מבט מלמעלה

הפעם הראשונה שהשתמשתי בשירותי "מבט מלמעלה" היתה בדיוק לפני שנה, בקיץ שעבר. נסעתי לים בקיסריה עם חברים שהגיעו לבקר מחו"ל, וכשחזרנו הביתה, ראיתי מקום חניה פנוי. "איזה מזל", אמרתי, אך כשהתחלתי להיכנס אליו קפצה לפתע אישה משום מקום אל מתחת לגלגלים שלי ואמרה שזה מקום חניה שמור. "מה פתאום שמור? הולך רגל לא יכול לתפוס מקום חנייה", אמרתי בכעס. "היינו פה כבר", היא ענתה, "אבל אוטו מאחורינו הפריע לחנות, אז חברה שלי עושה סיבוב מסביב ותגיע מיד". היא הרימה את עיניה. "הנה היא". "גבירתי", אמרתי, "אין דבר כזה שהולך רגל תופס מקום חניה. אני מצטערת". ניסיתי להמשיך עם החניה אבל היא לא זזה. התקדמתי באיטיות ואז היא צעקה ונפלה. כשיצאתי מהאוטו היא טענה שדרסתי את כף רגלה. היא רשמה את מספר המכונית. למחרת הגיע טלפון מעורך הדין שלה ותביעה על סך מיליון שקלים. אז פניתי ל"מבט מלמעלה".

"מבט מלמעלה" זו חברה ממשלתית המספקת לאזרחים גישה לצילומי לוויינים של התעשייה האווירית. עשרות לוויינים מכסים כל מטר של המדינה ומצלמים ומקליטים כל מה שקורה, עשרים וארבע שעות ביממה. הרזולוציה טובה עד כדי הבחנה בתווי פנים. איכות הסאונד מאפשרת הבנת דיבור. כדי להשתמש בשירות צריך סיבה טובה והרבה כסף. התביעה היתה סיבה טובה. כסף היה לי, והחלטתי להשקיע. יכולתי לחכות למשפט, ולקוות שהשופט יורה על פנייה ל"מבט מלמעלה" על חשבון המדינה. אבל הסיכויים לזה בגלל סכסוך חנייה היו קלושים, לפי עורך הדין שלי.

בהסכם ביו שני עורכי הדין שצפו בקלטת בוטלה התביעה. התובעת אכן הגיעה לחניה לפני, ויצאה ושמרה את מקום החנייה בגופה. אך את הפציעה היא ביימה. ניתן היה לראות שהיא צועקת ונופלת לפני שמכוניתי פגעה בה. מצלמות "מב"מ" תפסו אותה הולכת באותו ערב ללא צליעה לקולנוע, ולא מבלה בבית החולים כמו שטענה.

בהתחלה היתה מחאה גדולה נגד "מבט מלמעלה", בארץ כמו בכל העולם. אנשים טענו לפגיעה בפרטיות. במיוחד כשיצאו הדגמים המתקדמים של המצלמות שיכולות "לראות" דרך רוב התקרות. "מב"מ" ראה הכול, וידע הכול, על כל אחד מאתנו. אבל אי אפשר לערער על ההצלחה של הפרוייקט. פשעים ורמאויות קטנות נעלמו מעל פני האדמה כמעט לחלוטין. הרחובות הפכו בטוחים. האנשים פחות חשדניים. באופן אישי, אני הרגשתי הרבה יותר בטוחה עם "מבט מלמעלה", והיא הצילה אותי מתביעה של מיליון שקל, איך לא אוהב אותה?

אבל שלומי, בחור שמנמן ממכבסת הניקוי היבש בקומת הקרקע של הבניין שלי, שנא את הפרוייקט בכל ליבו מאז התביעה שלו נגד שיפוצניק בבניין ששבר לו פלורסנט. שלומי טען שהשיפוצניק הבטיח לתקן את הפלורסנט "באותו היום", אך "מבט מלמעלה" הוכיח שהשיפוצניק אמר שהוא יתקן "לפני שנסיים" ולאו דווקא באותו היום. שלומי הפסיד את התביעה. אבל שלומי טוען שמב"מ מושחת, כי יש אנשים שאי אפשר להשיג גישה לצילומים שלהם. שכמו תמיד, יש אנשים עם כוח שהם מעל לחוק. ואם זה המצב, אז מה עשינו בזה? הוא אמר שאנשים מזייפים את התוצאות של מב"מ, מקליטים קטעים מחדש ושותלים אותם, או משנים משהו קטן כמו פס הקול, מוחקים מילה או שתיים או מקליטים "לפני שנסיים" במקום "עוד היום" ועוד הרבה שחיתויות ולכלוכים כאלה.

ואז חשבתי, אמנם שלומי הוא קשקשן, ושיפוצניק לא ייכנס למאגרי המידע של מב"מ בשביל לשנות שתי מילים, אבל בגדול, הוא בטח צודק. בטח יש אנשים שיכולים לשנות או להעלים את המידע של "מבט מלמעלה", מעלימים פשעים, מתחמנים את המערכת. ואם זה המקרה, אז אולי העולם הוא לא מקום בטוח ומושלם כמו שתמיד הבטיחו לנו. אם זה המצב, אז באמת, מה עשינו בזה?