כמו המצאות רבות אחרות ששינו את ההיסטוריה - מהחיסון נגד אבעבועות ועד הפתקיות הדביקות - גם המצאת דמותו של שאולי, שמגלם אסי כהן ב"ארץ נהדרת" וב"הפרלמנט", נולדה די במקרה. התגלית המפתיעה נכנסה לחיינו ממש בתחילת העשור, בעונה השביעית של "ארץ נהדרת", כשהיה חלק מקבוצת רכישה שכללה ששה אנשים מלבדו, ומיד בלט כדמות הכי דומיננטית שם, הציר שהשאר חגים סביבו.
"בניגוד להרבה מאוד מערכונים ודמויות אחרות, שבהם אנחנו מתחילים ממקום מאוד שכלתני ואנליטי של ייצור דמות שמספרת על תופעה, שאולי זאת דמות שנולדה לגמרי במקרה", אומר מולי שגב, היוצר והעורך של "ארץ נהדרת". "זה קרה פה הפוך לגמרי ויכול להיות שלכן זה כל כך טוב, כי זה בא מתוך הפנימיות של אסי כקומיקאי וככותב. היה בזה משהו מאוד אותנטי. עשינו את המערכון על קבוצת הרכישה, טרנד נדל"ניסטי שהתחיל אז, על קבוצת שכנים שרוצים לקנות ביחד דירות בבניין משותף. היו שם כל מיני טיפוסים והיה צריך אחד שהוא טראבל מייקר, שלא מסכים עם מה שכולם תיכננו, מין נודניק כזה. זה היה מערכון גנרי של דמויות, ובמקרה אסי לקח את הדמות הזאת. הוא הלך וחיפש איזו פאה. הכל רגיל. ואז כשחזרו מהיום צילום, הבמאי של אותו מערכון, בן בכר, קרא לי לחדר עריכה ואמר לי: 'תקשיב, קרה פה משהו מאוד חריג'. קודם כל הוא ביקש להחליף את השם של הדמות, שמה היה הרצל, והוא על הסט החליט שקוראים לו שאולי. והוא גם נתן לדמות הזאת נפח, המציא המון דיאלוגים, כאילו ממש התגלגל לתוכו איזה משהו. זה היה מדהים".
המערכון הראשון עם שאולי, מתוך "ארץ נהדרת" (באדיבות קשת 12)
"בהתחלה לא הייתי מעורב בכתיבה אבל הצחיק אותי מאוד מה שהכותבים כתבו", אומר אסי כהן לוואלה! תרבות. "ביום הצילום, כשלבשתי את הבגדים והמשקפיים שלו, פשוט יצאו ממני טקסטים, שיחד עם החבר'ה שם, מאור, מריאנו ואלי, התחלנו לכתוב את הדמות. כולם הציעו הצעות לאיש הזה, שיצא ממני והתפרע. בהתחלה שאולי היה מאוד מוחצן ומוגזם, לעס ערגליות והיה בוטה מאוד. נדלקתי על זה וראינו שיש שם משהו. היה לי כיף לעשות את הדמות הזאת ולאט לאט רציתי להעמיק בה".
גם עבור הצופים, ההיתקלות הראשונה עם דמותו של שאולי כחלק מקבוצת הרכישה הייתה רגע של התגלות אסי-כהנית. בפרצופו המריר-תמיד הוא טחן את הערגליות שהוגשו שם גם כשדיבר. כשגילה שהבחורה הנאווה שחשק בה נשואה לאחר - כלומר, בעלה יושב ממש שם - היא הפכה לשק החבטות שלו לאורך כל הפגישה. לא בעקיצות אלא בזעם יוקד. היו לו בפגישה הזאת הערות על כל דבר ולכל אחד. הוא היה אז גס, תחמן, חסר מורא, חשב שהכל מגיע לו. עבד כי ימלוך. קצת כמו הפילוסים מהעשור הקודם, רק מינוס השובבות והצ'יל.
לא פלא אם ככה שאחד הגלגולים המיידיים של שאולי באותה עונה של "ארץ נהדרת" היה בתפקיד יו"ר ועד הטכנאים של הערוץ הראשון, אלה שהרוויחו עשרות אלפי שקלים בחודש, יצאו להפסקות תה בנות שלוש שעות וניצלו את העובדה שאצבעם הייתה על המתג כדי ליישר את כולם לפי רצונם. בהמשך של אותה שנה הוא הלך למשחקי כדורגל של ילדים כדי להתחיל עם אימהות, שיקר באפליקציית היכרויות וניסה לזנוח את הדייט שלו לטובת סנדי בר, ונסע לפסטיבל בומבמלה "בשביל להתעלס" עם רוחניקיות. כן, הוא היה הישראלי המכוער, אבל גם הרבה מעבר לזה, ולא רק מפני שהוא קורע מצחוק. שאולי היה התגלמות התחושה שהמרחב הישראלי הולך ומתחספס, שהצבר נעשה קוצני בפנים כשם שהוא בחוץ.
"ראינו דמות קורעת מצחוק, שבכלל לא התכוונו שתהיה כל כך משמעותית, והיה ברור שצריך לעשות איתה משהו", אומר שגב. "אז כמובן שהמשכנו איתה, בניגוד לכך שבדרך כלל אנחנו לא ממשיכים עם דמויות מעבר לעונה אחת כדי לשמור על רעננות. הרגשנו שלא מיצינו את הדמות הזאת".
"בשלב הבא, בשולחן הפרלמנט עם חברים, הוספנו עוד דמויות: האח ראובן, בת הזוג אירנה, אבא וחברים", אומר כהן. "הייתה לשאולי פילוסופיית חיים כזאת, גם ישראלי שחושב שהוא יודע הכל. כמובן שיש פער בין המודעות שלו לאיך שהוא נתפס כלפי חוץ. זה המנגנון ברוב הדמויות שלי, שהן פחות מודעות לאיך שהן".
שגב: "ב'הפרלמנט' הדמות כבר תפסה את הכיוון והעומק שאנחנו מכירים. מהשלב הזה כבר נכנס ערן זרחוביץ' לכתיבה, ונוצר חיבור שהוא באמת חד פעמי. הם חולקים את אותו מוח בכתיבה, זה מדהים".
"שאולי זאת דמות מאוד אהובה, יש בה באמת תכונות שהרבה אנשים מתחברים אליהן, ולאו דווקא גאים בהם", אומר לוואלה! תרבות השחקן, הקומיקאי והיוצר ערן זרחוביץ', שבנוסף לשותפותו המשמעותית בכתיבת הדמות של שאולי הוא גם גילם את אחיו, ראובן, ואת חברו אמציה נהג המונית. "אתה מתחבר לזה שיש לשאולי מה להגיד על כל דבר, גם אם לא צודק, וברוב הפעמים הוא לא צודק. הוא מסוג האנשים שיש להם דעה על הכל, והעובדות לא תמיד נכונות, אבל הם מאוד בטוחים בעצמם, במין צדקנות כזאת. יש את הקלישאה הזאת, שמישהו שאוהבים אותו בטלוויזיה זה מישהו שכולם היו רוצים להיות חברים שלו. אז אני חושב שאנשים היו רוצים שיהיה להם חבר כמו שאולי, או שיש להם כבר חבר כזה. אני בעצמי הייתי רוצה הרבה פעמים להיות כזה, זאת אומרת להגיד בדיוק מה אני חושב, עם ביטחון כזה".
מתוך "הפרלמנט" (באדיבות קשת 12)
גם ב"הפרלמנט" - שזה עתה הכתרנו לאחת מהסדרות הישראליות הטובות של העשור - שאולי היה הכוכב הבלתי מעורער, מרכז הכובד. התוודענו אל הפולקלור המשפחתי שלו, כולל "אז'י בם בם" (כשמשתינים והפיפי מתחלק לשניים), "פיתה על הגז" ופנינים רבות נוספות. ראינו פלאשבקים לעברו עם חבריו, ראינו אותו מאתר את בית ילדותו, או לפחות מנסה. ככל שהדמות התקדמה כך היא גם כווננה והתאזנה, הפכה לפחות קריקטורית וחד ממדית, לכזו שאפשר לצחוק איתה ולא עליה. אדם שלם יותר.
"הקסם של שאולי זה אסי כהן", אומר השחקן והזמר מאור כהן, שגילם גם את קרקו החבר השתקן של שאולי מ"הפרלמנט" וגם את אביו של שאולי שמדבר בג'יבריש, "זה דמות שהיא לגמרי של אסי, הוא כמובן פיתח אותה כל הזמן, וזה הסוד שלה, שהיא עברה המון תהליכים בתוך עצמה. שאולי עבר המון פאזות, וזה החוכמה של אסי כהן כששחקן, הוא הצליח תמיד להתאים את הדמות לפורמט שהיא הייתה בו".
שאולי בבית החולים, מתוך "ארץ נהדרת" (באדיבות קשת 12)
הפורמט שהיה שיאו של המסע של שאולי עד כה, הגיע ב-2017. אחרי שתי עונות של "הפרלמנט" הוא שוב חזר לטובת סדרת מערכונים ב"ארץ נהדרת", הפעם בסיטואציה רצינית, כחולה סרטן. "אסי הציע שלדמות יהיה סרטן", אומר זרחוביץ', "כי וואלה, אם הדמות כל כך אנושית ואמיתית, אז גם לדמויות יש מחלות ומעניין יהיה לראות איך הדמות תתמודד עם זה".
"בסדרת בית החולים שאולי הגיע כבר לשאלות קיומיות", אומר שגב. "בסדרה הזאת, שאסי כתב עם זרחוביץ' ושרון טייכר וביים ירון שילון, יש בעיני לא רק את המערכונים הכי טובים של שאולי אלא גם המערכונים הכי טובים בתולדות 'ארץ נהדרת'".
היו לכם הרבה התלבטויות לפני העיסוק בנושא כל כך מורכב כמו סרטן?
זרחוביץ': "התלבטנו המון אם לעשות את הסדרה הזאת של שאולי בבית חולים. כי התגובה הראשונית של הסביבה תהיה, מה מצחיק בסרטן? אבל לא באנו מחיפוש מה מצחיק בסרטן אלא באנו לראות איך הוא ואירנה מתמודדים עם זה. הייתה שם התלבטות גדולה כי אתה כל הזמן רוצה איפשהו להיות נאמן למציאות ולאמת, ישבנו עם הרופאה שליוותה אותנו בכתיבה של זה ועשינו תחקיר ממש, ובצילומים היינו במחלקה האונקולוגית האמיתית בבית חולים, כדי להיות קרובים לאמת ולראות אותה. אתה לא רוצה לטעות שם".
שגב: "באמת חשבנו על זה לא מעט והיו התלבטויות. אסי, למרות שזה היה רעיון שלו, תפס קצת רגליים קרות באיזשהו שלב. כל העניין בהומור הוא להתמודד עם הפחדים הגדולים של כל אחד מאיתנו ועם הדברים קשים בחיים, ואין פחד יותר גדול מהדבר הזה. לכן זה היה אפקטיבי מאוד ואנשים מאוד התחברו לזה, גם האנשים שצילמנו איתם במחלקה אונקולוגית בבית חולים. אנשים שם נתנו לנו את החומרים, בהמון שיחות איתם, והם גם אמרו שזה מאוד עזר להם להתמודד".
ההתמודדות של שאולי עם מערכת הבריאות - ולא פחות מכך, ההתמודדות של סגל בית החולים איתו - זיקקה את דמותו לכדי ישות אולטימטיבית לבחון באמצעותה את ההוויה הישראלית. אבל אם תשאלו את כהן, לא מדובר בישראליות בלבד.
"יש בשאולי קצת וולגריות, תחמנות והוא בטוח שעובדים עליו כל הזמן", אומר כהן. "הוא יושב בפרלמנט עם חברים בבית קפה, מטנפים על כל העולם והכל קונספירציות. בבית חולים הוא מבקש חלון. יש בזה גם משהו ישראלי אבל גם משהו אנושי. אולי בחו"ל עושים את זה בצורה יותר מנומסת. אני לא מכוון לישראליות אלא יותר לאנושיות. אני מתייחס אליו כמו אל בנאדם. את כל התכונות שיש לשאולי יש בכל אחד, וגם בי, אבל במינונים קטנים יותר".
שגב: "יש משהו באופי שלו שהוא מאוד מאוד ישראלי. הוא מאוד חרד לכבוד שלו, הוא גאוותן כזה, כשהוא מרגיש שהוא יוצא פראייר הוא ישר נהיה תוקפני וכוחני, אבל מבפנים הוא ממש רגיש ואפילו פגיע. אתה רואה את זה במשחק של אסי, ברגעים שבהם גם כשהוא הכי אגרסיבי אתה רואה שזה מגיע ממקום של פגיעות. ברוב המערכונים הוא רב עם מישהו, או עם החברים שלו או עם אח שלו ראובן או עם הבת זוג שלו. בדרך הזאת הוא מייצר תקשורת עם האנשים האלה. הם אנשים שלא יודעים לדבר. הם יודעים לריב. זה כאילו נורא ואיום, אבל הריבים האלה מייצרים באיזשהו מקום קרבה, כי אומרים הכל. הסצנות של הריבים עם אירנה, למשל, הן סצנות מרגשות מאוד. הם אומרים אחד על השנייה דברים איומים אבל אתה רואה שהם אוהבים אחד את השנייה ואחרי זה הם גם מתנצלים ומיד חוזרים זה לזרועות זו, אבל לא ממקום של פחד. אלה יחסים מאוד ישראלים, אני חושב. אנחנו רואים את עצמנו במערכונים האלה".
היו דילמות שעלו בעת העבודה על דמות הגבר הישראלי הזה?
"העבודה עם אסי היא מאוד אינטואיטיבית. יש לו כמה דמויות שהן סוג של אלטר אגו, ויש בו הבנה מאוד אינטואיטיבית ועמוקה של הדמויות האלה. אז זה פחות מדובר, אנחנו פשוט ממערכון למערכון מגלים עוד רובד ומקלפים עוד שכבה של הדבר הזה. אני הרבה פעמים שאלתי אותו, מי זה, מאיפה הוא בא, ואין לו באמת תשובות. הוא סוג של תמצית של הגבר הישראלי, ממש ארכיטיפ מאוד מדויק. הוא מעורר הזדהות כי כולנו מכירים את האנשים האלה וחלקנו, אולי אפילו כולנו, באיזשהו מקום האיש הזה".
תמצית הגבר הישראלי ללא ספק עושה את זה לכמה וכמה מבנות המין היפה. כשאנחנו מבקשים מהשחקנית ליאת הר לב לדעת מה יש לבת הזוג אירנה לספר על מחמל נפשה, היא חושפת: "שאולי הוא הגבר של החיים שלי, אז כל החמודות פה שקוראות את הכתבה - תורידו מהר את העיניים מהתמונות, למה זה יחסים סגורים הרמטית והמנעול בים. עד שפגשתי את שאולי הייתי רווקה ואחמ"שית במפגש הסטייק, אבל מאז שאנחנו יחד אני בזוגיות ואחמ"שית במפגש הסטייק. מה הסוד שלנו? אני לא יכולה לספר כי זה סוד יעני. בוא נגיד רק ששאולי אומר עלי שאני פרק ב' קלאסית, ואני משוגעת עליו כי הוא גבר ישראלי אורגינל, סברס אמיתי יעני, כריזמטור בטירוף וחתיך כמו אסי כהן".
"אני חושב שהסיבה שהדמות שרדה כל כך הרבה שנים היא בגלל שהיא לא נשארה קריקטורה", מסכם כהן. "עם הזמן העמקנו בדמות ובדרמה. כששאולי לקה בסרטן, מאוד פחדנו מזה. אבל זה היה אנושי וההתייחסות לנושא הייתה רצינית. אני מציג את הדמות אבל מאחורי הקלעים היא נכתבה על ידי כל כך הרבה אנשים. ב'הפרלמנט' כתבנו אני, זרחו, אסף הראל ומאור. אחר כך טייכר הצטרף באפיזודת הסרטן. ומולי ניצח על כל החוויה. בגלל שהרבה אנשים מעורבים בזה יש לדמות הזאת הרבה צבעים".
שגב: "חזרנו לדמות הזאת כי ראינו שיש בו משהו לא מפוענח, בגלל שהוא עניין אותנו ובגלל שהוא משקף משהו כל כך ישראלי. כל פעם פגשנו אותו בפאזה אחרת של החיים שלו, ויכולנו לספר דרכו הרבה סיפורים - סיפור של חברות בפרלמנט, סיפור של זוגיות עם אירנה, סיפור של חרדה מהמוות בסדרה על הסרטן. הוא סוג של פילטר לספר הרבה סיפורים על החיים שלנו. אני חושב שעוד נפגוש את הדמות הזאת".