הבמאי שהפשיט מאות אנשים: ריאיון עם יוצר "נורמנדי בעירום"

כמו לצרפתים רבים, גם למשפחתו של הבמאי הפורה והמצליח פיליפ לה גיי יש בית נופש בנורמנדי. במהלך שהותו במקום, עלתה בו תהיה: מה יקרה אם צלם סטייל ספנסר טוניק יגיע לאחת העיירות הקטנות באזור, שרוב תושביה חקלאים, וינסה להרים צילום עירום המוני בהשתתפותם?

את התשובה לשאלה הזו אנו מקבלים בדרמה הקומית "נורמנדי בעירום", שתערוך הערב (ראשון) את הקרנת הבכורה המקומית שלה בפסטיבל חיפה, בנוכחות הבמאי, ובסוף השבוע תעלה להפצה מסחרית ברחבי הארץ. חובבי סרטים משעשעים, צבעוניים ואנושיים על עיירות צרפתיות, ולא חסרים כאלה אצלנו, בהחלט יקבלו כאן את מבוקשם.

המעלה העיקרית של הסרט היא קולקציית דמויות המשנה שפוגש הצלם, בגילומו של הבריטי טובי ג'ונס, בעודו מנסה לשכנע את תושבי העיירה להצטלם בעירום. הם מוסיפים הרבה אופי ובשר - תרתי משמע במקרה של אחד הבולטים שבהם, קצב המסרב להשתתף בתמונה ואוסר גם על אשתו לעשות זאת, כך שנדרשים מאמצים עילאיים לרתום את השניים לפרויקט.

לה גיי, בן שישים ואחד, נולד וחי בפריז, בה אני גם פוגש אותו. בריאיון לקראת צאת "נורמנדי בעירום" בארץ, הוא מספר כי כתב את הדמויות על בסיס תחקיר מעמיק, שנמשך ארבע שנים. "הסרט אמנם עלילתי, אבל העבודה לקראתו היתה בגישה כמו תיעודית", הוא אומר. "הסתובבתי בין המקומיים, שוחחתי עמם והסיפורים שסיפרו לי השתלבו בתסריט. לאחר מכן, גם ליהקתי לסרט חלק מהאנשים שפגשתי. יש בו שחקנים מקצועיים, אבל גם כאלה שמעולם לא עמדו מול מצלמה".

כמו בסרט, גם במציאות היה קשה לשכנע אותם להצטלם בעירום?

"בהחלט, זה לקח זמן. יש כאלה שהסכימו מלכתחילה, יש כאלה שאמרו 'אם כולם מתפשטים, גם אנחנו נתפשט' ויש כאלה שעשו זאת מתוך סולידריות ואמונה שהסרט יקדם את האזור, שנמצא במצב כלכלי לא פשוט. זה אמנם דרש ממני מאמצים, אבל אני שמח שלא הבאתי ניצבים או כפילי גוף מן העיר הגדולה. אני חושב שההבדל מובהק מאוד, כי הגופות הערומים שרואים כאן רחוקים מלהיות כאלה שרואים בדרך כלל על המסך הגדול. לא מדובר בדוגמנים ובדוגמניות, בלשון המעטה".

אתה היית מסכים להשתתף בצילום עירום שכזה?

"בטח, בכיף. יש לי חבר טוב שעשה זאת, וגם אני הייתי שמח להירתם".

איך היה לעבוד על סצינת צילום העירום ההמוני?

"תשמע, זה לא פשוט. בכל זאת מדובר היה ב-350 איש שהפשטתי וצילמתי. הדבר ההגיוני לעשות היה לחכות עם זה ליום האחרון של הצילומים, אבל פחדתי שיהיה בו מזג אוויר בעייתי ורציתי לשמור על מרחב תמרון, אז עשינו זאת לפני כן. כולנו קצת חששנו, אבל ברגע שיצאנו לדרך עם זה, הרגשנו תחושת שחרור. מצאתי גם כל מיני טריקים כדי לצלם את הסצינה בצורה שתהיה נוחה יותר לכולם, אבל לא אגלה במה מדובר, כדי לא להרוס למי שטרם צפה".

אם יעשו עיבוד הוליוודי לסרט, אתה חושב שגם בו נראה את כולם ערומים?

"זה נכון שהקודים בארצות הברית הרבה יותר פוריטניים מאשר בצרפת. עם אלימות אין בעיה, אבל עירום כמעט לא עובר. לא מזמן ראיתי את הסרט 'קפטן פנטסטיק' שיש בו תקריב על הבולבול של ויגו מורטנסן, והסצנה הזו הפתיעה והיממה אותי, כי זה כל כך יוצא דופן בקולנוע האמריקאי".

בין השחקנים המקצועיים בסרט יש שמות מוכרים מאוד, כמו פרנסואה קלוזה ("מחוברים לחיים") אבל גם אלמונים גמוריים כמו דפנה דומון, שזה בעצם התפקיד הקולנועי המשמעותי הראשון שלה, והיא פשוט נפלאה.

"כן, היא כמעט לא הופיעה בשום דבר קודם לכן. אני אוהב לקחת שחקנים לא מוכרים, והיא עשתה רושם נהדר באודישנים. אני גם אוהב את הדמות שהיא מגלמת, בגלל ההתנהלות שלה במערכות יחסים עם גברים. בניגוד לייצוג המקובל של נשים בקולנוע, היא תמיד עושה את הצעד הראשון - היא היוזמת".

איך היתה הפעם העבודה עם הצלם הקבוע שלך, ז'אן-קלוד לאריה, מי שגם צילם לאחרונה את "חנות ספרים" ואת "חולייטה" של אלמודובר?

"הוא בעצמו נראה כמו חקלאי, וכשהוא הסתובב באזור הצילומים, אפשר היה להאמין שיש לו בעצמו חווה של פרות. לא היה שום דבר מלאכותי בעבודה שלו. הוא השתמש רק במה שהטבע נתן לנו, ושיחק לנו המזל - היה מזג אוויר אביבי, השמש זרחה, עצי התפוחים לבלבו וכיוצא בכך".

לפני "נורמנדי בעירום" ביים לה גיי כמה סרטים אחרים המוכרים לקהל הישראלי - למשל "הנשים בקומה השישית" או "פלורידה", שהוצג כאן לפני שלוש שנים בפסטיבל הקולנוע הצרפתי, ונרשם בהיסטוריה כסרטו האחרון של השחקן הגדול ז'אן רושפור.

"היתה תחושה שזה הסרט האחרון שלו", אומר על כך. "הוא היה עייף וחולה והיה ברור שמבחינתו זה לא סתם עוד סרט, אלא הצוואה הקולנועית שלו. לא צפיתי בה שוב מאז מותו, אני לא מעז".

סרט נוסף שלך שהופץ בארץ הוא "מולייר על אופניים" העוסק בהעלאת "המיזנטרופ" של המחזאי הצרפתי האגדי, וחשבתי עליו לא מזמן, כשהראו בטלוויזיה קטע בו מקרון מצטט בעל פה קטעים מן המחזה.


"הא, באמת? לא ראיתי את הקטע הזה, לא ידעתי שמקרון כל כך מבין בתיאטרון. נראה לי שבישראל אתם יודעים עליו יותר ממני. מה שכן, אני יודע שהוא צפה ב'מולייר על אופניים'".

ובחזרה ל"נורמנדי בעירום" - זה לא נאמר מפורשות, אבל ברור שהצלם בסרט מבוסס על ספנסר טוניק. הוא צפה בו?

"ככל הידוע לי, לא, וגם לא טרחתי ליצור איתו קשר. מבחינתי, הסרט אינו עליו. הוא וצילום העירום ההמוני שלו הם רק נקודת המוצא שמניעה את העלילה. מה שחשוב זה מה שהנוכחות של הדמות שלו מעוררת, ולא הדמות עצמה. כך או כך, אם ייצא לו להיתקל בסרט, אני מקווה שזה ימצא חן בעיניו".