מאוד קשה לייצר מופע אחרי אלבום משובח. אייל גולן הציג באלבום "הלב על השולחן" נשמה יתרה, ובהופעות גדולות, עם כל השואו והגלאם, קשה לשחזר את הקסם שנוצר בהקלטות האלה. גולן סיפר על הבמה אתמול (רביעי) באמפי קיסריה, שבהתחלה חשב להרים מופע פחות בומבסטי, קטן יחסית לשנים קודמות, ובסופו של דבר הבין שזה בלתי אפשרי; לכן, ההופעה אכן נפתחה עם מינימום נגנים על הבמה, רק שני פסנתרנים, יעקב למאי ועמית הראל אך לאט לאט התווספו יתר חברי הלהקה. גם גולן הבין שבסופו של דבר, לצד הנשמה, החפלה הגדולה היא בלתי נמנעת.
בחוכמה רבה החליט גולן לחזור לאחור ולטייל על פני הקריירה שלו, עד להתחלה שלה ממש, עם שני שיריו הראשונים "דוניה ו"לחישה בלילה" ובכך כן לתת תחושה של התקרבות יותר אינטימית אל האמן כי הרי גם מבין קהל האלפים בקיסריה, לא רבים מכירים את השירים הללו. ככל שההופעה התקדמה, הצליח גולן לשלב בין ישן מאוד לחדש מאוד: "דמעות" לצד "הלב על השולחן". זה יצר תחושה של מופע מקיף שהעלים לחלוטין את הוויתור על להיטים גדולים אחרים שלא נכנסו לסט החדש.
זאת לא היתה עוד הופעה של אייל גולן. הוא הגיע לעבוד ולתת את עצמו לגמרי. גולן פשוט העניק יותר. ב"כל החלומות" הוא מתח מאוול מעולה שאפשר היה לשמוע את הנשמה בוקעת ממנו. התשוקה הורגשה בכל רגע על הבמה וזה השפיע ישירות גם על הנגנים. החיבור ביניהם היה מושלם, ועזר ברגעים שבהם היו פספוסים במעבר בין שירים במחרוזות לא שהיו הרבה כאלה, אבל דווקא חוסר הדיוק הזה עשה טוב לתחושה המשוחררת והמחויכת על הבמה. ההפקה המוזיקלית, אגב, הופקדה בידיו של יעקב למאי שחרג מדי פעם מהעיבודים המקוריים של גרסאות האולפן. השינויים היו נכונים משום שיש בהם ערך מוסף לקהל. השינוי הבולט ביותר היה בעמדת הגיטרה המנסרת של נועם בורג. הגיטריסט הפנטסטי המכונה "חרגול" תופס עמדה מאוד דומיננטית בערב החדש והתפקוד שלו מוסיף עוצמה ורגש למופע.
באמצע ההופעה עלתה נסרין קדרי לביצוע שלושה שירים. שניים מהם, "לאן המשכת", "אנא בחיבאק" שלה ולקינוח "אינתה עומרי" הקלאסי. נסרין החזיקה מצוין את הבמה. התיאטרליות שלה, האופן שבו היא מגישה את השיר וטכניקת השירה שלה, יהפכו אותה יום אחד לזמרת מאוד משמעותית בז'אנר. יחד עם זאת, חבל שעם עלייתה לבמה, חלק מהנגנים עזבו אותה. נכון היה להשאיר לצד קדרי את כל ההרכב שליווה את גולן, כיוון שעם הנטישה הקהל מקבל תחושה של הפסקה, ומגיב בהתאם.
כשגולן חזר לחלק השני, הוא פשוט המשיך מאותה נקודה שבה הפסיק. למעט קריצה קטנה ששלח לאברי גלעד כשאמר "אני אוהב לראות הרבה תכניות בטלוויזה, במיוחד 'אחד נגד 100'" וצחק, גולן לא נתן לארועים הסוערים בחייו האישיים להשפיע. אפילו את השיר החדש "קל כל כך" שהוציא לפני כמה ימים, הוא לא ביצע. כנראה שמדובר גם באילוצים טכניים, שכן ביצוע השיר דורש חזרות ושינויים שמאוד קשה לעשות במופע שיצא לדרך. אבל בו בזמן, מאוד יכול להיות שההתנתקות הזאת, ושידור העסקים כרגיל, היא שעזרה לגולן להציג תצוגת תכלית של הזמר הישראלי הטוב ביותר של זמננו.