וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מיס פתח תקווה

15.4.2004 / 12:05

נופר קידר חושבת שב"מלכת היופי" במשכן בעין חרוד זכתה מאירה שמש המנוחה לבמה שהיא כל כך ראויה לה

לפעמים קורה באמנות איזה נס קטן, שמחבר את כל מה שחשוב באמת: ילדותיות פרועה עם בגרות מרוסנת, שובבות צבעונית עם אנחה מלנכולית ובקיצור אהבת החיים עם חרדת המוות. הנס הקטן הזה קורה ממש עכשיו בין כתלי המשכן לאמנויות בעין-חרוד בתערוכתה של מאירה שמש, הנקראת "מלכת היופי". "שמש מאירה", כך נהגה האמנית לחתום על חלק מעבודותיה. חתמה ולא יספה, ונתנה לאמנות שלה לדבר: לחרוזים המבריקים, לפאייטים הכסופים, לצבעי המים הצהובים ולניצוץ הממזרי בעיניה. אבל כמו אצל ואן גוך, מאור הפנים הקורן הזה מסתיר כאב השמור לאלה המסתכלים היישר לתוך גלגל החמה ומתמכרים לצהוב-צהוב הזה.

שמש ז"ל היתה עוף מוזר בנוף האמנות הישראלי של שנות השמונים ותחילת התשעים. פתח תקוואית שחונכה בבית הספר הדתי נצח ישראל ובת למשפחת מהגרים מעיראק, היא סומנה מיד כמסעודה מבולבלת שלא יודעת לדבר על אמנות ובקושי לעשות אותה. מעטים בלבד הבינו את ציורי הידיים שלה, את הקווים הילדותיים ואת הסמיילי המרחף בשמים שצירפה לחלק מהציורים. מעטים גם ידעו שהיא חולה במחלה נדירה וסופנית. כשנודע הדבר, התגייסו אמנים רבים לעזרתה בניסיון לממן לה השתלת לב בבלגיה.

שמש לא החזיקה מעמד ונפטרה באוגוסט 1996 בגיל 34. היא לא הספיקה לראות את תערוכתה האחרונה, שהוצגה בסדנאות האמנים ביפו במקביל לשהייתה באירופה. מאז ועד היום שקעו עבודותיה של שמש בנשייה רבת שנים וכמעט שלא הוצגו, עד שהועלו באוב על ידי גליה בר-אור, אוצרת התערוכה.

העלאת אמנים זנוחים ושכוחים הוא תחביב מצוין של בר-אור, שיודעת לתת להם את הבמה שהם ראויים לה כל כך. לעבודותיה של שמש הקדישה האוצרת את רוב החדרים הרחבים והשקטים של המשכן, וכל חדר מוקדש לנושא אחר: העבודות המוקדמות, אקוורלים, ציורי עטים, אובייקטים וציורי השנים האחרונות. לאלה מצורפים מספר ציורי גיר מכיתה ו'.

ילדות היא מילת מפתח בכל הקשור לשמש. בנוסף למחלתה, חוותה טראומה משפחתית כאשר אחיה הבכור נפגע בתאונת דרכים ונשאר נכה ופגוע ראש. מקרה התאונה מרחף ברקע בדוגמת דמויות המליטות פניהן בידיהן ובציורי אוטובוסים ילדותיים ( כולם יחשבו על פרידה קאלו - אבל היא לא). אך לא אשה כשמש תיכנע לנוראות החיים. נהפוך הוא, נדמה שהחיים נכנעו לה. בהומור שופע קסם השתמשה האמנית בחפצים זעירים - אותם כינתה "חפצונים" - שליקטה וקנתה בשוק ובחנויות סדקית. בובונים ורודים מככבים בתמונות מחזור או כנרות בחנוכייה מחרוזי עץ ששימשו כריפוד במכוניות משנות השבעים; תרופות וכדורים צבעוניים הופכים לפרחים מתוקים; המון נעלי ברבי צבעוניות מוצבות על מדפים בהשפעת הגרדרובה של אימלדה מרקוס, וכן הלאה וכן הלאה.

מגוון הטכניקות העצום בתערוכה מעיד על הווירטואוזיות של שמש, שהתקשתה לצייר בצבעי שמן בשל מחלתה והיעדר חלל מתאים. מבין כל אלה ציורי האקוורל הם המטלטלים ביותר. שמש השתמשה בתצלומים משפחתיים ובצילומיה שלה כדי לצייר דמויות רוטטות ולעתים חסרות פנים על גבי נייר אריזה חום ופשוט. לוקח זמן לעכל את אופיים של הפרצופים, שנימוחים לתוך הנייר כמו טיפות גשם גדולות.

סדרה שלמה של אקוורלים - כמו עבודות אחרות בתערוכה – מוקדשת למלכת היופי. עשרות מלכות יופי חסרות פנים מנענעות מותניים ומנפנפות ידיים בתנועות ניצחון חינניות לעבר הצופים. חלומה של הילדה הקטנה מאירה שמש מקיף את החדר סביב-סביב, או במילותיה של האוצרת: "מלכת אסתר מגן הילדים בפתח תקווה משכפלת את עצמה לדעת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully