מפעל הט?י?ס

רגע לפני שניגש להימורים המסורתיים על הזוכים בפרסי האוסקר, שיחולקו בהוליווד בלילה שבין ראשון לשני (ויועברו בשידור חי בכבלים ובלוויין), הנה שלושה דיסקליימרים מחויבי המציאות:

זו השנה העשירית בה אני מנסה לפענח את בחירות חברי האקדמיה (המונה 5,808 בעלי זכות הצבעה), לפני ואחרי הטקס, ואני חייב לציין שזו אחת השנים עם המועמדויות הכי מאכזבות. נכון, ל"מיליון דולר בייבי" ו"הטייס" בהחלט מגיעים מועמדויות ופרסים, אלה סרטים המייצגים את המיטב בעשייה ההוליוודית, משני קטביה – האינטימי והאפי. אבל האין "דרכים צדדיות" (ואני מת על אלכסנדר פיין) זוכה קצת להערכת יתר עם המועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר? והאין "למצוא את ארץ לעולם לא", מרגש ככל שיהיה, סרט בינוני למדי? וגם אתם מרגישים שהמועמדויות ל"ריי" הן יותר מחווה לריי צ'רלס, מנוח טרי ואהוב הקהל, מאשר לסרט עצמו? "קרוב יותר" היה בעיני טוב יותר מ"ריי", ואפילו "הפסיון של ישו" היה טוב יותר מ"למצוא את ארץ לעולם לא". ובכלל, דווקא בשנה כל כך מגוונת, נדמה שהאקדמיה הפגינה צרות אופקים מאכזבת ובחרה בחשודים המיידים, או נסחפה אחר הייפ תקשורתי מופרז. אז הידד לשתי המועמדויות המוצדקות ל"שמש נצחית בראש צלול", סרט השנה שלי. אבל כל מועמדות, לא משנה כמה משנית, ל"פנטום האופרה" – הסרט הגרוע של השנה לדעתי – מציבה אותו בליגה שהוא לחלוטין לא משתייך אליה.

הוליווד הפגינה לקראת האוסקרים קצרות רואי אומללה. עם כל המועמדויות של "הטייס", איך קרה שהמצביעים לא הבחינו בפסקול המעולה של הווארד שור לסרט (או שהם הבחינו, וסתם לא התחשק להם להעניק מועמדות נוספות למלחין שזכה לפני שנה באוסקר השני שלו, על "שר הטבעות: שיבת המלך")? ועם כל ההתלהבות מ"מיליון דולר בייבי", איך הם לא הבחינו בצילום הנהדר של הסרט? ואיך הם לא שמו לב של"לידה", הסרט המשונה עם ניקול קידמן, יש את הצילום הטוב ביותר של השנה? איך הם לא הבחינו בכך ש"לגעת באינסוף" הוא אחד מחמשת סרטי התעודה הטובים ביותר של השנה? איך הם התעלמו מהתסריט המקורי המבריק של "אני (לב) האקביז"? איך חמק מעיניהם העיבוד הארסי של פטריק מרבר למחזה של עצמו ב"קרוב יותר"? איך הם ויתרו על המשחק הכריזמטי של ליאם ניסן ב"קינסי"? ואיך הם העדיפו לתת מועמדות בקטגוריית סרט האנימציה ל"תפוס את הכריש" על פני "רכבת לקוטב" פורץ הדרך? וכך, על כל מועמדות נוספת לסרטים נדושים להחריד כ"ריי", "דרום אמריקה באופנוע", "פנטום האופרה" ו"כשהנערים שרים", התבררה העובדה שהאקדמיה בוחרת את סרטיה מכוח ההרגל, מבלי לשים לב ש"משפחת סופר על", "ספיידרמן 2", "הנוסע", "רכבת לקוטב" ו"טרמינל" היו תוצרים הוליוודיים מרשימים בהרבה. ומהנים יותר.

במילים אחרות: אני מהמר על המועמדים ומפרשן אותם, אבל לחלוטין לא מסנגר עליהם. אני הייתי בוחר אחרת.

סליחה אם זה נשמע כמו תחילת כיסוי הישבן שלי לבוקר שאחרי, כשיתברר שנבואותיי הסו-קולד-מלומדות התפוצצו לי בפרצוף, אבל זו אמת. עד רגע זה אין לי מושג מי יזכה בפרס הבימוי, מרטין סקורסזי או קלינט איסטווד? אין לי מושג האם פרסי גלובוס הזהב ידעו לנבא במדויק את מה שיקרה ביום ראשון בלילה (פרס הסרט ל"הטייס", פרס הבימוי לקלינט איסטווד), או שהם פעולת הסחה זדונית? ופרסי התסריטים? אין לי מושג מה יקרה שם.
אם אתם רוצים את ההימורים הבטוחים, הצפויים, אלה שרוב עיתונאי הקולנוע האמריקאיים מהמרים עליהם, אם אתם מחפשים להשקיע את כספכם (המטאפורי) באפיק השקעה סולידי הנושא תשואה ריאלית, סמנו בטופס ההימורים שלכם את הצירוף הבא - סרט: "מיליון דולר בייבי"; במאי: קלינט איסטווד; שחקן: ג'יימי פוקס; שחקנית: הילרי סוואנק; שחקן משנה: מורגן פרימן; שחקנית משנה: קייט בלנשט; תסריט מקורי: "שמש נצחית בראש צלול"; תסריט מעובד: "דרכים צדדיות".

אבל זה לא הולך להיות כל כך פשוט. הרי חייבות להגיח הפתעות מאיפשהו. ולמעשה, כבר הרשימה הזאת אינה כל כך ברורה מאליה. עד השנה, חיזוי הזוכים באוסקר היה מדע מדויק למדי, המשקלל את סך כל פרסי הביקורת והאיגודים המקצועיים המטרימים, ומנפיק מתוכן חיזוי אמין, פחות או יותר. השנים של "שייקספיר מאוהב"/"להציל את טוראי רייאן" (99') ו"שיקגו"/"הפסנתרן" (03') כבר לימדו אותנו שהחוקים הישנים הולכים ומתערערים, והנה מגיעה – או כך זה נראה – שנת השבירה הגדולה, בה החוקים ינוסחו כנראה מחדש. אם "מיליון דולר בייבי" של קלינט איסטווד יזכה, נגלה שרוב סימני החיזוי הישנים כבר לא תקפים. אם "הטייס" יזכה, נגלה שהם עדיין תקפים ושאסור להאמין לחזאיי אוסקר, ביניהם עבדכם, המו?נעים – ללא ספק – על ידי טעם אישי ומשאלות לב ולא על ידי בדיקה אמינה של המציאות. במילים אחרות: השנה יותר מכל שנה קודמת, אלה פחות נבואות אוסקר ויותר ניחושים.

זו רק תזכורת, לטובת אלה שלוקחים את הטקסטים האלה כפשוטם. אם מישהו מכם הולך להמר בכסף על תוצאות האוסקרים הוא עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הפלילית. התזכורת הזו נועדה גם להבטיח את כותב שורות אלו מתביעות, במקרה שמישהו ישים כסף על התחזיות שלי ויפסיד אותו. מאידך גיסא, מי שמשתמש בניחושים האלה ומרוויח מהן כסף, מוזמן להפריש עמלה הוגנת לטובת המשך מפעלי חיזוי האוסקר גם לשנת 2006.

ומכאן, לשמונה הקטגוריות המרכזיות:

רגע של ודאות בשנה מלאת התלבטויות: ג'יימי פוקס, המגלם את ריי צ'רלס ב"ריי", יזכה. נכון, זה יותר חיקוי ממשחק של ממש, אבל יש בו את כל מה שהאקדמיה אוהבת: דמות אמיתית עם נכות פיזית (עיוורון) ורגשית (התמכרות לסמים), שחקן שמוכר מעולם אחד (סיטקום) ושמתגלה כבעל מנעד דרמטי ומוזיקלי מרשים, והוקרה לאחד האנשים הנערצים בעולם המוזיקה שהלך השנה לעולמו. וחוץ מזה, מאז ספטמבר מדברים על זה שפוקס יזכה. אז הוא יזכה.

ההימור שלי: ג'יימי פוקס, "ריי".
אם אתם מרגישים ממש אמיצים: דון צ'ידל, "הוטל רואנדה".

אם תראו בסוף השבוע את "מיליון דולר בייבי" (וכדאי לכם) לא יהיה לכם ספק: הילרי סוואנק קורעת לעצמה את הצורה, ותקרע לכם את הלב. אין שחקנית מבין המועמדות שמתקרבת אליה מבחינת ההשקעה הפיזית והרגשית שהיא מביאה לסרט. אז נכון, זה נראה קצת מוזר לתת אוסקר שני לשחקנית שעדיין נדמה שהיא לא בליגה הראשונה. ונכון, עדיין מנסים לתאר בתקשורת האמריקאית את המירוץ בינה לבין אנט בנינג ("להיות ג'וליה") כצמוד. סוואנק כבר הביסה את בנינג ב-99', והיא תעשה את זה שוב השנה. וחוץ מזה, "להיות ג'וליה" היה סרט קצת מעצבן, לא?

ההימור שלי: הילרי סוואנק, "מיליון דולר בייבי"
אם אתם מרגישים אמיצים: אנט בנינג, "להיות ג'וליה"


(המשך יבוא)