בית התקליט עם רות דולורס וייס

"ההיכרות הראשונה שלי עם מינגוס הייתה דרך האלבום הזה, והיצירה 'For Harry Carney' שינתה את החיים שלי"

"I'm a fountain of blood in a shape of a girl"- המילים האלו פותחות את אחד השירים האהובים עלי בעולם. המבט של ביורק על עצמה ועל היקום אינטנסיבי ומרוגש, האמת הפנימית שלה עזה עד כדי כך שכדי לתאר אותה היא ממציאה את האלף בית מחדש - מצרופי מילים וסאונדים חדשים ועד
קצבים שכמותם לא נשמעו לפני כן"

"אני אוהבת את האלבום הזה שהוא חם ומחוספס והרהיטות הסגנונית שלו שונה מכל דבר אחר שאני מכירה"

"לראות את הסרט של לינץ' בגיל 15 ולשמוע את הפסקול הזה, המוסיקה של בדלמונטי, השירים של כריס אייזיק והביצועים של ניקולאס קייג' לשירים של אלוויס - העולם מתגלה כמקום רומנטי ואפל יותר משהייתי מסוגלת לדמיין לעצמי ואני יוצאת לדרך"

"פי ג'יי הרווי היא יוצרת מדהימה בעיני: היא כותבת, מלחינה ומתזמרת כל כל מיוחדת ומוכשרת, שלא לדבר על יכולות הביצוע המרשימות שלה. האלבום הזה הוא אחד האהובים עלי כי הוא דוגמא מרהיבה לשילוב של העוצמות האלימות שלה עם
חושניות כל כך כל כך נשית"

"ובאותה הזדמנות אני ממליצה על גרסת הבמאי של 'לייב אין פומפיי' תיבת הפתעות מכל פן שתסתכל"

"אני אוהבת את השפה של מונק ואת הדרך שהוא נוגע בפסנתר. קצת משעשע וקצת עצוב. חוץ מזה, הוא מזכיר לי את "ספטמבר" של וודי אלן, שאני אוהבת, ומצליחלנסוך איזה חן בכל סיטואציה שבה הוא מושמע"

"זה אלבום שהיה פריצת דרך בתפיסת העולם שלי, כי הוא עולם בפני עצמו. טום וויטס מצייר גם בטקסטים וגם בתזמורים נופים ודרכים של עולם אחר ושזה מסע מאד מרתק בעיני"

"כשאני מקשיבה למינגוס המח שלי מתנער, הלב שלי מתנער, ההוויה שלי מתנערת. האבק שמכסה את החיים נעלם. לא תמיד אני מבינה כל מה שהוא אומר, אבל תמיד, תמיד, תמיד הוא מדבר אליי. האלבום הזה שכולו סולו פסנתר, הוא אינטימי ומרטיט במיוחד. אני מקשיבה והכרת תודה מציפה אותי"

"אני אוהבת באך, והיצירות המינימליסטיות יותר שלו הן מהדברים שאני מוצאת אותם הכי שימושיים לי בחיי היומיום".

* רות דולורס וייס תופיע ביום ד' במועדון צוותא בתל אביב בשעה 21:00 וב- 2 ביולי במעבדה בירושלים