ג'סטין ביבר, מייקל בובלה, הקילרז ועוד: המוזיקה של חג המולד

תעשיית שירי חג המולד עמוסה ומפתיעה מאי פעם עם ג'סטין ביבר, הבעל של לואיסנה לופילטו, הקילרז ואפילו סולן סטון טמפל פיילוטס. סקירה

עינב שיף

הו הו הו

סנטה קלאוס (ShutterStock)
קנו לעצמכם מתנה לחג ועוד כיתובי תמונה שחוקים (Shutterstock)

העולם המערבי הוא סוג של בלנדר, שלא משנה מה תכניס מצד אחד שלו, זה תמיד ייצא מהצד השני כמו שטר של דולר וחג המולד הוא אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לכך: משליכים מושגים כמו "נתינה" ו"רוח חג" לתוך המכונה ומהצד השני זוכים לפס ייצור של כסף: הצורך האובססיבי של קהל הנוצרים הענק לצרוך לקראת חג המולד כבר חצה מזמן את גבולות הדת; העידן הטכנולוגי, ששינה כל מודל עסקי אפשרי של צריכת בידור, רק הגדיל את אתגר עשיית הכסף.

עסקי המוזיקה, בשונה מעולם הקולנוע למשל, משתמש בטריגר הכריסמס באופן אחר וכמעט תלותי: בעוד עולם הקולנוע יוצר שוברי קופות לצפייה משפחתית ורק לעתים עם קו עלילה הקשור לאותה "רוח החג", תעשיית המוזיקה משתמשת בהיותו של חג המולד אירוע מוזיקלי, עתיר שירים, מזמורים ומנגינות, כדי למנף רווחים. כך, ככל שעולם הפופ חיפש עוד אפיקים לריווח תזרים המזומנים, יותר ויותר אמנים פנו למצבור שירי חג המולד, על אף שרובם נוצרו רחוק מאוד מהזימה של ההיפ הופ והאר אנ' בי ורחוק מהסקס והסמים של הרוקנרול. כולם עושים שירי חג מולד כי סנטה בא לעיר ויש לו הרבה כסף בכיס. 2011, עוד שנה קשה לתעשיית המוזיקה שבה צצו מעט מאוד שמות חדשים וגם מעמדם של הכוכבים הוותיקים מעט נשחק, לא שונה בהיערכות האמוק שלה לחג המולד, עם בונוס של כמה יציאות מוזרות ולא צפויות. קשה לאתר בשלל שירי ואלבומי חג המולד שיצאו יצירה באמת יוצאת דופן, אבל באמת שעם קצת פתיחות, אפשר למצוא בשירי הכריסמס של 2011 הרבה חן וכן, את אותה רוח חג.

הנמכר: מייקל בובלה

לפני שמרחיבים על פועלו של מייקל בובלה, נראה שיש להסגיר פרט אחד מכריע באישיותו: זה, ולא אחר, הוא בעלה של לואיסנה לופילטו, סמל מין כלל עולמי ובישראל חובבת "המורדים" וכו' מי שעזרה ללא מעט נערים ישראלים להירדם. עתה, משהורדנו את המועקה הזו מהבטן, אפשר לפנות גם לכשרונו האחר של בובלה: למכור אלבומים.

כך, אלבום הכריסמס המעט טרחני של בובלה, כבש את המקום הראשון בטבלת מכירות האלבומים הבריטית בשבוע שלפני הכריסמס, אולי ההישג היוקרתי ביותר בתעשייה הבריטית לאורך השנה. בובלה מביא לאלבום את הזקנתיות הדרושה לביצועי קאברים לשירים שנטחנו אינספור, העיבוד הסווינגי והאורחים (שאנייה טווין, בין השאר) משלימים את קולו הערב של הזמר הצעיר (36) שמשחק במגרש של הקרונרים סטייל טוני בנט ופול אנקה. ההצלחה המסחרית של בובלה לא מפתיעה כמובן, גם לא כשמדובר באלבום כריסמס שמרני גם במושגים של הז'אנר. את האקספירמנטליות הוא כנראה שומר לאשתו.

הוותיקים: שיקגו

Chicago הם קלאסיקה אמריקאית כבר למעלה מ-45 שנה שכמו יוצרים אמריקאיים אחרים, כמו ברוס ספרינגסטין למשל, התפספסו איכשהו עם הקהל הישראלי, שלא יודע ששיקגו הם רק שניים לביץ' בויז בנתוני המכירות שלהם בכל הקשור להרכבים אמריקאיים. הלהקה עברה עשרות גלגולים פרסונליים וגם מוזיקליים, וכיום, אחרי איחוד נוסף, התבייתה על משבצת הלהקה לכל המשפחה, ומה שלהקות לכל המשפחה עושות, לפני הכל, זה להוציא אלבום שירי חג מולד.

אלא ש-"O Christmas Three", אלבום הכריסמס של שיקגו הוא הפתעה מרעננת שעובדת באוזניות או במשרד שמחפש פסקול נעים ליום קר. הוא נפתח בקאבר יפהפה ל-"Wonderful Christmans Time" של פול מקרטני עם האורחת דולי פרטון וממשיך בקו השיקגואי הוותיק והטוב של גוד טיים. בניגוד לבובלה המעט מעיק, האלבום של שיקגו מחליק כמו מהזחלה של סנטה קלאוס.

היציאה: הקילרז

רבים מכירים את The Killers ואת הלהיטים המעולים שלהם, מ-"Mr. Brightside" ו-"Somebody Told Me" ועד "Human". עם זאת, הסינגלים של הלהקה לכריסמס הם צד פחות מוכר של ההרכב מלאס וגאס, בוודאי לקהל הישראלי שלהם.

סינגלים אלו יצאו מדי שנה מאז 2006 למטרות צדקה ועתה הם נאספים למיני-אלבום, שגם הכנסותיו נועדו לצדקה. כמובן שלצורך העניין יצא שיר חדש, "The Cowboys Christmas Ball", אבל הוא השיר החלש בחבורה, בוודאי לעומת "Joseph, Better You than Me" שיר נפלא מ-2008 בו הקילרז ארחו את אלטון ג'ון וניל טננט מפט שופ בויז.

הביזאר: סקוט וויילנד

כשפורסם לראשונה שסקוט וויילנד, סולן סטון טמפל פיילוטס לשעבר, מוציא אלבום כריסמס, התגובות נעו בין תדהמה לצחוק משתנק; אפשר לסכם את סך התגובות במשפט "מה לכהן בבית הקברות", אבל אחרי שמאזינים לאלבום "The Most Wonderful Time of The Year", מסתבר שאכן מדובר בבית קברות.

וויילנד פשוט לא יודע מה לעשות עם השירים האלו, עם הטקסטים האלה, עם הלחנים ועם עצמו. לרגעים הוא מנסה להישמע כמו מייקל בובלה, לפעמים הוא מנסה להיות פרנק סינטרה ובשום שלב הוא לא סקוט וויילנד. אלבום שהוא סוג של סטייה.

ההפתעה: ג'סטין ביבר

יבול הכריסמס כמובן רחב ומקיף בהרבה מזה שנסקר כאן, אבל דווקא בגלל העומס של החודש האחרון, אפשר להתרשם יותר מאלבום שירי הכריסמס של ג'סטין ביבר שיצא לפני רוב האלבומים האלו. אמנם ביבר מקדם את האלבום כמו טנק שהנהג שלו זה פרוספר אזגי, מה שמעט מוציא את החשק ממנו, אבל עדיין לא מדובר בזבל סינתטי כמצופה מכוכב פופ בסדר הגודל של ביבר.

ההפקה המוזיקלית של רוב השירים באלבום, "Under The Missltoe" רחוקה ומבוגרת מ-"Baby" ו-"Never Say Never" למיניהם. בתזמון מעט קוסמי, ביבר זוכה לתדמית מבוגרת ועדינה בדיוק כשנזקק לה, עם התפרצות פרשת האבהות הפסיכוטית אליה נקלע. אפשר בהחלט לקרוא לזה נס חג מולד.

עוד שירי כריסמס אהובים? ספרו לנו בפייסבוק

    קניות

    עבור לאתר המלא להורדת האפליקצייה
    חזור לאתר המותאם