פגוש את העיתונות

מגישי החדשות דומים לכם יותר ממה שחשבתם. למרות שהם חיים בעולם שכולו רייטינג, דווקא תכנית האוף-פריים "שש עם" נחשבת לאחת מהפוזיציות הנחשקות בין מגישי ערוץ שתיים. כמובן שאף פעם לא מזיק כשהשם שלך הוא חלק משם התכנית, אבל הצ'ופר המשמעותי יותר בהגשה קבועה של "שש" הוא ללכת הביתה בשעה סבירה ולנוח בסוף השבוע. מאז שעזבה אושרת קוטלר את היהלום שבכתר, נשאו בעיקר הנטל שלי יחימוביץ', עודד בן עמי ודנה וייס, כשהשניים האחרונים עושים קולות של כאלה שמעונינים בקביעות. וייס הפסידה במרוץ הנוכחי לדובר צה"ל לשעבר, שהצבתו הקבועה בשעה שש הוכרזה סופית היום (ג'). אין מה לדאוג לגברת וייס. ככתבת מוערכת, שפיתחה מאוד את כישורי ההגשה וניהול הדיון שלה בזמן האחרון, יש להניח שתמצא את מקומה בזמן הקרוב, גם אם שעות העבודה יהיו נוחות פחות. כשרות לציבור מגישות החדשות בכלל ולדנה וייס בפרט, הנה המתחרות העיקריות שלה בעתיד.

רינה מצליח היא מבכירת הכתבות. כישורי ריפורטרית חדים הפכו אותה לסמכות עליונה במה שקורה במסדרונות הכנסת. אין כמו רינה כדי לתת הסבר קצר, ממצה והגיוני על מקום ואנשים בלתי הגיוניים בעליל, מתובל באיזו שמועה או רכילות עסיסית שמכניסים אותך אל מאחורי הקלעים. המבחן של רינה יגיע כשימאס לה מהדגנרטים בוועדת הכספים. אין שום ספק שלמצליח יש את הכישורים האינטלקטואליים להגשת אולפן והתעסקות בנושאים רחבים יותר, השאלה היא איך היא תסתדר בלי יעקב פרי.

אושרת קוטלר הייתה אחת הראשונות, עוד בימיה כמגישה שותפה של אולפן שישי, שעשתה את הטעות המרגיזה והתבלבלה תדיר בין עיתונאות אסרטיבית לבין סתם חוסר נימוס. עיתונאי מקצועי לא אמור לתת למרואיין שלו לסטות מהנושא וללהג כרצונו, אבל לעתים קרובות מדי הייתה אושרת קוטעת בתקיפות את מרואיניה עוד לפני שהספיקו להשלים תשובה מלאה אחת. אך עם הביטחון העצמי שצברה בהגשה קבועה של "שש", הפכה לנעימה יותר לסביבה ולחצה לפינה רק מרואיינים סוררים. מהשעה שש היא נפרדה כדי להגיש תכנית פריים-טיים שצפויה לעלות בקשת בזמן הקרוב. אז גם נדע אם המהלך הזה היה שווה מבחינתה.

רוני יובל, זמרת אופרה בזמנה הפנוי, עשתה מסלול לא קצר שכלל הנחיה של חדשות מקומיות בכבלים ואפילו את השעשועון "ג'פרדי" עד שנחתה בכיסאה הנחשק שבחדשות 10. רוני היא בחורה סופר אינטליגנטית וטובת מראה, אבל העבודה שלה בערוץ 10 מציבה אותה בפני שתי בעיות לא פשוטות.
בתור המחליפה של גיא זהר ב"היום שהיה" היא נכנסת לנעליים של המגיש הכי שרמנטי על המסך שלכם, ובאופן מובן מתקשה למלא אותן. בתור מגישה שותפה של גלעד עדין באולפן המרכזי, היא מצליחה להידבק בחוסר הכריזמה של הקולגה שלה ושל המהדורה כולה שלא מצליחה להתרומם.

בואו נקדים ונאמר: שלי יחימוביץ' היא אחת ממגישות האקטואליה המשופשפות ביותר במדיה. אלפי שעות טלוויזיה ורדיו בצירוף אינטליגנציה טבעית ושליטה מאוד גבוהה בחומר הפכו אותה לנכס לכל גוף שידור. רק מה לעזאזל מעורר כל כך הרבה אנטגוניזם בבחורה? ומה גרם לכותבי מדורת השבט החדשה שלנו לבסס דמות די נלעגת דווקא עליה, אפילו אם קוראים לה חלי גונזלס? יכול להיות שהשילוב הזה של אג'נדה פסבדו-חברתית שמוגשת עם חיוך מתנשא בזווית הפה גורם לאנשים אי נוחות מסוימת. חבל גם שלפעמים השאלות שלה מרגישות יותר כהפגנת ידע מאשר בקשת מידע מהמרואיין. אותה אג'נדה גם הפכה אותה לצפויה מדי באייטמים חברתיים או כלכליים – האוצר תמיד טועה והעובדים תמיד צודקים. חוץ מזה היא דווקא אחלה.

המינוי של קרן מרציאנו לכתבת הכלכלה של חדשות ערוץ 2 היה שיחוק. מרציאנו מצליחה להביא לנושא הגברי והקר באופן מסורתי איזו חמימות אמיתית, או לפחות משהו שעושה רושם כזה. בניגוד לחברותיה קוטלר ויחימוביץ', שמצקצקות באמפטיה מלאכותית כלפי כל "מסמך אנושי מזעזע", אצל מרציאנו נוצר הרושם שהבנתה את המורכבות הכלכלית חוסכת ממנה התלהמות והופכת את הזדהותה – כשהיא קופצת לבקר כל כמה זמן – לאותנטית ולא מתחסדת. הרוגע הלא פופוליסטי שלה עוד עשוי להפוך אותה למתמודדת ראויה על תפקידי הגשה לכשימאס לה מהריבית ומהנגיד.

הגברת הראשונה של החדשות בישראל ידועה גם כמיקי חיימוביץ' וחתמה זה לא מכבר על חוזה חדש בערוץ 10. חיימוביץ' היא הוכחה ניצחת שבחדשות סגנון חשוב לא פחות מתוכן. מבלי לגרוע דבר מיכולותיה של מיקי, היא איננה חיית אקטואליה כשלי יחימוביץ' או דומיה. בימים כתיקונם עבודתה מסתכמת בהקראה מהפרומטר, הצגת כתבות השטח או הפניית שאלות שנקבעו מראש אל הפרשנים. אבל כל זה לא משנה לרובנו, כשקורה הבלתי צפוי, אנחנו רוצים את מיקי לידינו. במדינה בה החדשות מורכבות בעיקר מבשורות רעות, אין מתאימה מחיימוביץ' כדי לתווך בינן לבינינו ברגישות, הבנה והשתתפות אמיתית בצער. כשלמיקי יש לחלוחית בעין, גם אנחנו מרשים לעצמנו להזיל דמעה, ובסופו של יום אנחנו מעדיפים להתעדכן במאורעות אצל מישהי אימהית ותומכת ולא אצל אילנה דיין.

טלי מורנו היא הבייב של עולם החדשות שלנו וזה אמור להספיק בינתיים. הבלונדינית המצודדת מעבירה את ימיה בהקראת מבזקים בחדשות 10 או בכתבות מגזין בהן היא והבלונד יוצאים לבדוק חברות תעופה, מגרשי כדורגל וכיוצא באלה. בתור צעירה בחיים ובתחום, יש להניח שייקח לה עוד קצת זמן עד שתוכל ללהטט בעצמה משדרי אקטואליה, וטוב תעשה אם תיפטר מההטעמה ה"קול ישראלית" של הקריינות שלה, שלפעמים גורמת לה להישמע כראומה אלדר מקריאה סיסמאות גיוס. כשלפני כמה חודשים איימו חדשות 2 לחטוף אותה, הבטיחו אנשי 10 לתת לה יותר זמן מסך ואפשרויות להתבטא. גם רק עוד זמן מסך יהיה בסדר גמור בשלב הזה.

בואו נודה על האמת: אתם קוראים את הכתבה הזאת באינטרנט מה שמלמד על הסיכויים האפסיים שאתם צופים בחדשות של ערוץ רוממה. אמנם אפשר לספר לכם ניסים ונפלאות על מה שקורה שם, אבל האמת היא שלא הרבה השתנה שם מאז הפעם האחרונה בה "מבט" הייתה האופציה היחידה. חיים יבין עדיין מקריא את החדשות בפאתוס מגוחך ולשרי רז עדיין יש תלתלים. חביבה כתמיד היא מגיעה מדי פעם לאולפן בכדי להגיש לבני גיל הזהב אייטם תרבותי כזה או אחר. כאבירת הקולטורה של רשות השידור היא דואגת לעדכן את קהלה בחדשות מעולם האופרה או התיאטרון. קצת חבל שרוב הכתבות הללו, שמשובצות לרוב ב"מהיום למחר", משודרות כשרוב קהל היעד של הערוץ הישראלי הממלכתי כבר ישן.