עיר אירופאית זרה

עיר אירופאית זרה, בשליחות החברה. הוא אוהב את זה, את שבירת השגרה המשרדית, את הלילות לבד, לא שהוא לא אוהב את החברה שלו, אבל הוא מרגיש שלא יוצא לו מספיק להיות עם עצמו. היא שונאת את זה, עושה את זה יותר מדי, שונאת את הנסיעות הארוכות, את בתי המלון הזרים, את השפות הזרות, את הפרידות הארוכות מבעלה.

הם הגיעו למלון אתמול בערב, הוא מהארץ, היא מיעד אחר באירופה. נפגשו בבר של המלון, עישנו סיגריה, שתו בירה, הלכו לישון. יוצא להם לנסוע יחד, זאת העבודה, ותמיד בנסיבות האלו משתלט משהו אחר על מה שביניהם, אחר מהמשרד בהרצליה.

הם נפגשים בארוחת הבוקר, רחוצים ולבושים לפגישה. היא כל הזמן בטלפון, עם המשרד, עם הבוס הישיר שלה, שאותו היא שונאת, עם הבוס של החברה, שאליו היא מתחנפת תמיד, הוא שם לב. הטלפון שלו שותק בכיס הז'אקט שלו, והוא נוגס בטוסט, אוכל מעט ביצה מקושקשת, שלוק מהקפה ומנגב את פיו במפית הבד. היא כמעט לא מסתכלת עליו, כבר מעשנת בעצבנות בשעה הזאת, היא עניינית להחריד.

היא עדיין מדברת כשהיא מצביעה על השעון, קמה, מכסה את המיקרופון באצבע ולוחשת לו, "תזמין מונית". הוא ניגש לקבלה ועושה בדיוק את זה. הוא יושב בלובי, מדפדף בעיתון בוקר בשפה זרה שרק את האותיות שלה הוא מכיר. הוא מנסה למצוא מילים דומות לאנגלית.

מונית בצבע קרם. היא מנתקת ונושפת. "וואו, על הבוקר", היא מחייכת. "סליחה". "למה סליחה?" הוא שואל, "זאת העבודה, מה לעשות?"

שתי פגישות, כמה הפסקות עישון, הרבה כוסות קפה וארוחת צהריים עם המארחים. הוא אוהב ללכת למסעדות מקומיות, לאכול אוכל שהוא לא מכיר במרכזי ערים קרירות. היא שונאת את זה, היא רוצה את האוכל הרגיל, הפשוט שלה, בבית.

אחר הצהריים הם חוזרים למלון. היא אומרת שיש לה שופינג לעשות. היא קיבלה מהמארחים המלצה על מסעדה טובה. הם קובעים בלובי בשמונה.

הוא עולה לחדר, נרדם לשעה, מתקלח. מתקשר לחברה שלו ושומע מה קרה לה באותו היום. מספר לה שנחמד, זו עיר יפה. מחר בבוקר הוא עולה על טיסה לארץ. "איך איתה?" שואלת החברה. "בסדר גמור", הוא עונה.

המסעדה, למען האמת, נהדרת. מסעדה מסורתית, על הנמל. המלצר דומה לרמי קליינשטיין, אם היה שחור ואם היה לו שיער. על הקירות תמונות היסטוריות של העיר. היא בוחרת מאכלי ים, הוא לוקח קדירת בשר. הם גומרים בקבוק יין. מדברים על העבודה, ואז על החיים שלהם, ואז על הילדות, ואז על החלומות. זו לא הפעם הראשונה. היין טוב, והשיחה זורמת, והאוכל נהדר, והנמל הזה והגשר שמעליו. הוא חושב שזה האירוע הרומנטי ביותר שנכח בו זה זמן רב.

היא מבקשת מנהג המונית לעשות סיבוב בעיר. היא נוהגת לעשות את הסיורים האלה בערים זרות, אוהבת לראות את האתרים בלילה. ממילא החברה משלמת את ההוצאות. הם יושבים במושב האחורי, פותחים חלון ומביטים על הנהר והבניינים. הוא מצלמים זה את זה במצלמות שבטלפונים הניידים שלהם. הם מחייכים. הם שיכורים.

במעלית, שתיקה. הוא בקומה שמינית, היא בשתים עשרה. המעלית נוסעת לאט. הלב שלו דופק, הוא מביט בה והיא בו. לילה טוב. נשיקה כפולה על הלחי. הם גומרים לבדם, בין הסדינים של מיטתם, הוא מול סרט הפורנו, היא בעיניים עצומות וחיוך.