"מפלצת: סיפורו של אד גיין": יותר מסיבה אחת לרצות להקיא
על "הקצב מפליינפילד" התבססו כמה מהדמויות האכזריות בתולדות הקולנוע. העונה החדשה בסדרת האנתולוגיה של נטפליקס חוזרת לפשעים המחליאים שלו תוך שלל המצאות, דימויים גסים, ביזוי השואה וביקורת תרבות חלולה
נדב מנוחין
מבקר תרבות
כותב בוואלה! על מוזיקה ותרבות ישראלית מאז 2011, ומבקר הטלוויזיה של האתר מאז 2018. בעל תואר שני בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית. ער בלילות, חולם בימים
כל הכתבות של נדב מנוחין
פרס נובל לספרות 2025: מה אומרות טבלאות ההימורים?
השבוע יוענק שוב הפרס היוקרתי ביותר בעולם הספרות, וכמדי שנה בורסת הניחושים רותחת. בין המועמדים המובילים: לאסלו קרסנהורקאי ההונגרי, הרוקי מורקמי היפני וקאן שווה הסינית. ומה הסיכוי לזוכה ישראלי?
שנה לפיגוע ביפו: איך ייתכן שהזמן כאילו נעצר, והרכבת ממשיכה לנסוע?
מי שמגיע היום לתחנת ארליך של הרכבת הקלה לא ימצא זכר לרצח של שבעה בני אדם באותו מקום באוקטובר שעבר. הרחוב המשיך בשלו. אבל במובנים אחרים הזמן קפא לגמרי
איבדנו את התמימות, והשירים האלה לא יישמעו לעולם אותו הדבר
מוני אמריליו, שהלך לעולמו בסוף השבוע, הפך לאמנות את היכולת להלחין חלומות ישראליים רומנטיים שהאימה טובעת בהם. אבל לאף אחד אין יותר תקווה לשעה שמשכיחה כל צער
קרובה, זולה ומעניינת: יש מדינה באירופה שרוצה אותנו
מבנים ציוריים, שכונות היפסטריות, היסטוריה מרתקת ורחובות שוקקים: וילנה, בירת ליטא, מלאה בהפתעות, שרק מחכות שהישראלים יתחילו לגלות אותן. ויש גם טיסה ישירה
מתחת לפני השטח, המצעד השנתי מגלה כמה דברים עצובים מאוד
המקבץ החיוור זה שנים, האסקפיזם המופגן ומה שמסתתר מתחת לקצב של "תמיד אוהב אותי". שלוש הערות על המצעד השנתי תשפ"ה של וואלה ואקו99
10 הסדרות הישראליות הסוחפות, המקסימות והמרגשות של שנת תשפ"ה
דירוג הסדרות הישראליות הטובות של תשפ"ה קורה גם הפעם על רקע מציאות שרק הולכת ומקשיחה, ובהתאם הן כוללות מצד אחד סאטירה מושחזת ותחקירים נוקבים, ומצד שני אסקפיזם לשמו. אלה הסדרות הטובות של השנה של מבקרי וואלה תרבות
מי בעדנו ומי נגדנו: כל מה שצריך לדעת על סערת חרם האירוויזיון
יש עוד שמונה חודשים עד לתחרות בווינה, אבל הרוחות באירופה כבר סוערות סביב השאלה אם ישראל תשתתף או לא באירוויזיון הבא. מה תמונת המצב ומה השלב הבא? עושים סדר
יהורם גאון רוצה שנהיה ספרטה. אתה זה שהבטיח מלחמה אחרונה
הדוקו החדש "הערב עם יהורם גאון" (הוט 8 ויס דוקו) של קובי פרג' ומוריס בן מיור מכובד למדי, אבל כמעט ולא מחדש ויש בו חוסרים רבים. כמה ציטוטים שנאמרים בו על "קזבלן", "מבצע יונתן" והמצב הביטחוני בישראל מעלים תהיות
כל הזוועות של מלחמת העצמאות חוזרות לרדוף אותנו היום. מתי הלקח יילמד?
האפוס התיעודי "1948 - לזכור ולשכוח" מגולל במילותיהם של בני התקופה, יהודים וערבים, את אירועי האימה שכולם מעדיפים להדחיק מהמלחמה ההיא. מטריד לחשוב כמה הוא רלוונטי
"שתי אצבעות מצידון" עד "האסונות של נינה": התפקידים הבלתי נשכחים של אלון אבוטבול
הוא כיכב בסדרות כמו "שבתות וחגים", הופיע בסרטים בינלאומיים כמו "מינכן" והשתתף בסרטי פולחן כמו "הכוכב הכחול". התפקידים הגדולים של אלון אבוטבול, שהלך לעולמו בגיל 60
אלה תמונות קשות לצפייה, הזהירה יונית לוי. אבל חייבים להישיר מבט
הרעב בעזה, כולל תמונות ועדויות מזעזעות במלוא מובן המילה, הגיע למהדורות החדשות. גם אם בחוסר רצון, אולי העיניים החלו להיפקח
בלי לפחד ובלי לטשטש, גיא פלג התעקש להגיד מה שלא כל-כך נעים לשמוע
כשהמשבצת של רפי רשף תחת ידיו ועם שורה של נושאים טעונים על סדר היום, הפרשן המשפטי של קשת 12 סירב להיכנע למכבסות המילים ולקלישאות. כל כך פשוט, כל כך חריג
דיון גורלי נערך על האירוויזיון בלונדון. על הפרק: השתתפות ישראל, והרבה יותר מזה
שבועות אחרי ההישג הפנומנלי של יובל רפאל, מליאת איגוד השידור האירופי מתכנסת ברקע הקריאות להדחת ישראל והמלחמה הנמשכת בעזה. מה עשוי להתרחש, מי תומך בצעדים ומה עמדת האיגוד? וואלה תרבות עושה סדר
כמו עמוד ענן: כל רגע שיוני רכטר מנגן הוא מתנה יקרה מפז
תזמורת המהפכה אירחה את המלחין לערב שהוקדש לללחניו לשירים של אברהם חלפי, דליה רביקוביץ' ועלי מוהר. זה מופע למתקדמים עם כוכבים מפתיעים, הכי רחוק שאפשר מהאיחוד של הכבש השישה עשר
"משחק הדיונון" 3 מסתיימת ברגע מזוקק של אימה. והיא לא הולכת לשום מקום
ארבע שנים אחרי שהיממה את העולם, הסדרה הקוריאנית המצליחה של נטפליקס הסתיימה בעונה שסיפקה בעיקר עוד מאותו הדבר. הופעת אורח מבעיתה בתמונה האחרונה שלה מבהירה: היא כאן כדי להישאר
טל פרידמן השתולל ב"ארץ נהדרת". רק בשביל זה שווה להדליק את הטלוויזיה
בימים כאלה, אפשר לצפות מתכנית סאטירה לצאת קצת מהקווים. בפרק המיוחד של החבורה בעקבות המלחמה מול איראן, היו כמה רגעים שבהם היא הרשתה לעצמה לעשות את זה
45 דקות לתוך המהדורה, אוהד חמו מצא דרך להראות את מה שכולם מסתירים
מאחורי טרנד התמונות "לפני ואחרי" מעזה מסתתר החורבן שהתקשורת הישראלית מתעלמת ממנו. אוהד חמו הצליח לחשוף את המציאות הנוראה הזו
גם בסופה, "סיפורה של שפחה" נפלה אל אותן מלכודות מעצבנות
הסדרה שהזהירה מפני עליית הפשיזם מסיימת את דרכה בעולם שבו טראמפ חוזר לשלטון, זכויות נשים נסוגות והליברליזם במשבר. מה שנשאר זה עוד ספין-אוף
בגיל 96, על סף המוות, הכוכבת הישראלית יצאה להרפתקה אחת אחרונה
"נעמי פולני: מחול אחרון ופרידה" של יואב ארזי מציג את הריקוד האחרון של כוכבת הצ'יזבטרון. "הורה" של אבי וייסבלאי משקיף בקולאז' מסעיר אל עולם ריקודי העם. שני הסרטים, המוצגים בפסטיבל דוקאביב, צוללים עמוק אל מה שנשאר מהמיתולוגיה הציונית
ב"הזמר במסכה" הבטיחו ש"המדינה תהיה בהלם". איפה לעזאזל אתם חיים?
עם כל מה שקורה מחוץ למסך, תכנית הריאליטי של קשת היא לא רק איוולת סתמית, אלא נחווית כמפגן כמעט אלים של וולגריות וטעם רע. איך נזהה מי מסתתר מתחת לתחפושת? מול "הזמר במסכה" אנחנו בקושי מסוגלים לזהות את עצמנו
המפגינים ישימו לב? ההפתעה הציונית שיובל רפאל מתכננת על במת האירוויזיון
ההקלטות הגנוזות של גלי עטרי נחשפות אחרי כמעט 50 שנה, הסרט החדש של השחקנית האנטי-ישראלית הפך ללהיט בנטפליקס ישראל, והארכיון של גדול מחזאי ישראל - נמכר לאוניברסיטה בחו"ל. כל מה שפספסתם השבוע
אור הלר דיבר על "הכרעת חמאס והחזרת החטופים". גם הוא לא מאמין לבולשיט הזה
בעידן שבו למילים כבר אין משמעות, אפשר ללמוד לא מעט משינוי הטון של כתבים כמו אור הלר ואיתי בלומנטל. כשלכולם כבר ברור הבולשיט, הגיע הזמן שכלי התקשורת יגידו עד כאן
אחרי מה שעברנו, הסדרה של כאן 11 קשה לצפייה. זה כמו לצפות בסיוט
המיני-סדרה של התאגיד, העוקבת אחרי הלחימה במוצב קורס אחד במלחמת יום הכיפורים, עוסקת בהפקרה ובאתוסים לאומיים שמתרסקים. אחרי 7 באוקטובר וברקע המלחמה הנמשכת, בלתי אפשרי לצפות בה מבלי להזדעזע ממה שקורה כאן עכשיו
בין ניצולי שואה ונאצים לשעבר, "הגרמני" היא סדרה אחרת לגמרי ממה שהייתם מצפים
הסדרה החדשה של יס, שבמרכזה העבר החידתי של זוג ניצולי שואה ומרדף אחרי נאצים בכירים לשעבר, אולי עוסקת בנושאים כבדי משקל - אבל מתנהגת כמו מותחן נטפליקס שמחכה להפוך לבינג', לטוב ולרע. מצטיינים במיוחד אוליבר מסוצ'י ואניה בוקשטיין, שמהפנטים בתפקידים הראשיים
מה שרים לפעוט ששרד לבדו את פונאר? מאחורי שיר הערש העצוב ביותר בעולם
לאה רודניצקי כתבה בגטו וילנה שיר קורע לב לתינוק יתום שנאסף מגיא ההריגה. זהו סיפורה של משוררת מבטיחה, של הונאה נאצית שהסתיימה במרחץ דמים, ושל מילים ולחן שהתגלגלו עד לתיאטרון הישראלי
חוה אלברשטיין צועקת את מה שאף אחד לא רוצה לשמוע כבר 50 שנה
"סמטת כנען", האוטוביוגרפיה המינימליסטית של גדולת זמרות ישראל, הוא קריאת תיגר נגד "המותג חוה אלברשטיין" גם בתוכן וגם בסגנון, שמתנגדת לכל מיתולוגיזציה. היושר הזה הוא עוד ביטוי של מה שהופך אותה לענקית שהיא
כמה טוב שבאתם הביתה: הדרך לשיקום של כולנו עוברת אצל אריק איינשטיין
בטקס החזרה הקולקטיבי של פדויי השבי, אחת התחנות עוברת כמעט תמיד במפגש עם שיר ישראלי. אלה רגעים מנחמים, שמזכירים לרגע את מה שהיינו לפני המבול. הדרך אל החופש, פרויקט מיוחד לפסח
אמן האבסורד: לאט לאט, תמיר בר הופך לאס של "ארץ נהדרת"
במערכון הכי מצחיק של הפרק, כשהוא מגלם את מנהיג סוריה אל-ג'ולאני ומתענג על הפער שבין התדמית החביבה והמיתממת לאכזריות הרצחנית, בר מדגים מה הפך אותו לאחת המניות הכי חזקות בעונה הזאת של התכנית
הכתם על נתניהו לא יינקה. "ארץ נהדרת" לא תיתן לזה לקרות
"עוד פעם הכתם הזה?", תהה ביבי-מריאנו ברגע קצר אחד. זה מספיק. כשכוחה של הסאטירה חלש מתמיד במדינה שהבושה בה מתה מזמן, אין הרבה מה לעשות יותר מאשר להזכיר שהוא כל הזמן שם. אפילו אם זה לא מצחיק בכלל