא רק מפלצת פופ להמונים. מינאז' מצרפת את ליל הרב להקלטה וזאת התוצאה:
מריסה נדלר האמריקאית משחררת קליפ ל"Drive" מתוך אלבומה האחרון בלדה עמוסת קולות גבוהים ורכים, שכנראה מתאימה מאוד לנסיעות ארוכות לאי-שם.
ארקייד פייר מבצעים את "Heart Of Glass" של בלונדי בהופעה ביוסטון, ומבהירים שהדיסקו והפאנק לא יתפוגגו אחרי "Reflector". ובעצם, למה שכן? צפו בקטע:
לא כדאי לפספס את Yumi Zouma. כן כדאי להתחיל לרחף.