נלי אגסי

איזו מוזיקה שמעת בזמן שעבדת על התערוכה?

אני בדרך כלל לא שומעת הרבה מוזיקה. אני אמנם נורא אוהבת מוזיקה ונמצאת בתחילת תהליך של עבודה על מוזיקה, אבל משום מה אני לא שומעת הרבה בבית. הרבה יותר מרטיט אותי לעשות מוזיקה ולהשתמש בה ככלי פיסולי. בהשראת אורי דרומר, בדיוק קניתי עכשיו דיסק מופלא של Devendra Banhart. אי אפשר להסביר את האלבום הזה במילים. יוצא ממנו בוהק, הוא מאוד רגשי, עד שהוא פשוט נכנס בך ועושה טיול בכלי הדם שלך. הוא מתרקם יפה עם החומריות הפנימית שלו.

מה יותר מזין אותך - טלוויזיה, ספר או סרט?

אני מאוד אוהבת קולנוע, ההשפעה שלו עליי מאוד רגשית. ב"אבודים בטוקיו", למשל, התחברתי מאוד לוויזואליה, אבל יותר מהכל השפיעה עליי תחושת הרומנטיקה ביניהם. אלה תחושות שאי אפשר לשים עליהן את האצבע, דברים שחודרים אליך בנימי נימים. האמת היא שהסביבה והדימויים שלה מזינים אותי יותר מהכול. התרכובת של ארכיטקטורה וסביבה חיצונית מחברת ביני לבין הקול הפנימי שלי, אני מחפשת חיבור בין הפיזי למטפיזי. אני מנסה ליצור שימוש בין החומריות הפנימית לחיצונית ולדבר דרך הדברים הכי בנאליים על עומקי עומקים. זה מסע מפותל בין הדיאלוג הפנימי לחיצוני. אני הולכת לדיקור פעם בשבועיים. פעם בשבועיים המדקר מעלה לי את הבטן באש ומוציא ממנה עשן. הדימוי הזה עוד יעבור מניקור לתוך אחת מעבודות הווידאו שאני יוצרת עכשיו. גם קירות לבנים נותנים לי השראה. הקיר הופך למחסן אינסופי. זה עוד דימוי שיהפוך לעבודת וידאו, אף על פי שבעבודה "פרח קיר" שהוצגה ביריד אמנות הארץ האחרון התחלתי כבר לעסוק בהקשר זה.

מה היית משנה ברחוב מגוריך?

אני גרה ברחוב העבודה ואני מאוד אוהבת את הרחוב והבית שלי. הבעיה היחידה ברחוב היא חוסר במקומות חניה. אולי הייתי עושה את הכניסה לרחוב ממלצ'ט ומוסיפה בית קפה קטן בפינת הרחוב. אני הרוסה על בתי קפה, וכמה שהם יותר קרובים, כן ייטב.

למי היית מכניסה מכות?

לאף אחד. בואי נאמר שאלימות זה לא חומר שאני משתמשת בו. אבל אני מאוד חזקה, אז שייזהרו ממני. אם אני יכולה לבנות מיטה בגודל 9X11לטובת מיצג, אני יכולה להחזיר מכות.

מה ההתמכרות שלך?

אני לא בנאדם מתמכר. אני יכולה לומר שאני מאוד אוהבת קולנוע וטלוויזיה, אבל אני לא מכורה אליהם. אולי רק לבתי קפה, נעליים וטיסות לחו"ל. במשפחה שלנו ההתמכרות לבתי קפה היא בלתי נמנעת, אלא גנטית. על ההתמכרות לנעליים אחראית אמא שלי.

את מי היית מזמינה לדרינק על חשבונך?

יש הרבה אנשים שהייתי רוצה להזמין לדרינק, אבל האסוציאציה הראשונה שלי היא איזה עלם חמודות שיאהב אותי נורא ואני אוהב אותו. בעל חוש הומור, לא חובה עיניים כחולות. חובה שיאהב נורא בתי קפה.

מי היית רוצה שיראה את התערוכה שלך, חי או מת?

כולם, גם תינוקות. אמרתי לכל החברות שלי שילדו להביא את התינוקות שלהן לראות את התערוכה.

איזה מכשיר חשמלי שמפחיד אותך?

הקרינה של הנייד. אם הנייד פוגע לי ברחם - זה רע מאוד, אם הנייד פוגע לי בראש - זה רע מאוד. הדבר היחידי שהקרינה לא יכולה לפגוע בו זה הרגש.

יום שישי האחרון, מוזיאון תל-אביב. המתאבנים כבר חוסלו על ידי גדודים של חברי המוזיאון ומקורבים, האבטיח כבר התייבש והתות נטבל בשמנת. המינגלינג הסואן כבר מיצה את עצמו מכל זווית. הגיע סוף סוף הרגע לעלות לחלל התערוכה "חולמים את האמנות/חולמים את המציאות" שנפתחה לרגל 10 שנים לפרס קרן גוטסדינר. המיצג של נלי אגסי (31) עומד להתחיל.

בחלל צידי מוצבת מיטה עצומה שתופסת את כל החלל. חלום רך של מצעים לבנים וכריות ענקיות מוצב בתוך המוזיאון. בקצה המיטה ישובה לה אגסי, שעונה על כרית, רגליה מכוסות בשמיכה. המיטה כל כך גדולה והיא כל כך קטנה ומרוחקת, עד שהיא נראית כמו ילדה אבודה שהתעוררה באמצע חלום על ארץ פלאות וחתולים חובבי נרגילות. י. שעומד לידי, אומר בחיוך מופתע שזו בדיוק המיטה שהוא תמיד דמיין לעצמו אחרי לילות ארוכים מדי של נהנתנות והתהוללות במסיבות רועשות. כולנו מהנהנים בהבנה.

במהלך הקריירה שלה התחילה נלי אגסי בלימודי תואר ראשון בסט. מרטינ'ס, המשיכה בשני בצ'לסי והגיעה גם לקמרה אובסקורה ולבית הספר של רקפת לוי. העבודות שלה התחילו בדימויים שלקוחים מחלומות. הדימוי נגלה לה בחלום, והיא מעבדת אותו לאורך זמן, מתלבטת לגביו, מתבלבלת איתו ובסופו של דבר, מממשת אותו. בהתאם, היא בפרפורמנס ווידאו דרך הרגשות האינטימיים ביותר שלה. יצירותיה כואבות ואינטימיות באופן שהופך את הצופה למציצן כמעט. בעבודת הווידאו "Sand it better" הציבה עצמה אגסי קרוב לעדשה ושפשפה את חזה בנייר זכוכית עד שדימם. ב"נוף שאול", שהוצב במוזיאון תל-אביב לרגל זכייתה בפרס גוטסדינר, עמדה במרכז החלל בעודה קשורה לאבני בזלת באמצעות תחבושות שיצאו מחזה ויצרו שמלת מניפה לבנה. המשוטטים בין אבני הבזלת זכו לשמוע אותן מנגנות כמו תיבות נגינה מהטבע. מי שיזדמן למוזיאון במהלך התערוכה יוכל להתענג על פנטזיות של התרפקות במיטה לבנה ועצומה או לחכות עד דצמבר, אז תעלה פרוייקט משותף עם הדס מאור במוזיאון פתח תקווה.