העיר מקונדו מרכינה את ראשה לכבודו של אזרח הכבוד שלה שהלך אמש לעולמו. לו הייתה קיימת מחוץ לדפי הספרים של גבריאל גרסיה מארקס, זו הייתה חייבת להיות הכותרת הראשית של עיתוני הבוקר באותה עיר דמיונית. אך מקונדו איננה, ולנו, שעומדים על אדמת המציאות החרבה, נותר להספיד אותו בעבור אותם תושבי עיירה שלא יזכו להתקיים עוד.
גבריאל גרסיה מארקס נולד בקולומביה בשנת 1927. את שנותיו הראשונות העביר בבית סבו וסבתו בעיירה הקולומביאנית ארקטקה. שנים אלה נחשבות לאלה שעיצבו את סיפוריו. ימי ילדותו, בהן שמע את סיפורי הרוחות של סבתו לצד סיפורי המלחמה של סבו, התגבשו במהלך השנים לסגנון הסיפורי המיוחד שלו והעשירו את עולמות התוכן מהן ינק את ההשראה שלו.
מארקס לא פחד לבצע ניסויים מחשבתיים ולחדש כל הזמן בעת הכתיבה שלו. כבר בספרו הראשון - הנובלה "סופת שלכת" שפורסמה בשנת 1955, הדגים יפה את היכולות שלו, כאשר טווה סיפור מרתק המתרחש במהלך חצי השעה שנלווית להתאבדותו של רופא העיירה השנוא של מקונדו, העיר הדמיונית שייסד בעמל רב במהלך השנים. 12 שנים מאוחר יותר פרסם כבר את יצירת המופת שלו, זו שבזכותה קטף את פרס הנובל לספרות, "מאה שנים של בדידות", ספר המופיע עד היום בדירוגים השונים של הספרים המשפיעים ביותר.
אחת הגדולות של מארקס הייתה בכך שהצליח לסחוף מיליוני קוראים ברחבי העולם אחרי העולם הסוריאליסטי והמוזר שלו. איכשהו, הוא הצליח להכניס את הסוריאליזם, שהיה מאז ומעולם חתרני בהגדרתו, תחת המטריה המגוננת של המיינסטרים, ואף זכה בפרס נובל על "מאה שנים של בדידות", ספר הסוחב על גבו התרחשויות שלו היו מתרחשות בין דפיו של כל ספר אחר כדי היו גוררות תגובות חשדניות משהו מצד הממסד. אין בזה לומר דבר על גישתו של מארקס לספרות הממוסדת, או לכל ממסד שהוא, או לרמוז כי הוא מכר את האמנות שלו בתמורה לנזיד העדשים. ההפך הוא הנכון - למרות שלא התפשר אף פעם בכתיבתו, הצליח לשנות את הגישה של העולם לספרות מהצד הפחות חתרני של המתרס, ובכך פתח את הדלת לסופרים רבים שבאו אחריו והושפעו ממנו רבות.
מארקס אמנם לא כתב בשנים האחרונות ואף סבל, לפי הצהרתו של אחיו, מדמנציה שהפריעה לתפקודו, אך אין זה מוריד מגודל האובדן של עולם הספרות. הספרים שלו נגעו במיליוני קוראים מסביב לעולם, הישג השמור למתי מעט, ומכרו בעולם דובר הספרדית מספר עותקים השני רק לתנ"ך.
אתמול, לאחר שנאבק מספר שבועות בסיבוכים שנבעו מדלקת ריאות, הלך הסופר הנערץ לעולמו. מי יודע, אולי מחכה לו מקום של כבוד במקונדו, שם יוכל להתייחד עם קולונל אאורליאנו בואנדיה, רמדיוס היפה, פרמינה דאסה, פדרו ופאבלו ויקאריו ושאר גיבוריו.
