וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גב אל גב

עינב שיף

13.2.2010 / 16:00

האלבום החדש של פיטר גבריאל "Scratch My Back" והדיאלוג המתמשך שלו עם אמני אינדי צעירים מוכיחים שמדובר במוזיקאי רלוונטי מתמיד – גם בגיל 60. עינב שיף כונן דיסק

האלבום

"Scratch My Back" הוא אלבום האולפן השמיני של פיטר גבריאל והראשון מאז שנת 2002, אז יצא "Up" המצליח. האלבום מכיל קונספט מעניין: גבריאל הקליט 12 קאברים לשירים שהוא אוהב כשמאחוריו תזמורת בלבד, בהפקת בוב אזרין המיתולוגי, שעבד עם כולם, החל מ-U2 ועד ג'יינז אדיקשן.

על פי דיווחים במגזין הבילבורד, בעליהם של השירים המקוריים – ביניהם דיוויד בואי, ניל יאנג ולו ריד – יחזירו לגבריאל טובה ויכסו שיר שלו באלבום המשך שייקרא "I'll Scratch Yours". חובה לציין שהדיווח הזה מעט הזוי, שכן לצד אמנים פעילים כמו ארקייד פייר ומגנטיק פילדס, לא ברור איך הטוקינג הדז יבצעו קאבר לגבריאל (אולי הכוונה רק לסולן לשעבר, דיוויד ביירן) והאם באמת דיוויד בואי ייכנס סוף סוף לאולפן ההקלטות כשהמטרה תהיה הקלטת שיר של גבריאל ולא, למשל, שיר חדש משל עצמו.

רקע

ראשית, צריך להגיד מזל טוב. היום, 13 בפברואר, פיטר גבריאל בן 60. אלא שהחגיגה האמיתית התרחשה לפני כמה שבועות – הוומפייר וויקנד הגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד עם אלבומם השני "Contra". פיטר גבריאל הסתכל בוודאי על הטבלה באותו היום וחגג ניצחון - ניצחון שהחל עוד באלבום הבכורה של ההרכב, שהושפע עמוקות מהשילוב בין מוזיקה אפריקאית לפופ שיצר גבריאל בקריירת הסולו שלו. הוומפייר וויקנד אף אזכרו אותו ישירות באותו אלבום בכורה, בשיר "Cape Cod Kwassa Kwassa", שמאוחר יותר ביצע גבריאל בעצמו עם הוט צ'יפ.

כפי שגבריאל מצליח, אם כן, לבצע קאבר לאמן אינדי מדובר כמו Bon Iver, כך גם הסצנה הצעירה של המוזיקה האלטרנטיבית חוגגת את מה שנחשב מיינסטרימי והמוני לפני 20 שנים. ובסופו של דבר, באלבומו החדש, גבריאל סוגר מעגל ובעיקר מסתלבט על אלו שחשבו שהוא ביצע טעות כשלא הצטרף לאיחוד האחרון של ג'נסיס.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
למרות הקו התזמורתי השמרני, בחירת השירים ברובה מצוינת. עטיפת האלבום/מערכת וואלה!, צילום מסך

קבלות

לכבוד חגיגות יום ההולדת, מדור "כונן דיסק" חרג מהנהוג וכתבה זו מתפרסמת יומיים לפני צאתו של האלבום בבריטניה, אם כי ניתן להאזין לאלבום באופן מלא באתר הגרדיאן (מצורף לינק). בארצות הברית ייצא האלבום ב-2 במרץ ובינתיים יצא ממנו רק סינגל אחד – "Book of Love", במקור של מגנטיק פילדס, שביצע בבי סייד של הסינגל את "Not One of Us" של גבריאל.

אלבומו הקודם של גבריאל "Up" הגיע למקום התשיעי בבילבורד האמריקאי, לשני בבילבורד הקנדי, ל-11 במצעד האנגלי ולמקום הראשון במצעד האיטלקי. סביר להניח שעם הקידום המסיבי של האלבום החדש והקבלה המחודשת של גבריאל בקרב קהל צעיר יותר, התוצאות הפעם לא אמורות להיות שונות. בישראל ייצא האלבום לחנויות השבוע בייבוא חברת הליקון.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

לראשונה טיפלו בסיבה בגללה חליתי בפיברומיאלגיה ולא בסימפטום

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין

הביקורות

המבקרים שהספיקו להאזין ל-"Scratch My Back" נותרו אמביוולנטיים כלפיו. האובזרבר, בביקורת שציונה שלושה כוכבים, אבחן שאמנם יש בו "יותר טוב מרע", אולם חלק מהשירים לא נותנים את הערך המוסף שקאבר צריך לספק. עם זאת, ה-BBC כינה את האלבום "מהמם", המוג'ו נתן ארבעה כוכבים וכך גם ה-UNCUT.

שורה תחתונה

יראת הכבוד לאמן בסדר הגודל של גבריאל לא צריכה להרתיע אותנו מלומר לו – "אתה בסדר, כל כך בסדר". וזו כנראה מחמאה בגיל 60.

הערת המערכת

נקודת המוצא היא אכזבה: דווקא עכשיו גבריאל היה צריך לגייס הרכבים כמו Yeasayer, הוט צ'יפ ואפילו האנימל קולקטיב כדי לסגור מעגל אמיתי עם חזון הפופ של קריירת הסולו שלו, במקום ללכת על קו תזמורתי שמרני. אלא שגבריאל הוא עורך מוזיקלי מצוין, שבחר בשירים חדשים וטריים מחד ובשירים ישנים שלא נטחנו בקאברים עד דק (אולי מלבד "Heroes" של דיוויד בואי, שיצא כאן פשוט נפלא כך שזה לא משנה). גבריאל אפילו הצליח לעקוץ קולגה שלו לתפיסת הפופ, פול סיימון, עם גרסה קודרת ודי מדהימה ל-"The Boy in the Bubble".

רגעי שיא אחרים הם קאברים לבון אייבר ("Flume") ול- "Listening Wind" של הטוקינג הדז שבשניהם גבריאל דרמטי, פצוע ומפחד. לעומת זאת, העריכה של גבריאל לפעמים טובה מדי, כך שהוא בוחר בשירים שאין לו סיכוי לנצח בהם – כמו "My Body is a Cage" של ארקייד פייר, שספק אם בכלל בני אדם ולא מלאכים כתבו אותו במקור, וכמובן "Street Spirit" של רדיוהד, שגבריאל התאמץ כל כך חזק לברוח מהריף המוביל שלו עד שאיבד קשר לחלוטין עם כדור הארץ.

אבל גם אם כיצירה שלמה "Scratch My Back" הוא לא אירוע מכונן בתולדות המוזיקה, הדוגמה שהוא מהווה לרלוונטיות של אלבום קאברים ראויה להערכה גדולה. המאבק של גבריאל עם עצמו כדי להגיע למקום חדש מוכיח שגם בימי היסטריית ההיפסטרים, הדורשים מכל אדם מעל גיל 27 להצדיק את קיומו, יש אמנים שלא מוכנים לבצע ניתוח פלסטי מזויף בפניהם ומעדיפים להתמודד עם המציאות דרך החושים החדים שהביאו אותם עד הלום. אותם חושים עובדים מצוין אצל גבריאל, ולא יכולה להיות ברכת מזל טוב טובה מזו לגיל 60.

פיטר גבריאל, "Scratch My Back" (הליקון)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully