יש אנשים שמפחדים לעלות ולו קומה אחת במעלית. הלוליין הצרפתי פיליפ פטי, לעומת זאת, תמיד שאף הכי גבוה שאפשר וחלם על הישגים שאפילו איקרוס ודדלוס לא היו מעזים להתקרב אליהם. בראשית שנות השבעים, כשהיה בתחילת שנות העשרים לחייו, הילך בין שני מגדלי הנוטר-דאם, ואז למד על בניית מגדלי התאומים, והחליט שעליו לשחזר את ההישג גם שם. זה היה לא שפוי, זה גם היה לא חוקי אבל שום דבר לא יכול לעצור את ההרפתקן, ובקיץ 1974 הוא הדהים את תושבי ניו יורק, מתח חבל דק מעל ראשם וצעד עליו כמו ישו שהולך על המים.
מאז היו לפטי עוד מבצעים מטורפים, ובין השאר גם הספיק להפעיל את קסמיו בירושלים, אבל מובן שהפעלול במגדלי התאומים היה ונותר המפורסם מכולם, ואירועי ה-9/11 רק הוסיפו למטען ההיסטורי שלו. כמו כן, זה גם ההישג שהביא את הצרפתי להוליווד ב-2008 ביים עליו ג'יימס מארש את הסרט התיעודי "איש על חבל", שזכה באוסקר, ועתה מציג רוברט זמקיס את הגרסה העלילתית והתלת-ממדית, בה מגלם ג'וזף גורדון-לוויט את הלוליין.
כשבועיים לאחר שהסרט נעל את פסטיבל ניו יורק, הוא עולה לאקרנים בארץ, ולקראת זאת משוחח עמי פטי מביתו שבארצות הברית, בה השתקע. בסך הכל, יש לו דברים טובים להגיד על הגלגול הקולנועי של פועלו, ובצדק "על חבל דק", כמו שנחמן אינגבר היה אומר, הוא ספקטקל. זמקיס, שרתם בעבר את ההתפתחויות הטכנולוגיות לטובתו ב"חזרה לעתיד", "רוג'ר ראביט", "פורסט גאמפ" ואחרים, עושה זאת שוב ומיטיב לנצל את האפקטים המיוחדים והאיימקס כדי להמחיז באופן באמת עוצר נשימה את מעשה הלוליינות. עם זאת, יש לצרפתי כמה השגות לגבי התוצאה והוא לא מהסס לחלוק אותן.
"הסרט ממציא כמה דברים", הוא אומר. "באחד מרגעי השיא, רואים אותי מועד וכמעט נופל מן החבל. לא היו דברים מעולם! אני אף פעם לא מעדתי. אבל בטח המפיקים הכריחו את זמקיס להכניס דרמה, כי חייבים את זה בקולנוע".
ומה חשבת על ג'וזף גורדון-לוויט בדמותך?
"תראה, ביליתי עימו ימים רבים ביחידות, אז זה עזר לו להפוך את עצמו אליי, ובאמת לפעמים הסתכלתי בסרט וראיתי בו את עצמי, שזה דבר די מדהים. עם זאת, יש כמובן הבדלים. הדמות בעיצובו של גורדון-לוויט הרבה יותר מתלהבת ונאיבית ממני, בעיקר בסצנות הראשונות, המתמקדות בתחילת דרכי כאמן רחוב. יש בי הרבה יותר חספוס ודיוק מאשר שרואים ב'על חבל דק', אבל זה נורמלי ליטשתי את הדברים הללו במשך עשרות שנים, ולגורדון-לוויט לא היה הרבה זמן להתאמן. חבל שלא נתנו לי לעבוד איתו יותר, אז אולי הדמות שלו היתה קצת פחות גנרית וקצת יותר מיוחדת, כמוני".
אמנם לגורדון-לוויט יש מבטא חמוד כשהוא מגלם צרפתי, אבל לא איכזב אותך שבחרו שחקן אמריקאי לגלם אותך? חסר שחקנים צרפתיים?
"מה שאיכזב אותי זה שלא לקחו אותי לגלם את עצמי, מה עוד שזו היתה התוכנית המקורית. זמקיס נפגש איתי לפני תשע שנים והציע לי שאני אככב בסרט, והוא ישתמש באפקטים מיוחדים כדי לגרום לי להיראות צעיר יותר. הסכמתי לכך ברצון רב, אבל לצערי הפרויקט לקח כיוון אחר. בכל מקרה, גורדון-לוויט עשה עבודה מצוינת והתוצאה כולה יוצאת מן הכלל, אני בסך הכל לא מתלונן".
אולי פשוט את הסרט הבא על אודותיך תעשה בעצמך, כך החלטת הליהוק הסופית תהיה בידייך.
"זה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות. אשמח לכתוב ולביים אותו, וגם לככב בו. זה לא יהיה על אחד מהישגי העבר שלי, אלא על פעלול חדש, שאתעד אותו בסרט בזמן אמת. החלום שלי כרגע הוא למתוח חבל בין הפסלים באיי הפסחא ולהלך ביניהם לעיני המצלמות".
לפני או אחרי איי פסחא, האם יש סיכוי שתחזור שוב לישראל? ב-1987 צעדת מעל גיא בין הינום ויש אנשים שעד היום מחסירים נשימה כשהם נזכרים בזה.
"טדי קולק בזמנו לא היה יכול להסתכל מרוב מתח! הוא הלך להתחבא במקום אחר כדי שלא יצטרך לראות את זה. מאז נהיינו חברים טובים ושמרנו על קשר. איזה אדם נהדר הוא היה, ובכלל, יש לי זיכרונות יפים מהביקור בירושלים. התרגשתי להפריח יונה בעת שיהודים וערבים מתאספים מתחתי. האמנות שלי מתעלה מעל כל הזהויות הלאומיות, הדתות והסכסוכים, ואם אוכל לחזור לישראל ולתרום מעצמי למען השלום, אשמח לעשות זאת".
בטח שואלים את זה הרבה אז פחד גבהים אין לך, מן הסתם, אבל האם יש לך פוביות אחרות?
"כן, זו בהחלט שאלה שמציבים לי הרבה, ואני תמיד עונה אותו דבר: בשמים אני לא מפחד משום דבר. באדמה, כן. אני די ירא משני דברים נחשים ועכבישים".
לסיום, תהיה האם אפשר להגיד כי החלום הכי גדול שלך הוא שיבנו מחדש את מגדלי התאומים, ושוב תוכל להלך ביניהם?
"לא. כי גם חלומות צריכים להיות ריאלים, וברור לי שלא יבנו אותם מחדש. זה כבר לא יקרה. אבל מבחינתי, המגדלים עדיין קיימים. הם חיים בלב שלי והם יחיו שם לנצח".