תעשו לו טובה

כולם אומרים ש"בתול בן 40" הוא סרט מקסים, אבל בעצם הוא רק סרט חביב שממלא משבצת שהוליווד לא מצליחה למלא כבר פרק זמן לא מבוטל. לכאורה מדובר בקומדיית סקס רומנטית, "אמריקן פאי" למבוגרים, שבדרך, אם תרצו, זכתה להצלחה מפתיעה בארה"ב ואפילו לצ'פחה חברית מהמבקרים. אין לטעות ולחשוב שמדובר בהברקה אלא בסך הכל בקומדיה רומנטית, טיפה יותר אינטליגנטית ומהנה מהתוצרת הבינונית שמניב הז'אנר בתקופה האחרונה ("ואז הגיעה פולי", "היצ'", "כלה ודיעה קדומה"). גם במינוח "אינטליגנטית" ניתן להשתמש רק אם מתעלמים מאסופת בדיחות ההפרשות ופלג הגוף התחתון שמככבות בסרט – בכל זאת מדובר בסיקוונס פתיחה המלווה בזקפת בוקר גאה.

סטיב קארל הוא אנדי סטיצר, ששמו של הסרט לא מותיר הרבה מקום לספק באשר לגורלו המיני וגילו הביולוגי. כשחבריו (הקולגות בחנות למוצרי חשמל בה הוא עובד) מגלים את הסוד על הסטטוס הבעייתי הם מיד נחלצים לעזרתו ועושים לא מעט כדי שהוא יוכל סוף סוף לתקוע. אין ספק שלחינניותה של התוצאה, אחראי במידה לא מבוטלת סטיב קארל עצמו, שבונה דמות שובת לב של לוזר מקסים שהוא בכלל לא הפריק שואו לו הייתם מצפים מבן אדם שלא זיין בחייו. דווקא הטיפול הכמעט רגיש בדמותו של אנדי, הוא שהופך את הסרט ליותר קומדיה רומנטית מסרט שפיך סטנדרטי. במקום דמות סטריאוטיפית של חרמן עלוב נפש, מציע הסרט אופציה שפויה קצת יותר של גבר מעט ילדותי אך מלא אהבה. זהו תפקיד ראשי ראשון לקארל, שוודאי מוכר למשקיענים שבינכם מה"דיילי שואו", והוא בהחלט נהנה מפוטנציאל לא מבוטל להיות האדם סנדלר הבא, למרות גילו המתקדם במושגים הוליוודים (43). זאת במיוחד על רקע העובדה שהוא מלא את הכריזמה שהופכת את סנדלר לחביב הבנות וחסרה לוויל פארל המעצבן.

נקודה נוספת לזכותו של "בתול בן 40" היא הבמאי והתסריטאי ג'אד אפטאו שחתום על "Freaks and Geeks" המשובחת, ואף תרם את שמו וכשרונו ללא מעט רשימות קרדיטים של יצירות שוות בתעשייה ("בועטים וצורחים", "המופע של לארי סאנדרס"). אפטאו יודע לכתוב לוזרים, את זה הוא עושה הכי טוב, וזה ניכר בסרט. עם זאת, "בתול בן 40" לוקה בבעיית קצב ועריכה: הוא ארוך מדי ומכיל מקבץ סצינות מיותרות שהיו צריכות להישאר בחוץ וקומדיה, כידוע קמה ונופלת על קצב מהודק.

עצם העיסוק בחדירה הגברית כמהות מכוננת הופכת את "בתול בן 40" לסרט סופר סטרייטי ומגה-טסטוסטרוני. אני רוצה להאמין שכל התוספות הקטנות והדוחות האלה, כלומר פרשיית הפרשות הגוף והבדיחות שהן מביאות איתן, הן גזירה של המפיקים, שרוצים את כל המתבגרים שמביאים ביד אצלם באולמות. מיותר לציין שעבורם זה אפקטיבי. "בתול בן 40" הוא סרט חביב, לא יותר מזה, אבל הוא בא לאמריקאים בול בזמן. חוץ מזה, הוא מתהדר באחד הסופים החינניים יותר שנראו על מסכינו בזמן האחרון – שווה לחכות עד לכותרות הסיום.