אם תשאלו את רמי ורד, אחד משני יוצרי הסדרה "שמחות" שאף משחק בה, הוא יתעקש שלמרות התחושה שהסדרה עממית, נמוכה ומוגזמת - מאחורי כמה דמויות מסתתרות אמירות חברתיות משמעותיות. "הדמות של יוסף סוויד, נניח, המגלם את נתן רב המלצרים. יש כאן סוג של אמירה על הסיטואציה הזו של ערבי-ישראלי שעובד עם יהודים. מצד אחד אם הוא ערבי בהתנהגות שלו, מתייחסים אליו בתור מחבל, ואם הוא מאוד ישראלי בהתנהגות שלו מתייחסים אליו כמו אל משתף פעולה. שתלנו המון דברים שהם סוג של פרודיה על מה שקורה בארץ. לא בצורה מוגזמת, כי בכל זאת מדובר בתכנית בידור לכל המשפחה, אבל גם בדמות שלי יש המון דברים שבאופן אישי מפריעים לי".
מה למשל?
"מפריע לי שדת הפכה למקצוע, מפריע לי שיש קשר בין שמירת שבת לכשרות. זה מדהים אותי שרוב חברי הכנסת חילונים ולא אכפת להם. עזבי ימין-שמאל, מי שבחר אותם זה חילונים, והם לא מייצגים את הציבור שבחר בהם בשום צורה. אני לא מדבר על ביבי שחוץ מלתת את הבן הבכור שלו למפלגות החרדיות - נתן להם הכל. זה מדהים, אתה חילוני בעצמך, אני לא מצליח להבין את זה, אתם לא מסתכלים קדימה? בזמן שהנכים יוצאים מדעתם בשביל לחיות כמו בני אדם, עוברים מיליונים לאברכים שלא עובדים. אז מה ההיגיון בזה? אנשים שיכולים לעבוד מקבלים קצבה, ואנשים שלא יכולים לעבוד לא מקבלים. הפכנו למדינה הכי עקומה בעולם. כל חברי הכנסת החילוניים אשמים בזה, מכל המפלגות. זה לא רק ביבי ולא רק הליכוד. עם זאת, יש את העניין של לקחת אחריות על מה שאתה מנהל. האדם האחראי הוא זה שעומד בראש".
אתה לא חושש מתגובות זועמות?
"יכולים לקפוץ לי כולם. כל אחד דעתו לחשוב עלי מה שהוא רוצה. אף אחד לא מעניין אותי. בנושא הזה של דתיים-חילונים, זה לא רק הליכוד. זה לא מהיום ולא מאתמול. זה לא ימין ושמאל. פה בארץ נהיה מין מצב כזה שאם אתה בעד הנכים אתה שמאלני, כאילו אם אתה בן-אדם אתה שמאלני. אם אתה רוצה שלאנשים בפריפריה יהיה איך להגיע לים בשבת אז אתה שמאלני? אז אני שמאלני".
אז "שמחות" היא סדרה פוליטית?
"הסדרה לא פוליטית, אני כן. רציתי לעשות את משגיח הכשרות אדם נחמד, לא מפלצת. את לא יודעת כמה רובי דואניאס ואני נברנו בספרי הלכות, ישבתי וקראתי את כל הפסקים של עובדיה יוסף, הורדתי מהאינטרנט את הספר של הכשרות, כמה סכינים צריך ואיך להחזיק אותם, וכמה חשמל צריך ואיזו עוצמה של מתח חשמלי מותר לתת לבקר בכדי לקדם אותו לעוצמה של השחיטה. מיליון חוקים, קראנו הכול".
"שמחות" ("רשת", ימי שישי ב-21:30) היא קומדיה המתרחשת באולם השמחות "גני בל גרדנס היפים". זאב רווח מגלם את בעל האולם, מרדכי בלילי, המעסיק את בני משפחתו תחתיו: ימית האחיינית (דנה פרידר), גלית מנהלת החשבונות (לירית בלבן), ולצידם גל ארדיטי (גיא לואל) בתפקיד מנהל האולם ונתן המלצר הראשי (יוסף סוויד). בין הדמויות בולט הקומיקאי רמי ורד, המגיע ממשפחה מסורתית ומגלם את משגיח הכשרות החלקלק. רובי דואניאס ביים את הסדרה ויצר אותה יחד עם ורד עצמו.
רגע לפני שהתכנית עלתה לשידור התפוצצה פרשת זאב רווח. איך אתה מרגיש כלפי הטענות?
"אני מודה שמכל מה שקראתי אני לא יודע מה האמת. הבנתי שהיה איזה ריאיון והוא אמר דברים שאני אישית לא מסכים איתם. השאלה האמיתית היא האם הוא עשה משהו או לא עשה משהו. אם הוא עשה שייענש. בנושא של הטרדה מינית אני קיצוני יותר מרוב האנשים. אבל צריך קודם כל לוודא שבאמת יש פה אמת. אם יש מישהי שרוצה להתלונן, שתתלונן. נשים צריכות להתלונן על הדברים האלה, אותי זה מחריד. אם את יודעת בוודאות שזה קרה, אל תגידי באוויר 'אני מכירה אנשים'. קשה לי עם סתם האשמות. הבעיה שהוא התראיין ודיבר לא לעניין. אם מישהו יטריד מינית מישהו מהמשפחה שלי, הוא לא ילך על הרגליים שלו, אני לא צוחק איתך, אני אהיה בבית סוהר. אם מישהו יטריד מינית את אשתי או אחת הבנות שלי, זה לא ייגמר טוב. אני לא מאמין שאני אוכל לקבל את זה בשוויון נפש. אבל לחרוץ דין לפני משפט? זו התנהלות קשה. אם זה נכון אני האחרון שיגן על דבר כזה, אבל כרגע אין שום דבר, הכל ברמה של שמועות".
רמי ורד התחיל את הקריירה ככותב לתכניות "לילה גוב" ו"זהו זה". הוא פרץ לתודעה כשהגיש פינה קומית בתכניתו של יאיר לפיד, ולמעשה מעולם לא השתתף בדרמה. "אני אשמח להשתתף בדרמה, פשוט לא מציעים לי. אני אוהב לשחק, אבל יותר מהכל אני אוהב לעשות סטנד-אפ. הסטנד-אפ זו אהבת חיי, זה אני תמיד אעשה, ישלמו לי או לא ישלמו לי, מול אלף איש או מול 11 איש. תמיד אני ארצה להופיע".
אתה עובד על משהו חדש?
"בימים אלה אני כותב מחזה לאחד התיאטראות הגדולים בארץ. אני לא יכול לפרט יותר מדי, אבל זה המחזה הראשון שכתבתי בחיי. הוא יעלה באוקטובר".
מה הנושא?
"קומדיה שחורה, הצגה הקשורה לחיים האישיים שלי".
תשחק בה?
"לא, יהיה לי קשה לשחק, זה קרוב לי מדי".
לפני סיום, תסביר אולי פעם אחת מדוע מתעקשים להוסיף צחוקים מוקלטים לסיטקומים. הרי בארץ לא מצלמים מול קהל חי וזה נשמע תמיד כל כך מאולץ.
"זה משהו שאני אישית הייתי מוותר עליו. אף פעם לא אהבתי צחוקים מוקלטים ולא הסכמתי לבוא לתכניות הומור שאחרי זה מוסיפים צחוקים. אבל בסיטקום יש חוקים, אחד החוקים שנכנסו בעשרים השנה האחרונות זה הצחוקים, ואני מקבל את זה".