עונת הפרסים מתקרבת לישורת האחרונה: ארבעה ימים לאחר שחולקו פרסי גלובוס הזהב, תכריז מחר (חמישי) האקדמיה האמריקאית לקולנוע על המועמדים לפרס האוסקר.
עד לא מזמן, המירוץ נראה פתוח לגמרי, אך בשבועות ובעיקר בימים האחרונים, התמונה כבר התבהרה. ואלא אם ייפלו הפתעות מרעישות, ברוב הקטגוריות כבר די ברור מי יהיו המועמדים, ולפעמים גם די בטוח מי יזכה.
בקטגוריה היוקרתית מכולם, של הסרט העלילתי הארוך הטוב ביותר, צפוי כמובן "התבגרות" להיות מועמד, וכרגע נראה כפייבוריט לזכייה. יחד איתו, יש עוד כמה מועמדים בטוחים: "משחק החיקוי", "בירדמן" ו"התיאוריה של הכל".
גם "צלף אמריקאי", ו"מלון גרנד בודפשט" ככל הנראה ישתחלו לקטגוריה, שכמות המועמדים בה גמישה ויכולה להגיע עד לעשרה. זה אומר שנשארו עוד שלושה-ארבעה מקומות פנויים, עליהם יתחרו לפי סדר הסיכויים להיכנס פנימה גם השמות הבאים: "סלמה", "חיית הלילה", "וויפלאש", "פוקסקצ'ר", "נעלמת" ו"לא נשבר".
מטבע הדברים, מתוך המאגר הזה יישלפו גם המועמדים לרוב הקטגוריות האחרות. אז יותר מדי דרמות וסנסציות לא צפויות בעת ההכרזה, ובכל זאת היא תענה על כמה קושיות ואולי גם תרשום כמה ציוני דרך בהיסטוריה ההוליוודיות. אז מה הן השאלות שהכי מעניין יהיה לעקוב אחריהן מחר?
האם אווה דובריי תהיה האפרו-אמריקאית הראשונה שמועמדת בקטגוריית הבימוי?
מבין חמש המשבצות בקטגוריית הבימוי, שתיים כבר בעצם תפוסות: ריצ'רד לינקלייטר, במאי "התבגרות", לבטח יהיה מועמד וכל הנראה גם יזכה, וגם אלחנדרו גונזלס איניאריטו, שעמד מאחורי "בירדמן", יכול להכין חליפות לטקס.
משבצת נוספת עשויה להיתפס בידי אווה דובריי, במאית "סלמה", ואם זה יקרה היא תהיה בכך לאפרו-אמריקאית הראשונה שמועמדת בקטגוריה זו.
עד שלב מסוים השנה היתה מחשבה שגם אנג'לינה ג'ולי, במאית "לא נשבר", תצטרף לדובריי ובכך לראשונה שתי נשים יהיו מועמדות לפרס. זה כבר לא ריאלי, אבל לכמה יוצרים אחרים עוד יש סיכויים וסיבות לכסוס ציפורניים מול ההכרזה: דמיאן שאזל, במאי "וויפלאש" ובן 29 בלבד, שאם יקבל את הפרגון יירשם כאחד מן המועמדים הצעירים אי פעם בקטגוריה זו; מורטן טילדום, הנורבגי שמאחורי "משחק החיקוי"; ווס אנדרסון, יוצר "בודפשט" שכבר נהנה משלל מועמדויות ופרסים בחייו אבל טרם השתחל לקטגוריה הזו באוסקר; וגם שלושה שכבר ביקרו בה בעבר - דיוויד פינצ'ר ("נעלמת"), קלינט איסטווד ("צלף אמריקאי") ובנט מילר ("פוקסקצ'ר").
הימור? ג'ולי, מילר, פינצ'ר וטילדום יישארו בחוץ. המועמדים יהיו לינקלייטר, איניאריטו, דובריי, אנדרסון ואיסטווד.
האם ג'ייק ג'ילנהול ידחוק את סטיב קארל בקטגוריית השחקן?
מאז ומעולם, רוב הסרטים ההוליוודיים עוסקים בגברים, והדמות הראשית מגולמת בידי שחקן ממין זכר. זה תמיד מוביל לכך שקטגוריית השחקן הראשי היא העמוסה והתחרותית ביותר, וכך קורה גם השנה. יש רק חמש משבצות, אבל בקלות אפשר היה להעניק כאן עשר מועמדויות ראויות.
אז מי יהיו חמשת המאושרים? למרות ההמולה, מקומם של שלושה מובטח - מייקל קיטון ("בירדמן"), אדי רדמיין הבריטי על הופעתו כסטיבן הוקינג ב"התיאוריה של הכל" ובן עמו בנדיקט קמברבאץ' על תפקידו כאלן טיורינג ב"משחק החיקוי".
את המקום הרביעי יתפוס ככל הנראה בריטי נוסף, אם כי כזה שמשחק דמות אמריקאית - דיויד אוילואו, המגלם את מרטין לותר קינג ב"סלמה".
זה משאיר מקום מסכן אחד. בתחילת הדרך, נראה היה שהכבוד ייפול בחלקו של סטיב קארל, מ"פוקסקצ'ר", שמוקדם יותר השנה אף היה מועמד מוביל לזכייה. גם בראדלי קופר ("צלף אמריקאי"), טימותי ספול ("מר טרנר"), ריף פיינס ("בודפשט") ואחרים הוזכרו כמועמדים אפשריים. אך כרגע, מי שיש לו את המומנטום החזק ביותר כדי לסגור את החמישייה הוא דווקא ג'ייק ג'ילנהול, כוכב "חיית הלילה".
הימור: ג'ילנהול, שכבר היה מועמד בעבר בקטגוריית שחקן המשנה על "הר ברוקבק", יקבל מועמדות ראשונה מבחינתו בקטגוריית השחקן הראשי. יחד עימו יהיו מועמדים גם קיטון, רדמיין והשניים עם שמות המשפחה המסובכים, קמברבאץ' ואוילואו. סטיב קארל יחכה לפעם הבאה.
האם מריון קוטיאר תביא ניחוח צרפתי לקטגוריית השחקנית הראשית?
הקרב על פרס השחקן הראשי יישאר פתוח עד הרגע האחרון. לעומת זאת, בקטגוריה הנשיה המקבילה, העסק כבר סגור: ג'וליאן מור, כוכבת "עדיין אליס", תזכה בצדק על הופעתה המפעימה כאשה חולת אלצהיימר.
העובדה הזו ברורה כבר לכולם, כמו גם שפליסטי ג'ונס ("התיאוריה של הכל") וריס וית'רספון ("הולכת רחוק") יקבלו את ההזדמנות להפסיד לה בכבוד בטקס האוסקר. לגבי שני המקומות האחרים, עוד נשאר איזשהו ספק קטנטן. קרוב לוודאי שאלה יאויישו בידי ג'ניפר אניסטון ("עוגה") ורוזמונד פיק ("נעלמת"), אך יש עוד סיכוי קטנטן שאחת מהן תפסיד את מקומה לאחת משתי הבאות - מריון קוטיאר, כוכבת "יומיים ולילה" ואיימי אדמס, כוכבת "עיניים גדולות".
הצרפתייה כבר זכתה בעבר באוסקר, בזכות "אדית פיאף", ואילו האמריקאית האדמונית היתה מועמדת לחמישה פסלונים בעשור האחרון, כך שאף פעם אי אפשר לבטל אותן לגמרי, אבל ההימור שלי הוא שהפעם הן לא ישחזרו את ההישג והמועמדות יהיו מור, וויתרספון, ג'ונס, אניסטון ופיק.
האם מריל סטריפ תהיה מועמדת לאוסקר בפעם ה-19?
קטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר נראית כרגע כצפויה ביותר בתחרות כולה: ג'יי.קיי סימונס הוא הזוכה הבטוח, וגם על זהות ארבעת המועמדים האחרים אין ממש מחלוקת - אדוארד נורטון ("בירדמן"), רוברט דובאל ("השופט") איתן הוק ("התבגרות") ומארק רופאלו ("פוקסקצ'ר") דוהרים אל הטקס בלי שאיש ינשוף בעורפם.
גם בקטגוריית שחקנית המשנה, הפסלון כבר מונח בכיס של אחת המתחרות: פטרישיה ארקט, על תפקידה כאם ב"התבגרות". אך כאן לפחות עוד יש קצת מתח לגבי השמות שישלימו את הרביעייה. אמה סטון ("בירדמן") וקירה נייטלי ("משחק החיקוי") בטוח בפנים, וזה משאיר שתי משבצות עליהן נאבקות ג'סיקה צ'סטיין ("שנה אלימה מאוד"), לורה דרן ("הולכת רחוק"), רנה רוסו המתקמבקת ("חיית הלילה") ומריל סטריפ הנצחית ("אל תוך היער"), שעשויה בכך לקבל את המועמדות ה-19 שלה לאוסקר, יותר כמובן מכל המועמדות הפוטנציאליות האחרות ומכל שחקנית אחרת בימינו.
הימור: אף טקס אוסקר אינו שלם בלי סטריפ, והיא תהיה בו גם הפעם, יחד עם ארקט, רוסו, סטון ונייטלי.
האם מאוריטניה תקבל מועמדות ראשונה לאוסקר?
בניגוד לקטגוריות האחרות, בחירת המועמדים לפרס הסרט הזר הטוב ביותר מתבצעת בשני שלבים. קודם רשימה התחלתית של תשעה כאלה, שמתוכם נופלים ארבעה וחמישה מתקדמים לשלב הסופי.
אז מי יתקדמו? "אידה" הפולני, "לוויתן" הרוסי, "כוח עליון" השבדי ו"סיפורים פרועים" הארגנטינאי אמורים לפי כל ההערכות לעשות את הצעד הנוסף, מה שמשאיר רק משבצת ריקה אחת, עליה מתחרות ארבע מדינות - הולנד, שכבר היתה מועמדת לפרס וזכתה בו לא פעם, וגם מאוריטניה, ונצואלה, גיאורגיה ואסטוניה, שמעולם לא עשו זאת.
הימור: "טימבוקטו", הנציג המאוריטני המצוין, יעשה היסטוריה. גם הודות לאיכותו וגם בזכות עיסוקו בנושא אקטואלי בסדר הגודל של האיסלם הקיצוני, הוא יאפשר למדינה האפריקאית להתחרות בצד הפולנים, הרוסים, השוודים והארגנטינאים.
האם יהיה מועמד יפני בקטגוריית סרט האנימציה הארוך ביותר?
ניחוח בינלאומי צפוי גם בקטגוריית סרט האנימציה הארוך. המסורת קובעת, שבצד ההפקות ההוליוודיות או הבריטיות עתירות התקציב, מועמדים בה תמיד גם סרט או שניים בתקציב נמוך יותר, שנעשו באנימציה ידנית ובמדינה שאינה ארצות הברית או אנגליה.
גם השנה זה צפוי לקרות. מבין המועמדים נמצא כמובן את ההפקות הגדולות "סרט לגו", "הדרקון הראשון שלי 2", ו"הקופסונים", אבל על שני המקומות האחרים יש תחרות, ולא רק מצד "שישה גיבורים" של דיסני ו"ספר החיים" של פוקס. במירוץ בולטים גם שני סרטים קטנים, צנועים, עדינים ואאוטסיידרים לגמרי - "שיר הים" האירי, ו"הנסיכה קגויה" היפני.
הימור: "שיר הים" לא יחצה את האוקיינוס, אבל "הנסיכה קגויה" יזכה להפליג אל הטקס ויצטרף ל"הלגו", "הדרקון", "הקופסונים" ו"שישה גיבורים".
האם לנה דל ריי תהיה מועמדת בקטגוריית השיר הטוב ביותר?
לאחר שיממון ארוך שנים שכמעט הביא לביטולה, קטגוריית השיר המקורי הטוב ביותר חזרה לחיים בשנים האחרונות - לפני שנתיים עם "סקייפול" של אדל ולפני שנה עם הלהיט מ"לשבור את הקרח".
גם השנה יש סיכוי שהקטגוריה תציג שמות המוכרים לקהל הרחב. שירים מ"סלמה", "סרט לגו" ו"להתחיל מחדש" יתפסו שלוש מן המשבצות בה, ועל שני המקומות הנותרים יתחרו בין השאר השיר של פטי סמית' מ"המבול", של לורד מ"משחקי הרעב" ושל לנה דל ריי מ"עיניים גדולות".
הימור: פטי סמית ולורד, למרבה הצער, יישארו בבית, אך לנה דל ריי תקבל מועמדות ראשונה לאוסקר. אפשר לקוות, לטובת הנוכחים באולם, שמפיקי הטקס לא יזמינו אותה לביצוע חי של השיר.
מי יהיו המפסידים הגדולים של הכרזת המועמדויות?
אז המורווחים הגדולים מן ההכרזה יהיו "התבגרות", "בירדמן", "משחק החיקוי" ו"התיאוריה של הכל", אבל מי יהיו המפסידים הגדולים שלה?
אלה צפויים להיות כמה סרטים, שבתחילת עונת הפרסים הוזכרו כמי שעשויים לקבל שלל מועמדויות לאוסקרים וגם לזכות בכמה פסלונים, אך עם הזמן דעכה התנופה שלהם. אז אמנם תהיה להם נוכחות בטקס, אבל הם כבר לא יגיעו אליו בלימוזינה מפוארת, אלא מקסימום במונית שירות.
מדובר בעיקר ב"בין כוכבים", שנעלם לחור שחור; "לא נשבר" של אנג'לינה ג'ולי, שהתיימר ללכת עד הסוף, אבל התרסק במהרה; ו"פוקסקצ'ר", שגילה כי היתה זו טעות להתחיל את הקמפיין שלו כבר בפסטיבל קאן, לפני כתשעה חודשים. מסתמן גם כי "סלמה" ו"נעלמת" יקבלו פחות מועמדויות מכפי שניבאו החזאים עד לא מזמן.
כל הנ"ל גילו, על משקל אמירתו המפורסמת של שמעון פרס, שתחזיות אוסקר מוקדמות מדי זה כמו סקרים - נעים להריח, מסוכן לשתות.
ומכאן והלאה, מה יהיו הקרבות המעניינים באוסקר?
והשאלה החשובה מכל: אם ממילא הוכרזו המועמדויות והעסק נראה סגור בקטגוריות חשובות בסדר הגודל של הסרט, הבימוי, השחקנית הראשית ושחקני המשנה, למה בעצם לא ללכת לישון כבר בחמישי בערב ולהתעורר רק בסוף פברואר עם היום הטקס?
זו שאלה מצוינת והתשובה היא, שבכל זאת יש קרבות מעניינים בכמה קטגוריות מרכזיות, והם יימשכו עד הרגע האחרון ממש. שווה יהיה לעקוב, למשל, אחר המשולש רדמיין-קמברבאץ'-קיטון בקטגוריית השחקן הראשי. חובבי מותחנים ישמחו גם לשים עין על הקרב בין "בירדמן" ו"התבגרות" בקטגוריית התסריט המקורי או על מה שיתחולל בקטגוריית הסרט הזר, בה לכל אחד מחמשת המועמדים יהיה סיכוי כלשהו לזכות. שום דבר גם לא גמור בקטגוריות האנימציה, התעודה והמוזיקה המקורית, לדוגמה, ויש עוד כמה מירוצים פתוחים.
כמות הקשקשת של עונת הפרסים תפחת בשבועות הקרובים, אבל לא תיעלם לגמרי. בכל מקרה, אם בסופה נקבל בטקס האוסקר ולו נאום אחד שיהיה מרגש כמו הדברים שנשא קיטון לאחר הזכייה בגלובוס הזהב, הכל היה שווה את זה.
