חיי מדף 14: הסופר ארי דה לוקה עומד למשפט על הסתה לאלימות

הסופר האיטלקי ארי דה לוקה ("הר אדוני"), עומד בימים אלה למשפט באיטליה לאחר שהיה פעיל במאבק אקולוגי כנגד מסילת רכבת שעתידה להיבנות בין טורינו לליון. המאבק על קו הרכבת נמשך כבר 20 שנה, ובכל פעם ישנו עיכוב בבנייתו בגלל המחאות הגדולות (ולפעמים גם האלימות) כנגדו. החשש של תושבי האזור הוא שבניית מסילת הברזל תפגע בטבע ובנוף, ובמיוחד שפיזור אסבסט באוויר וחומרים רעילים אחרים יזהמו את הסביבה.

במהלך אחת המחאות שהתקיימו כנגד הפרוייקט הנ"ל, קרא דה לוקה לחבלה בקו הרכבת וכעת הוא נתבע בבית המשפט על הסתה לאלימות - עבירה שהעונש המרבי עליה הוא חמש שנות מאסר. התביעה מתייחסת לשני ריאיונות שנערכו עם דה לוקה בספטמבר 2013, בהם כינה את מסילת הברזל "פרויקט חסר שימוש ומזיק", והוסיף שלגיטימי לחלוטין לחבל בו.

תומכיו של דה לוקה מתייחסים למשפטו כמתקפה על חופש הביטוי באיטליה. דה לוקה עצמו טוען כי יש רצון מתחדש להפעלת צנזורה במדינה. הוא החליט לפרסם ספר קצר בנושא בשם "המילה המתנגדת", שעוסק בקשר שבין ספרות למחויבות חברתית, ושם הוא מתייחס למילה "סבוטאז'", כלומ למילה שהשתמש בה כשקרא לחבלה בקו הרכבת ושבגללה למעשה הוא נשפט. לסבוטאז', הוא כתב בספר, "יש טווח עצום של שימושים בשפה. אקבל ברצון הרשעה משפטית, אבל לעולם לא אקבל ניסיון לפגוע באוצר המילים שלנו". הוא הסביר גם כי התובעים לא הצליחו לקשר בין המילים שאמר למעשה אלימות כלשהו שאירע.

מאוריציו בופליני, מי שעומד בראש החברה שעתידה לבנות את קו הרכבת בין טורינו לליון, טען בתגובה כי קל לעשות דמוניזציה לחברה שלו על כך שהיא כביכול משתיקה את דה לוקה, במיוחד בתקופה שבה דעת הקהל מזועזעת מהמתקפה הרצחנית על חופש הביטוי שהתרחשה במערכת שארלי הבדו; "אבל כדאי לזכור," הוא אומר, "שאם מישהו אומר דבר-מה שיש לו השפעה על חייהם ובטחונם של אנשים שעובדים שם, אנחנו מחוייבים לפעול נגדו", ורמז לכך שעובדי החברה שלו חיים תחת אבטחה מתמדת. "מר דה לוקה חופשי לחשוב מה שהוא רוצה ולקרוא למחאה, זה נורמלי", אמר בופליני, "אבל קריאה לסבוטאז' היא משהו אחר".

הסיפור שכתב ארתור קונן דויל לפני כ-110 שנים נתגלה ע"י וולטר אליוט, משורר והיסטוריון בגימלאות המתגורר בעיר סלקירק בסקוטנלד, שמצא אותו בתוך פמפלט מקומי בן 48 עמודים שקיבל בעבר במתנה.

לפי אליוט, הפמפלט נכרך תחת הכותרת "Book o' the Brig" ונוצר ע"י פרנסי העיר לצורך גיוס כספים לשיקום הגשר המקומי מעל נהר האטריק שנפגע משטפונות בשנת 1902. "לעירייה לא היה די כסף בזמן ההוא להחליף את הגשר, אז היא החליטה לקיים בזאר וכך לגייס כספים למטרה הזו"' אמר אליוט. "הם הזמינו אנשים רבים להופיע ולמכור דברים, וכמעט כל אחד בעיר עשה משהו".

דויל, שהיה מבקר קבוע בעיר באותה תקופה, הסכים לתרום סיפור לאסופה כדי לסייע בגיוס הכספים. הסיפור שאורכו 1,300 מילים נקרא " Sherlock Holmes: Discovering the Border Burghs and, By Deduction, the Brig Bazaar", והוא מספר כיצד הולמס מסיק שחברו ד"ר ווטסון נסע לראות את הגשר המרשים בסלקירק. "הוא כנראה באמת אהב את העיר הזו אם הוא טרח לבוא לכאן, להשתתף בבזאר, ולתרום סיפור לפמפלט הזה," אמר אליוט. "זה סיפור קטן ומצוין".
האסופה כולה מוצגת בימים אלה במוזיאון הפופ אפ הקהילתי בסלקריק, ואת הסיפור עצמו ניתן לקרוא בחינם ברחבי הרשת, מכיוון שזכויות היוצרים על ספריו של דויל פקעו לא מכבר. קראו אותו כעת.

ג'ניפר לופז משחקת בסרט מורה לספרות אנגלית בתיכון שמתגרשת מבעלה לאחר 18 שנות נישואין. היא מחוזרת ע"י בחור בן 19 (ריאן גוזמן) הנותן לה במתנה עותק מהמהדורה ראשונה של "האיליאדה" של הומרוס שקנה "בדולר במכירת חצר'". מאז שהסרט יצא לאקרנים בינואר, צירוף המילים "The Iliad, first edition" (האיליאדה, מהדורה ראשונה) נמצא בראש רשימת החיפושים באתר AbeBooks.com שמשמש כשוק מקוון לקנייה ומכירה של ספרים משומשים (במקום השני נמצא הספר "אל תיגע בזמיר" של הרפר לי, שעלה לכותרות לאחרונה בזכות ספר ההמשך שעתיד לראות אור בקרוב).

למעשה, עותקים נדירים של הספר עולים הרבה יותר מדולר. מדובר באפוס שנוצר (כך משוער) במאה ה-8 לפנה"ס, והעותק המלא הראשון שנמצא בידינו הוא מהמאה העשירית לספירה - הבדל של כ-1600 שנים. התרגום המלא הראשון לאנגלית נעשה רק במאה ה-17. מבין העותקים הנדירים שבכל זאת מוצעים למכירה באתר AbeBooks, ישנו עותק שמחירו עומד על סכום של 31,626.65 דולר; ב-4 בפברואר, ככל הנראה בעקבות הסרט, נמכר באתר עותק של "האיליאדה" שתורגם ע"י אלכסנדר פופ בשנת 1715 בסכום של 3,785 דולר.

"נראה שאנשים שצפו בסרט מנסים לזהות את העותק הספציפי שהוענק לג'ניפר לופז, שהוא בעל כריכה צהובה וכחולה," אמר לגרדיאן ריצ'רד דיוויס – דובר AbeBooks. "אני לא יכול להתאים את העותק המוצג בסרט לאף אחד מהעותקים המוצעים אצלנו באתר. מאוד יכול להיות שזה אביזר תפאורה ולא ספר אמיתי."

כבר בסמוך לצאתו של הסרט לאקרנים, החלו ללעוג ברשת לסצינה הז, ובמיוחד לעובדה שהעותק הנראה בסרט מוצג כביכול כעותק ממהדורה ראשונה (כשהמהדורה הראשונה למעשה יצאה ביוון לפני כ-2,700 שנים). "מי ידע שהמגילות היווניות העתיקות כל כך זולות ומגיעות באריזה כל כך יפה?" שאלו באתר Jezebel. "יש דברים שכסף לא יכול לקנות", כתבו ב- WTFark, "ונראה שידע כללי בסיסי על נושא הסרט שלך הוא אחד מהם".

בתגובה ללגלוג ברשת על הסצינה המדוברת טענה תסריטאית הסרט, ברברה קארי, שמרבית התסריט שלה שוכתב ע"י המפיקים והבמאי. "לא ניתנה לי ההזדמנות להשתתף בהפקת הסרט הזה", היא אמרה למגזין Fusion, "וזה נכון גם לגבי הרפרנס ל'איליאדה'. זה לא משהו שאני כתבתי".

הסקר של ארגון YouGov הציג ל-14,294 המשתתתפים שענו עליו, שורה של מקצועות עליהם נשאלו עד כמה היו רוצים לעסוק במקצוע הזה למחייתם. תוצאות הסקר הראו ש-60% רצו להיות סופרים בעוד שכ-32% ציינו במפורש שלא היו רוצים להיות סופרים; 54% ציינו את הספרן כמקצוע הנחשק ביותר ו-51% את החוקר האקדמי. העבודות הכי פחות נחשקות על פי הסקר הן כריית פחם (5%), מוקדנות (7%) ופיקוח תנועה (10%).

נשים רצו ב-7% יותר מגברים להיות סופרות, וב-20% יותר להיות ספרניות. הבדלים נוספים בתשובות ניכרו בין המעמדות החברתיים שונים; מקצועות בתחום האקדמיה, העיתונאות, ההוראה והמשפטים נתפשו כנחשקים יותר ב-8% בעיני נשאלים המשתייכים למעמד הביניים הגבוה (מקצועות חופשיים) לעומת הנשאלים ממעמד הפועלים הבינוני-נמוך.

הממצאים בבריטניה מפתיעים במיוחד לאור הדיווחים בשנה האחרונה על הקיצוצים בתנאי הספרנים ברחבי המדינה ועל הירידה ברווחי הסופרים, כשכמעט שליש מהסופרים מרווחים פחות מ-500 דולר בשנה.

המוזיקאי פארל וויליאמס חתם על חוזה להוצאה לאור של ארבעה ספרי ילדים בהשראת שירו המפורסם "Happy"
הוצאת פוטנאם האמריקאית, שמוציאה לאור בין השאר את ספריו של הרלן קובן, הודיעה השבוע על החתמת המוזיקאי זוכה הגראמי פארל וויליאמס על חוזה להוצאת ארבעה ספרי ילדים. שלא במפתיע, הספר הראשון בסדרה ייקרא "Happy" ויכיל תמונות של ילדים מכל העולם החוגגים את המשמעות של "להיות שמח". הספר ייצא ב-22 בספטמבר ובשלב הראשון מתכננת ההוצאה להדפיס ממנו 250 אלף עותקים.

חובבי הספר והסרט "הניצוץ" מגיעים לאורך השנים באופן תדיר למלון סטנלי בקולורדו כדי לחזות במקום ששימש השראה למלון "המצפה" (Overlook) – המקום המרכזי בו מתרחשת העלילה. אולם רבים מהם מופתעים לגלות כי המבוך שמופיע מחוץ למלון בסרט של קובריק כלל לא קיים במציאות.

עד עכשיו. בעלי המלון שקיים כבר 106 שנים החליטו לערוך מכרז לבניית המבוך, ומבין 329 מועמדים מיותר מ-30 מדינות, זכתה האדריכלית מיירים דלאריאן סטנדינג מניו יורק. את הזוכה בחרו תושבי האזור יחד עם עובדי המלון, והמבוך יוצג לראשונה בפסטיבל סטנלי לסרטים שיפתח במלון ב-30 באפריל השנה.

חובב ספרים אנונימי בעיר בנבורי באנגליה החליט להפוך תא טלפון בעיר למעין ספריה ציבורית קטנה. הוא התקין בו מדפים ומילא אותם בעשרות ספרים. תושבי המקום אימצו את המיזם והחלו להשתמש בו, כשכל אחד תורם ספרים על פי יכולתו ושואל על פי צרכיו. אבל בשבוע שעבר פרסמה חברת הטלפוניה הבריטית BT, שתא הטלפון שייך לה, מכתב אזהרה לתושבי האזור לפיו יש להסיר את המדפים עד ה-3 במרץ מחשש שספרים יפלו על אזרחים המשתמשים בתא הטלפון. "אנחנו מבינים את הכוונות הטובות מאחורי מיזם שיתוף-הספרים," נכתב במכתב, "אבל מודאגים מכך שהספרים והמדפים יכולים לגרום לפציעות אם יפלו. לכן אנחנו מבקשים להסיר את הספרים, המדפים והשלטים הנלווים מהר ככל הניתן".

בתגובה החליטו תושבי בנבורי לצאת בקמפיין מחאה בטוויטר תחת ההאשטאג #Saveourphoneboxlibrary, והם כבר זוכים לתמיכה וריטוויטים מגולשים ברחבי העולם, הסבורים כי יש כאן שרירות לב מצד ענקית תקשורת כמו BT, שמאיימת לפגוע במיזם טוב לב קטן ומקומי.

קבוצה אנונימית של ביבליופילים מניו יורק הקימה בתחילת חודש פברואר חשבון אינסטגרם בשם "Hot Dudes Reading" אליו היא מעלה תמונות של בחורים לוהטים בזמן שהם קוראים ספרים ברכבת התחתית. החשבון, כאמור, הגיע תוך כשלושה שבועות ליותר מ-277 אלף עוקבים.

ההאפינגטון פוסט מדווח כי יוצרי חשבון האינסטגרם המצליח הם קבוצה של צעירים (נשים וגברים) מניו יורק, שיודעים להעריך "גברים בעלי מראה טוב וספרים טובים", כפי שאמרו לאתר. לדבריהם הרעיון צמח מתוך שיחות שהם ניהלו אודות פנטזיית ההתאהבות בזר מסתורי שפוגשים ברכבת התחתית, ולכן החלו לשלוח אחד לשני תמונות של מועמדים פוטנציאלים כאלה. "קריאה", סיכמה הקבוצה, "היא פעולה לוהטת במיוחד, ומי לא אוהב לפנטז מעט על הזר הסקסי והמסתורי שיושב מולו ברכבת?".

אזרח אמריקאי מסן דייגו שבחר להישאר אנונימי, היה בנסיעת עסקים בלאס וגאס, שם הוא הבחין בכל בוקר בהומלס העונה לשם פול שקורא שוב ושוב את אותו ספר ישן ובלוי מרוב קריאה. הוא החליט לנסות ולדבר איתו. "רק שאלתי אותו אם הוא אוהב לקרוא", אמר להאפינגטון פוסט, "והוא ענה שהוא אוהב מאוד, אבל שהוא קורא את אותו סופר שוב ושוב כבר תקופה ארוכה".

איש העסקים נזכר שהוא נושא עמו קינדל בתיק, והחליט לתת אותו לפול וללמד אותו כיצד להשתמש במכשיר. בימים הבאים, כשעבר במקום, ראה עד כמה פול נהנה מהקינדל. הוא צילם אותו עם המכשיר החדש ושיתף את התמונה ברשת החברתית Reddit – שם זכתה ליותר משתי מיליון צפיות.

"זה עושה אותי מאושר לראות מישהו שמפיק כל כך הרבה הנאה ממשהו שנתתי לו," אמר איש העסקים האנונימי. "אני מקווה ששיתוף המקרה יעודד אנשים נוספים לתרום לחלשים".

ברשת מרבים לייחס לסופר ג'ון גרין ("אשמת הכוכבים") את הציטוט "I'm in love with cities I've never been to and people I've never met," בטענה שהוא נכתב בספרו "ערים של נייר" (Paper Towns).

אבל בוידאו חדש שהעלה לערוץ היוטיוב שלו, מסביר גרין שהוא גילה שהמשפט בכלל לא נמצא בספר שלו, ושזה האינטרנט שגרם לו לחשוב שהוא עצמו כתב את המשפט הזה. בגלל שבמשך כמה שנים אנשים ציטטו את המשפט הזה וטענו שמקורו בספר שלו, גרין חשב שהוא אכן כתב אותו. לאחרונה נתקל במקרה בפוסט שטען כי הציטוט לא קיים בספרו; בפוסט הציעו לקוראים לבצע חיפוש בטקסט (קונטרול F) ולהיווכח בעצמם שהציטוט לא נמצא שם; "וזה מה שעשיתי," אומר גרין בסרטון שהעלה, "הורדתי באופן לא חוקי עותק של הספר שכתבתי, לחצתי קונטרול F, חיפשתי את הציטוט, ואכן – הוא לא נמצא שם".

מיד התברר לו שמי שהגתה את המשפט היא ילדה בת 13 בשם מלודי טרונג – מעריצה של גרין שמרבה לפרסם ציטוטים מספריו בטאמבלר שלה. לאור העובדה שבאתר שלו נמכר פוסטר עם הציטוט הזה, החליט כעת גרין להתחיל לשלם רטרואקטיבית תמלוגים לאותה מלודי טרונג. גרין מסיים את הסרטון שלו בתובנה שלמד מהמקרה: "אני חושב שזה מלמד עד כמה דפוקה כל ההגנה על זכויות היוצרים באינטרנט [...] אנחנו עושים עבודה גרועה במיוחד במתן קרדיט ליצירות אחד של השני ובבדיקת המקורות שאנחנו מצטטים מהם".

* הסופר ניק הורנבי יכתוב את התסריט לסדרת הטלוויזיה "באהבה, נינה" שתשודר ב-BBC. הסדרה תבוסס על ספר מכתבים שיצא לאור בשנה שעברה ובו התכתבויות של אומנת בשם נינה סטייב, שעובדת בלונדון וכותבת למשפחתה המתגוררת בפריפריה.

* מייסד פייסבוק מארק צוקרברג החליט לעסוק במסגרת מועדון הקריאה החדש שלו בנושא החם ביותר באמריקה: חשיבותם של החיסונים בקרב ילדים (בעקבות התפרצות מחלת החצבת). הספר החדש אותו נדרשת הקבוצה לקרוא הוא "על החיסון" מאת איולה ביס – ספר עיון שמנסה להסביר מדוע ישנם אנשים מסוימים שמטילים ספק ביעילותם של החיסונים; בהמשך הספר גם מספק תשובות לגבי יעילותם הבלתי מעורערת של החיסונים.

* השחקן יואן מקגרגור יביים עיבוד קולנועי לספר "פסטורליה אמריקנית" מאת פיליפ רות. מקרגור גם ישחק בעצמו בסרט יחד עם ג'ניפר קונלי ודקוטה פנינג.

* אוליבר סאקס, נוירולוג ומחבר רבי המכר "האיש שחשב שאשתו היא כובע" ו"מוזיקופיליה", כתב במאמר חושפני בניו יורק טיימס כי הוא סובל מסרטן סופני ונשאר לו זמן מועט בלבד לחיות. לדבריו החליט לנצל את הזמן לחיות בדרך "העשירה, העמוקה והפרודוקטיבית ביותר" שהוא יכול, כשהוא שואב השראה מהפילוסוף דיוויד יום, שכתב אוטוביוגרפיה קצרה ביום שקיבל חדשות דומות.

* הסופרים מרגרט אטווד, ג'קי קולינס, למוני סניקט, וצ'אק וונדיג יהיו בין המשתתפים בפסטיבל טוויטר לספרות שיערך בין ה-11-15 במאי השנה. הפסטיבל הוא וירטואלי, ובמהלכו סופרים ישתפו בטוויטר טקסטים, תמונות וסרטוני וידאו שלהם.