צמוד לברי סחרוף יושב הרב עופר גיסין, אדם עב זקן ושפם וארוך פאות. ספק אם מישהו ראה פעם את סחרוף ליד דמות כזו בעבר ובאופן פומבי. גיסין הוא ראש מכון "אב"ן שתיה", מכון המגדיר את עצמו כ"המכון להוצאה לאור של כתבי רבי נחמן ותלמידיו". ב"רבי נחמן" הכוונה היא כמובן לרבי נחמן מברסלב, הרב המיתולוגי שהותיר אחריו חסידים רבים המקדשים את שמו בשלל דרכים. המפגש בין סחרוף לגיסין, אחד הרבנים המבוקשים והמדוברים בתחום, נערך במרכז "אופק" להשכלה יהודית, במסגרת סדרת "אמנות ואמונה". מדובר בסדרה בת 14 מפגשים המבטיחה להראות כי "אמנות זה לא רק לאמנים ואמונה זה לא רק למאמינים". בסדרה עתידים להופיע גם אביתר בנאי, שהופיע בעבר עם הרב גיסין, ומאיר בנאי. הכניסה לאירועים הינה בתשלום של 40 שקלים והיא מיועדת לסטודנטים.
את המפגש פתחו שני תלמידים גלויי ראש, שסיפרו כיצד מרכז "אופק" עזר להם להתחבר למקורות היהודיים, אותם לא היו פוגשים אלמלא המכון. במקום נכחו כמאה איש והאירוע צולם בשתי מצלמות וידיאו עובדה מפתיעה כשלעצמה, אם לוקחים בחשבון שכל צילום פומבי של ברי סחרוף, בסטילס או בוידיאו, הוא תהליך מורכב ונדיר שלרוב לא מאושר על ידי מנהליו.
לאחר ההקדמה של שני התלמידים, עלו סחרוף וגיסין לבמה. סחרוף ניגן ושר וגיסין נתן את קטעי קישור הקצרים בין השירים. כך, למשל, לפני שסחרוף ביצע את "שער פתח דודי", כשהוא מלווה בכלי ההקשה של נגן בשם אריה אזולאי, סיפר גיסין כיצד התרגש מהאלבום "אדמי השפתות" של סחרוף ורע מוכיח. בסופו של דבר, ביצע סחרוף בסך הכל 11 שירים, ביניהם ביצועים מפתיעים ל"ריבונו של עולם" שכתב בארי חזק ו"רוח חדשה" מתוך אלבום נוסף שלו ושל מוכיח, "11 א'", שכמעט ולא מבוצע בהופעות.
שר ושותק
לפני הביצוע ל-"77", סיפר גיסין שבשנת 1977 גם הוא היה "חייל בצבא ההגנה, עם רובה על הצוואר", כפי שמספרות מילות השיר. "בשיר כתוב 'יכולתי בעצם לחזור בתשובה, אז לקחתי כדור שמעודד ת'מחשבה'", המשיך גיסין בפרפרזה על דימוי הסמים שבשיר, "אז חזרתי בתשובה והפסקתי לקחת כדורים שמעודדים ת'מחשבה". סחרוף צחק וכרגיל לא הגיב.
הביצוע המפתיע והנדיר ביותר היה ל"חיית הברזל" של מאיר אריאל מתוך האלבום "רישומי פחם". זהו שיר מחאה חריף על תרבות המערב הנשען על דימויים מחזון הנביא דניאל שפעל בתקופת מלכות בבל. הנה חלק ממילות השיר:
"גורסת, דורסת, הורסת, הודקת,
ומשווקת את זה כחופש דיבור
מוצצת ויורקת, משתמשת וזורקת
עצם לתחקירני זכות הציבור
קרנים שולטות רחוק, עיניים בכל מקום,
פה לא מפסיק ללהג
אומר מה לרצות, מה לחשוב,
מה להיות, מה לעשות ואיך להתנהג
והמונים המונים חצי אוטומטי
הלומי פטישוני כסף סמויים
רצים רצים מפוקדי ריצודים מהבהבים
עטופים במגילה של תנאים וזכויות
מסוממי קידמה והתפתחויות
לעבוד בלי דעת ולשרת"
"אין ספק"
כאמור, סחרוף מיאן לדבר לאורך המופע מלבד דרך שיריו. ומשתיקתו, כשהוא אפילו לא מסכים לומר מילה על הפילוסוף עמנואל לוינס שעל פי משנתו חיבר את האלבום "האחר", קשה להבין האם באמת מדובר בהתקרבות של אמן הרוק המשמעותי ביותר בישראל ב-25 השנים האחרונות לדת. סחרוף מתכתב עם היהדות כבר שנים, החל מהתקרבותו לאהוד בנאי, דרך כתיבת שירים כמו "עבדים" שהושפע מ"עבדי זמן" של ר' יהודה הלוי וביצוע פיוטים בהופעותיו ועד "מועדון החולמים על צדק" בו הוא מצטט את רבי נחמן עצמו, כפי שסיפר בראיון נדיר. זאת, כמובן, בנוסף ל"אדמי השפתות" - אלבום שכולו משירי אבן גבירול. עצם ההסכמה שלו להופיע באירוע פתוח בעל הקשר שכזה אולי מסמלת על חיפוש עניין חדש במוזיקה שלו, ולצד העבודה על אלבום סולו חדש, אולי גם על עניין אמיתי בדבריו של אדם כריזמטי כרב גיסין.
יחד עם זאת, אחרי ביצוע של "עוד חוזר הניגון", אמר גיסין לסחרוף שאנחנו נמצאים בימים בהם "זנחנו את הניגון". "אין ספק", ענה לו סחרוף. אלו שתי מילים קטנות שיכולות לעשות את הכותרת הגדולה שכולם מצפים מסחרוף, אחד מאנשי התרבות החריפים והאינטליגנטים ביותר שיש לישראל להציע. אבל כמו שהוא אמר לרב, "פילוסופיה, פילוסופיה את הגיטרה צריך לכוון". שכן, בינתיים סחרוף ממשיך לכוון את הגיטרה ולא מוכן להרחיב מעבר ל"אין ספק". אבל גם בשתי המילים הקטנות הללו יש הרבה יותר ממה שכל אמן ישראלי אחר יכול לומר בימים אלו.