חג הקציר
"Harvest", האלבום המצליח ביותר של ניל יאנג המציין השבוע 40 שנה לצאתו, יכול בקלות להיות הקלישאה של סקס, סמים ורוקנרול. נסיבות הקלטה מקריות, שירים על אהבה גדולה והרואין ואפילו קצת צדק חברתי, חבירה של כמה מהמוזיקאים הגדולים של התקופה להקלטות ולבסוף - הצלחה עצומה, בלתי נתפשת כמעט שערערה את יאנג כמעט לחלוטין. אלא שהדבר האחרון שאפשר להגיד על יאנג הקנדי המופרע, מהמוזיקאים הפוריים בתולדות הרוק, זה שהוא לא ייחודי, כמו גם על "Harvest", שארבעה עשורים לאחר צאתו ממשיך לעורר השראה עבור אמני רוק, פופ, פולק וקאנטרי.
יאנג לא הגיע לאלבום בידיים ריקות, אבל "Harvest" לא היה דומה לשום דבר אחר. לפני כן, ב-1970, יצא "Deja Vu", האלבום המצליח מאוד שלו עם קרוסבי, סטילס ונאש, ובמקביל גם אלבום הסולו השלישי שלו, "After the Gold Rush" זכה להצלחה נאה, אבל זה לא הספיק לו: ההצלחה של קרוסבי, סטילס ונאש לא היתה רשומה על שמו לבד ואילו הוא ידע שגם בקריירת הסולו הוא מסוגל ליותר. אחרי שרכש חווה בצפון קליפורניה, וכשכאבי גב מקשים עליו לעמוד ולנגן בגיטרה חשמלית, הוא יצא לסיבוב הופעות אקוסטי לבדו, שבמהלכו הוא יכתוב את "Heart Of Gold" - השיר היחיד שלו שהגיע לראש מצעד הפזמונים האמריקאי.
"Heart of Gold", שיר מפתח ב-"Harvest", היה להיט עצום שזכה מאז לעשרות גרסאות כיסוי ואזכורים, כולל ליידי גאגא בשיר "You and I", מספרת על החבר ששר לה את "Heart of Gold" ביום ההולדת. אלא שגם זה לא היה מה שיאנג רצה: יאנג לקח קשה את הצלחת השיר, ובמשך שנים ארוכות פשוט התנכר לו וסירב לשיר אותו בהופעות, ממש עד השנים האחרונות.
אירוע נוסף שהשפיע על תהליך היצירה של "Harvest" נעוץ בריב המצער של יאנג עם הגיטריסט המלווה שלו, דני וויתן, שהתמכר להרואין. ההתמכרות הקשה של וויתן גרמה ליאנג לפטר אותו מההקלטות של "After the Gold Rush", ולכתוב עליו, בצער רב, עוד אחד מלהיטי "Harvest", את "The Needle and the Damage Done".
לאחר יציאת "Harvest", יאנג עוד הזמין את וויתן לנגן בסיבוב ההופעות של האלבום, אבל כבר אחרי יום אחד של חזרות, כשוויתן המחוק לא מצליח לנגן שום דבר כמו שצריך, יאנג נתן לו שטר של 50 דולר וכרטיס טיסה ללוס אנג'לס. הוא ימות בדרך, עוד באותו הלילה, מה שיגרום ליאנג להרגיש אחראי למותו עוד שנים לאחר מכן. בהערות שכתב לאלבום האוסף שלו, "Decade", כתב יאנג ליד השיר הזה: אני לא מטיף, אבל סמים הרגו הרבה אנשים מעולים".
להוציא את שני השירים האלו, "Harvest" נולד כמעט במקרה. ב-1971, בזמן הסיבוב האקוסטי, הוזמן יאנג להופיע בתכנית הטלוויזיה של ג'וני קאש בנאשוויל. יאנג, שתכנן להוציא אלבום הופעה אקוסטי, פגש בנאשוויל את אליוט מייזר, מעבד ומפיק שכבר עבד קודם לכן עם ג'ניס ג'ופלין ובוב דילן, שהציע לו להקליט את הפרויקט הבא שלו באולפנים חדשים בנאשוויל, שבדיוק נפתחו. יאנג התלהב והחליט להתחיל בהקלטות עוד באותו הערב, עם קבוצת נגני אולפן מיומנים שהוזמנו בזריזות והפכו ללהקת ה-Stray Gators.
הזמרים לינדה רוזנסטאדט וג'יימס טיילור, שהיו אז בתחילת דרכם וגם הם הגיעו לנאשוויל לתכנית של ג'וני קאש, הצטרפו ליאנג ואפילו קרוסבי, סטילס ונאש חברו בשביל לשיר קולות רקע באלבום של שותפם לשעבר. הקלטות נוספות בוצעו באסם, לא פחות, בחווה של יאנג בקליפורניה (בהם "Are You Ready for the Country") שני שירים נוספים בלונדון יחד עם תזמורת סימפונית ושיר אחד - "The Needle and the Damage Done", נלקח מהקלטה של הופעה בניו יורק, כמו שתוכנן במקור.
העולם של "Harvest" היה עולם אקוסטי, של שירי אהבה וטבע, התבגרות ומחאה. שיר מרכזי באלבום היה "A Man Needs a Maid" שפורש בשל שמו כשיר שוביניסטי אם כי האמת היתה אחרת. יאנג כתב את השיר אחרי שצפה בסרט "יומנה של עקרת בית, והתאהב בשחקנית קארי סנודגרס, שאף זכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקידה זה. חבר משותף הכיר בין השניים, וסנודגרס עזבה את המשחק לכמה שנים, וילדה את בנו הראשון של יאנג, זק. השניים נפרדו בשנת 1975.
גם השיר Alabama בלט באלבום, שבו מחה יאנג על הגזענות בדרום ארצות הברית. השיר היה מעין המשך לשיר "Southern Man" מהאלבום הקודם שלו, והוא עורר לא מעט כעס בדרום. חברי להקת ליניארד סקינארד, הדרומיים אף הם, אף הגדילו לעשות וכתבו שיר תגובה ליאנג, שהפך ללהיט ענק: Sweet Home Alabama, שבעצמו אוזכר כעבור שנים, לצער כולנו, בשיר "All Summer Long" של קיד רוק. למרות ניסיון ליצור מלחמת עפרה וירדנה (בשיר הם כתבו: ובכן, שמעתי את מר יאנג שר עליה, אני מקווה שניל יאנג יזכור שאדם דרומי לא צריך אותו בסביבה בכל מקרה"), יאנג תמיד אמר שהוא אוהב את המוזיקה של ליניארד סקינארד וגם את השיר הזה. חברי הלהקה, מצידם, ניסו להזמין את יאנג לביצוע משותף בהופעה מה שמעולם לא קרה "בשל בעיות בלוחות הזמנים".
למרות שהמבקרים לא כל כך אהבו אותו,"Harvest" ועשרת שיריו היו להצלחה גדולה כמעט מיד, והוא הפך להיות האלבום הנמכר ביותר באותה שנה, כש-"Heart of Gold" חורך את תחנות הרדיו ללא הפסקה, אבל את יאנג זה דווקא הרתיע: הוא הסתגר בחוותו בקליפורניה, ואחרי שוויתן מת רוחו נשברה.
"התקליט הזה שם אותי באמצע הכביש", כתב יאנג מאוחר יותר. "והנסיעה הזו הפכה מהר מאוד למשעממת, אז הלכתי אל התעלה. הנסיעה שם קשה יותר, אבל האנשים שפוגשים בדרך יותר מעניינים". ובאמת, הוא עוד המשיך אחר כך לקריירה ארוכה (הוא יחבור לאותו הרכב נגנים כעבור 20 שנה בדיוק, ליצירת אלבום ההמשך "Harvest Moon"), חשמלית הרבה יותר ולעתים גם אפלה יותר. עם פחות להיטי ענק אולי, אבל יש שיגידו, יותר מעניינת. מבחוץ, "Harvest", (קציר באנגלית), היה הרגע שבו ניל יאנג קצר את פירות העבודה הקשה שלו לאורך שנים. מבפנים, הוא היה הרגע שבו הוא עשה את מה שהוא ידע לעשות טוב יותר מכולם: ללכת למקום אחר, בו מעולם לא היה קודם.
ניל יאנג כותב אוטוביוגרפיה
ומה השיר האהוב עליכם של ניל יאנג? ספרו לנו בפייסבוק