פוליטכלי כורכט

כוס ראשונה להיום היא נועה פארן, מי שסיפקה את להיט הקיץ של החורף האחרון, "אל תשחק איתי". פארן שיחקה אותה יד חזקה וזרוע נטויה, מנסה לבער את החמץ ממערכות היחסים שלה. עכשיו, אחרי שעברה מאלמוניות יחסית בהרכב הראפ "הפרברים רפיוג'יז", ללהיט רדיו, רחבות ורינגטונים כאחד, הפסח הזה נראה לפארן קצת אחרת. היא אפילו זכתה לכבוד הנדיר של שיר תגובה מצמד הבנים המנוזלים "אקסום", למרות שליד האותות ומופתים שלה, הם סתם משה בתיבה.

אם-סי קרולינה אכלה מרורים כמה שנים, מסתובבת בין ההרכבים הרבים שלה. אחרי תקופה של עבודת פרך, היא הצליחה לפרוץ לתודעת הציבור (למרות שהקול שלה הוא הכי מכת צפרדע), ואפילו המדינה פרגנה לה בפרס. החלק המעייף בלדבר עליה הוא תמיד להזכיר את כל הפרוייקטים שהיא משתתפת בהם באופן פעיל. ניתן בהם סימנים – להקת הגרוב פאנסט, השלישייה המתקתקה הבנות נחמה (יאללה, מתי אלבום), סולו סאונד סיסטם, וגם התארחויות מזדמנות אצל מפיקים שונים, לרבות הלהיט המפתיע "לא ציפיתי" עם סוליקו. המיקס הייחודי שלה משלב גרוב, סול, ראגה, רגאיי ונשמה ענקית, וכנראה ששבע השנים הטובות שלה רק התחילו.

שירי נחשבת הראפרית הישראלית הראשונה, בזכות הוותק שלה בשטח והעובדה שהקדימה את מעט האחיות שלה בהוצאת אלבום. אבל זה הכי מכת בכורות, כי למרות כמה מאיכויותיה, שירי רחוקה מלהיות ייצוגית. יש לה אמירה מקורית (גם בטקסטים וגם במוזיקה מלאת הגיטרות), אבל היא נופלת יותר מדי פעמים לקלישאות (ולא כאלה של פסח), והכתיבה שלה מלאה חורים כמצה. קונטרה טובה לבנים שלנו, היא לא יכולה לתת.

אז מה באמת נשתנה הלילה הזה? החידוש לשנה זו היא זמרת הסול מלכה אינגדשט, או פשוט מלכה בשבילכם. מלכה היא האפיקומן של הזמר הכהה בארץ – מי שהקדים למצוא אותה, במקרה הזה שב"ק מיוזיק, זכה בפרס. בודדים זכו לראות אותה מחממת את מוקי (אחיותיה איילה ומרי הן זמרות הליווי שלו), והשאר יצטרכו לחכות לאלבום הבכורה שלה, שמתוכנן לצאת בקרוב.

הצצה מוקדמת לסינגל הראשון, "תחת עיניך", מגלה יוצרת מוכשרת וייחודית, ששרה, כותבת ומלחינה בעצמוניות. הקול שלה עדין ומלא, והשירה שלה מלאת דקויות אבל נטולת מנייארות, וברגעי השיא של השיר היא מצמררת כמו מכת שחין. כולה בת 21, מלכה מזכירה כמה מזמרות הניאו-סול המוערכות בעולם, כמו ג'יל סקוט או להבדיל אריקה באדו. את האלבום הפיקו לה קותי וסאבו, מי שגם היו אחראים על נועה פארן הנ"ל, עם פסקול סול-רגאיי עדין ומרווח שנותן למלכה את המקום שראוי לה בראש השולחן.