נושאים חמים

זה ילד זה?

"הטירה הקסומה" ו"פנג הלבן", שני ספרי הרפתקאות לילדים, גרמו לרומי מיקולינסקי לשאול שאלות של מבוגרים

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

רעיון יפה עומד מאחורי סדרת הרפתקה של ההוצאות מודן ואוקיינוס: העורכים פנו לסופרים ישראלים וביקשו שיתרגמו ספרי קלאסיקה לילדים ולנוער שאהבו במיוחד. מהיוזמה הזו כולם יוצאים נשכרים: שכבת האבק שהצטברה על התרגומים הקודמים של ספרים אלו מוּסרת, ואילו אנחנו נהנים מתרגומים חדשים, מלאי תשוקה והתלהבות, וזוכים לסיבה חדשה לקרוא שוב ספרים שאולי שכחנו מקיומם.

הספרים הראשונים שיצאו בסדרה הם "פנג הלבן" של ג'ק לונדון, שתרגם יהלי סובול, ו"הטירה הקסומה" של אדית נסביט, שתרגמה הגר ינאי - שניהם כאחד לא רק קלאסיקות אלא דוגמא מצוינת לחכמה עתיקת היומין שספרי הרפתקאות לילדים הם הרבה פעמים ספרי פילוסופיה למבוגרים. מבחינה זו, אין אלא לשבח את העורכים על החלטתם לפתוח דווקא בשני ספרים אלו את הסדרה.

מבוגר הוא הרצפה שמתחת לשטיח הילדות

ברומן של נסביט, כמו בספרי ילדים נוספים מתחילת המאה הקודמת (ביניהם סדרת ספרי "נרניה" של ק.ס. לואיס), מככבת חבורת ילדים שנעזבת לנפשה וחווה הרפתקאות מסמרות שיער שהן מצחיקות ומסוכנות כאחד. שלושה אחים שמבלים בחופשה בכפר ללא הוריהם – ג'רי, ג'ימי וקתלין – פוגשים את מייבל, שבהתחלה מציגה עצמה כנסיכה מכושפת אבל אז מתגלה "רק" כאחייניתה של סוכנת הבית. למרות שהקשר בין השלישייה לאחת נפתח באקורדים צורמים, מהר מאוד מגלה החבורה שההבדל בין משחק בכאילו וקסם אמיתי הוא קטן מכפי שחשבו.

"תרגום הספר היה עבורי חוויה עמוקה של עונג", כתבה ינאי באחרית הדבר לספר, והוסיפה: "מלאכת התרגום האיטית, שאפשרה לי להתייחד עם כל משפט ולטעום בהתפעלות כל מילה, השיבה אותי לחוויית הקריאה בגיל הנעורים". ואכן, התרגום הרענן של ינאי מקרב את הקוראים אל ההרפתקאות שחווים ארבעת גיבורי "הטירה הקסומה" ואף מעצים אותן.

קחו, למשל, את שיטוטיו הליליים של ג'רי בגני הטירה: "רק כעת, כשצעד דרך הגנים, החל לחוש תחושה חדשה. ביום נראו הגנים כמו חלום אבל בלילה הם נראו כמו חזיון נבואי העומד להתגשם... התחושה היתה שהוא נמצא בעולם אחר, שכיסה והסתיר את העולם הרגיל והמוכר לו כפי ששטיח מכסה את הרצפה. הרצפה עדיין נמצאה שם, מתחתיו, אבל רגליו דרכו על השטיח המכסה אותה, והשטיח הזה היה ספוג כשפים כפי שהעשב היה ספוג טל" (86).

פסקה זו אינה רק דוגמא לכישוריה של המתרגמת. למעשה, היא צופנת בתוכה את תמציתן של השאלות הגדולות שהספר שואל. שכן, השוואת היחס בין קסם למציאות ליחס בין שטיח לרצפה היא גם דרך טובה לאפיין את היחסים שקיימים בספר בין עולם המבוגרים לעולם הילדים. המבוגרים אדישים לחלוטין לגורל הילדים כאשר אלה עונדים את טבעת הקסמים ונעלמים, ואילו הילדים מצליחים כל הזמן להערים על הסובבים אותם ומפגינים יצירתיות מעוררת השראה במציאת תירוצים. עם נתק מוחלט שכזה בין שני העולמות, אין פלא שכל קשר ביניהם, ובפרט האהבה, הוא לא פחות מקסם.

אדם לאדם – זאב כלבי

"פנג הלבן", לעומת זאת, הוא לא ממש ספר לילדים, לפחות לא במושגים של היום. הוא מלא באכזריות, רוע ואלימות, שחלקם מתוארים באגביות, כאילו הם מובנים מאליהם ובלתי נמנעים, ועוסק במאבק בין הפראי והמתורבת, החופשי והמוגבל. במרכזו ניצב פנג, זאב פרא שגם דם כלבי זורם בעורקיו, אשר מתנודד בין ההתניות של אופיו הכלבי, כדוגמת הנאמנות לבעליו (שחזקה ממנו) והרצון להשתייך ולהתמסר, לבין העדפת הבדידות והתוקפנות שמכתיבים אופיו הזאבי.

עלילת הספר מתחילה בערבות אלסקה המסוכנות, בתיאורים מעוררי אימה של חבורת זאבים שתוקפת שני נוודים שנעים עם כלביהם בשממה, עוברת למחנות האינדיאנים, משם לערי הנמל של מחפשי הזהב, ומסתיימת בקליפורניה. מרחביה האינסופיים של אמריקה נפרשים לפנינו מבעד לעיניו של פנג, וכך גם הטבע האנושי של יושביה.

אלא שייחודו של הספר טמון בכך שלונדון צובע את הסביבה כולה בגווני המאבק שבתוכו נתון פנג. לצד נפשו המסוכסכת של הזאב הכלבי, מתקיים גם מאבק על עיצוב האופי האנושי, הנד בין חמלה לאכזריות, ועל עיצוב נופיה של אמריקה, שנעה לקראת התיעוש שיביא בהכרח לצמצום המרחבים הפתוחים.

כך, הפער בין גיבורו של ספר לבין דמויות המשנה שלו, בין החיה לבני האדם, מצטמצם ונמוג: בני האדם שמתוארים בספר הם לא יותר ולא פחות מחיות שנעות בחבורות, והדינמיקה שמאפיינת את חבורת הזאבים, שפרטיה מתוארים בדיוק ובקשב מעוררי השראה, היא גם זו שמאפיינת קבוצות של אנשים, בין אם הם אינדיאנים, סוחרים בערבות אלסקה, או בני משפחה בקליפורניה שלביתם מגיע פנג בסוף הרומן.

לאורך הספר אנחנו לומדים להכיר את מערכת ההתניות והרגשות של פנג, את הדחפים ואת הקשר שלו לגופו, כמו גם על מי הוא יכול לסמוך וממי הוא צריך לחשוש. פנג הוא אולי מנודה, צמא דם, ונהמתו כוללת "את כל מה שמרושע, זדוני ונורא" (128), אך קיים בו גם טוב, שמטופח או נרמס בהתאם לסביבה שבה הוא נמצא. כך, דרך הרפתקאותיו של פנג, מעלה לונדון שאלות פילוסופיות מהותיות, על החיים בכלל ועל קריאה בפרט: האם ניתן לשפוט אנשים וחיות לפי אותם קריטריונים? מה שייך למהותם של האדם והחיה ומה תלוי בסביבתם? האם ניתן להימנע, או לפחות להשהות, שיפוטים מוסריים במהלך הקריאה?

תהא התשובה לשאלות אלו אשר תהא, הקריאה ב"פנג הלבן" מגבירה את תשומת הלב שלנו לאלמנטים בעולם שלא בהכרח הכרנו לפני כן. לונדון פורש בפנינו את תודעתו של פנג ויחד איתו אנו חווים את העולם כחוויה חושית מחודדת, שדרכה אנחנו מכירים לא רק את האדם שבזאב אלא גם את הזאב שבאדם.

אדית נסביט, "הטירה הקסומה", תרגום: הגר ינאי // מודן ואוקיינוס

ג'ק לונדון, "פנג הלבן", תרגום: יהלי סובול // מודן ואוקיינוס