סטטוספופ 09: אלבום הבכורה של Years & Years הוא סלט משובח

באופן מוזר, הקטע הראשון של Years & Years שיצא לי לשמוע אי פעם היה דווקא קאבר שלהם ל-"Breathe", להיט ה-R&B הענתיקה של בלו קאנטרל ושון פול, שצבר פופולריות בסאונדקלאוד במהלך קיץ 2014 בכל הבלוגים הנכונים. זה אמנם היה קאבר מוצלח מאוד, אבל ההפקה המצועצעת הכמעט ביתית ואווירת האינדי היפסטרית שאפפה אותו לא באמת יכלו לתת אינדיקציה לכך שכמה חודשים אחרי כן תוכתר הלהקה כדבר הבא בפופ הבריטי.

שנה וחצי קדימה ו-Years & Years היא אחת הלהקות הכי מדוברות של 2015, עם אלבום בכורה מוצלח בשם "Communion" שיצא בשבוע שעבר והספיק לכבוש מאז את המקום הראשון בבריטניה, במקביל למקום שני במצעד הסינגלים עם הלהיט האחרון "Shine". קדמו להם שלל תארי "תגלית השנה" במקומות הנחשבים ושלושה להיטים מעולים שיצאו אחד אחרי השני: "Take Shelter" שיצא במקביל לקאבר ההוא, "Desire" שכיכב גם ברדיו אצלנו, ו-"King", שהעניק להם את המקום הראשון במצעד הבריטי לראשונה.

חברי להקת Years & Years מגיעים מדרום לונדון, אבל חבריה הכירו בכלל אונליין בתחילת העשור. התחילו במבנה קלאסי של להקה כחמישייה, אבל ככל שהתעצבו מוזיקלית הצטמצמו לשלישיה והתחילו את במסע אל עבר אלבום הבכורה שלהם, כשאו?לי אלכסנדר הסולן והקלידן בן ה-24 מטפח במקביל גם קריירה טלוויזיונית וקולנועית ["סקינס", "שאלוהים יעזור לה" ("God Help The Girl")]. סינגלים שלהם מתחילת הדרך שיצאו בלייבל הצרפתי "Kitsune", מלמדים כי דבקו לסאונד גיטרות תופים ששלט באותה עת, אבל עם השנים החלו לשלב יותר ויותר אלמנטים של אלקטרוניקה ודאנס, ברגע שהז'אנרים חזרו להיות פופולריים שוב בבריטניה. מבקרי המוזיקה אמנם זוכרים להם את זה עד היום ובכל ביקורת על האלבום מקפידים לרמוז על אופורטוניזם זול מצד חברי הלהקה, אבל זאת טענה קצת תמוהה - אם הם אכן מוגדרים כלהקת פופ, רק טבעי שיחפשו אחרי הסאונד הנכון של הרגע.

כיאה לעידן השאפל הנוכחי, בו כל ז'אנר הוא לגיטימי כל עוד המוזיקה טובה, גם Years & Years מושפעים מוזיקלית מכל העולמות. את התוצאה של הסלט המשובח הזה אפשר לשמוע בכל רצועה ורצועה ב-"Communion", שכולו מיקס מגוון וכיפי במיוחד של דאנס ניינטיזי צ'יזי ("Desire", "Gold"), נגיעות של R&B א-לה אלייה ודה וויקנד ("Worship" המרגש) שמתבטאות בעיקר בפלצט הגבוה והמיוחד של אלכסנדר, השפעות סכריניות מלהקות בנים מתחילת המילניום ("Eyes Shot", "Shine"), אבל בעיקר חיבה גדולה לאלקטרוניקה אינדית מעדות ה-M83 (כמו ב-"Ties") והוט צ'יפ, שנוכחים פה חזק במיוחד עם הדמיון של "King" ל-"I Feel Better", וגם בבחירה במפיק מארק ראלף, שעבד עם הצ'יפים בעבר.

למרות ההיתלות באילנות הגבוהים, Y&Y לא ממש מצטיינים הפקתית (גם אם לפעמים זה לגמרי מכוון) והסאונד שלהם רחוק מלהישמע חדשני ביחס לקולגות אחרים במצעדים של היום, אבל למזלם ולמזלנו יש להם גם את מה שחסר לא פעם לאותן קולגות: לחנים מעולים ומדויקים שמייצרים המנוני פופ קטנים וממכרים, כאלה שקשה לסרב להם גם כשהם מפליגים למחוזות קיטשיים מדי. הטקסטים של אלכסנדר אמנם לא מבריקים מדי ושוחים באזורים הצפויים אבל היעילים של אהבות ופרידות מתוקות-מרירות, אבל היי, אם זה עבד להוט צ'יפ, למה שזה לא יעבוד גם בגרסת הדיאט הפופית הפחות מתוחכמת.

למרות העובדה שקשה להמר אם מדובר בלהקה של אלבום אחד שהצליחה לתפוס את רוח התקופה או כזאת שתישאר אתנו לשנים, נכון לעכשיו מדובר במוצר הפופ הכי טוב שאתם יכולים להעניק לעצמכם, בהנחה שעוד לא נכנעתם לטרנד הנוכחי של "גם אני מת על השירים של טיילור סוויפט כי החיים שלה כאלה מגניבים באינסטגרם".

אחד הקטעים היותר גרוביים מתוך האלבום החדש של הוט צ'יפ, שתכלס נשמע יותר כמו מאש אפ בין כרומאו לג'אנגל. אבל זה עדיין מעולה.

סולן להקת הקילרז הוציא אלבום סולו שני והתמסר לאייטיז. הרווחנו מזה לפחות המנון אחד, שבנוי כולו על "Smalltown Boy" של ברונסקי ביט.

הסינגל השני והפסיכדלי מתוך אלבום שלישי מעולה של ההרכב האוסטרלי, שהחליט לגוון ולהוסיף קצת סינטיסייזרים בין כל הגיטרות.

אף אלבום של מייג'ור לייזר לא שלם בלי בלדה אלקטרונית מרגשת, שגורמת לך לתהות אם דיפלו הוא בן אנוש או מכונה שנבנתה על ידי מומחים.

סינגל בכורה משובח של צמד בנות ישראלי, שעושות דרים פופ דיסקואי בעברית. וזה בדיוק ההפך ממביך.