יוסף סידר בראיון לוואלה! תרבות: "אני לא רואה בעצמי שליח"

מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן והמסע בן השבועיים של יוסף סידר ו"הערת שוליים" לקראת טקס האוסקר יצא לדרך; סידר, שהמריא לפני כל צוות הסרט ללוס אנג'לס, הגיע ליום תקשורת מרוכז של חברת Sony Picture Classics, חטיבת סרטי האיכות של סוני והמפיצה של הסרט בארה"ב, והוא נראה דרוך, מוכן ובעיקר בעל ניסיון. הפעם, בניגוד למסע שלו עם "בופור", סידר מגובה במנגנון החזק של סוני וגם הוא, כמובן, חד ומיומן יותר; בראיון מיוחד לוואלה! תרבות הוא עונה על השאלות באופן ממוקד ובהיר, חכם מכדי להרעיש עולמות אבל עדיין מעניין כמו מי שיצר את הסרט הישראלי המצליח של השנה, שצפוי לכבוש את המסכים בארה"ב החל מה-9 במרץ, תאריך עלייתו.

"זה מוכר יותר אבל מרגש לא פחות", מספר סידר בראיון שהתקיים הבוקר במלון ה-Four Seasons היוקרתי בבברלי הילס. "הפעם זה פחות מסתורי כי עברנו את זה פעם אחת".

אתה כבר מורגל בכל מה שאתה עומד לעבור כאן בשבועיים הקרובים?

"אני חושב שאני יודע, אבל יכול להיות שאני אופתע, כלומר יש לי כבר את התמונה בראש. אני חייב להודות שבגלל המעורבות של המפיץ שלנו הפעם, שזו חברה גדולה יותר, יש טיפה יותר הרגשה שאנחנו חלק ממנגנון".

יתר הפמלייה, לרבות השחקנים, ביקשו ממך להגיד מה הולך לחכות להם, בתור למוד ניסיון?

"אני לא מרגיש שאני בקיא וגם אין יותר מידי אופציות פה, כלומר יש שטיח אדום שמוביל למקום אחד, מאוד קשה ללכת לאיבוד ומרגע שאתה שם אתה לא יכול לצאת. חוץ מזה, את בראבא לא מנחים ולא נותנים לו טיפים, הוא עושה מה שהוא רוצה וזה תמיד טוב. וליאור (אשכנזי – ד.כ) מתנהל בנורא נונשלנטיות ביחס לכל האירועים והטקסים. משהו באיך שהוא מסתכל על זה מרגיש מאוד פרופורציוני ונכון".

אי אפשר לעבוד על סידר: הוא יודע שלא משנה עד כמה מבריק הסרט שלו, ה-דבר שיקבל פוקוס בזמן שיעבור מרגע שהוכרזה מועמדות הסרט לאוסקר ועד טקס האוסקר עצמו, הוא ההתמודדות של "הערת שוליים" מול "פרידה" האירני, שנחשב לפייבוריט בטקס, אם כי בשבועות האחרונים מומחי אוסקר מעריכים כי גם לסרט הקנדי והפולני סיכויים טובים לזכות. "אי אפשר לדעת עם הקטגוריה הזאת", מסביר סידר כשהוא מתייחס למתחרה הבולט. "אין ספק שהסרט שלהם נמצא בפרופיל מאוד גבוה ובצדק, כי זה סרט מצוין שהרבה אנשים אוהבים, אבל אנחנו לא צריכים להתנצל. הסרט שלנו ממוקם טוב ויש לו אוהדים רבים".

אז איך אתה מעריך את הסיכויים לזכייה?

"באמת אי אפשר לדעת. מי שמחליט בקטגוריה הזאת היא קבוצת אנשים. רוב המקצוענים שמהמרים על האוסקר, לא באמת מחוברים למאגר המידע שבאמת מחליט איזה סרט זוכה. לכן כל שנה יש הפתעה".

באילו תגובות לסרט נתקלת עד כה בארה"ב, בכל מה שקשור לעלילה שקשור במחקר היהדות?

"בשיחות עם עיתונאים על הסרט הזה אני מוצא את עצמי מדבר על הרבה מאוד דברים שקרובים בקבוצת ההתייחסות שלי ובסביבה החברתית שלי ופחות על דברים פוליטיים. אני פחות נדרש לענות על דברים שאין לי מה לומר עליהם. זה סרט שיש לי הנאה גדולה לדבר עליו כי הוא כל כך קרוב אליי. אני עונה למה ששואלים ואני משתדל לגרום למי שמקשיב להסתקרן ולרצות לראות את הסרט".

כלומר, באספקט של לשווק את הסרט.

"יש גם את הצד הזה, שאני חושב עוד קולנוענים מרגישים את זה. כשאתה מדבר על הסרט אתה גם מבין טוב יותר בעצמך מה עשית, או לפחות מתוך השאלות, יודע איך קהל ראה את העבודה שלך. וזה נותן לך שיקוף כזה של איך הסרט מתנהל בעולם".

מועמדות לסרט מישראל מרגיש כמו שליחות לאומית, שעיניי מדינה שלמה נשואות אלייך?

"אני לא חושב שזה אירוע לאומי. זה חשוב לי, זה חשוב ליוצרים של הסרט. ואם יש בארץ אנשים שעוקבים אחרי זה ושמחים איתנו או מזדהים עם ההכרה שהסרט מקבל זה טוב. אני לא רואה את עצמי כשליח של אף אחד".

סידר של אוסקר 2012 שונה מזה שנסע עם "בופור" לא רק ברמת המיומנות והניסיון, אלא גם בסיטואציה אליה למעשה הוא נקלע: התמודדות על הפרס היוקרתי מכולם ויריבו הגדול הוא סרט אירני, בתקופה הטעונה ביותר בין שתי המדינות, אולי על ספה של הידרדרות צבאית. באחת התגובות המיידיות הראשונות שלו למצב, סידר הגדיר את המעמד כ"משהו פואטי" שנלווה לכבוד הגדול. כיום, הוא מבקש להתרחק מזה מעט: "אני לא יודע כמה אפשר לקרוא אל תוך הסיטואציה הזו משהו שהוא מעבר למקריות", הוא מסביר. "יש פה שני סרטים ממדינות שיש ביניהן עוינות רבה".

ואיך אתה רואה את זה?

"אני חושב שיש בזה משהו יפה שהעולם מאפשר לצד התרבותי של המדינות האלה להיפגש, כמעט בלי שום קשר למה שקורה מבחינה מדינית, צבאית או בינלאומית. אני לא רואה את הסרט "פרידה" כסרט אירני, אני רואה את זה כסרט. וכמו שאני מסתכל על הסרט שלי, אני לא נציג של שום דבר חוץ מהסיפור שנמצא על המסך".

בנאום הזכייה שלו בגלובוס הזהב, במאי "פרידה", אסגר פרהדי, ציין שהוא רוצה שהעולם ידע שהעם האיראני הוא עם אוהב ולמעשה לקח את הסיפור לכיוון פוליטי. אתה מרגיש שזו הסיטואציה?

"אני שואל את עצמי אם כדאי בכלל לתת פרשנות פוליטית לנאום תודה. זה משהו שאני יכול להעיד על עצמי שאם אני מתכנן נאום מה שעובר לי בראש זה לא מסרים פוליטיים או רעיון נשגב שאני רוצה לחלוק עם יתר העולם, אלא באמת לומר תודה ובאמת להגיד באופן ספונטני משהו שאני מקווה שיהיה מרגש ואותנטי ולא מתוכנן מידי. אז אולי זה לא רעיון טוב לקרוא יותר מידי אל תוך נאומים כאלה".

אבל לך יש כבר נאום מוכן.

"אי אפשר להגיע לטקס בלי להכין משהו, אז אני אכין משהו. אבל אני בשום אופן לא מגיע לטקס הזה עם מחשבה שהנאום הזה יצא מהכיס. הנאום שהיה לי מוכן ב'בופור' נשאר לי בטוקסידו עד קאן, ארבע שנים אחר כך. כלומר לא כיבסתי את זה, לא הוצאתי את זה. פשוט הגעתי לשטיח האדום בקאן ובמקרה שמתי את היד בכיס ושלפתי אותו החוצה".

והטוקסידו? גם אותו אחד שהיה באוסקר?

"לא, הפעם יש חדש. דברים השתנו ואני צועד קדימה עם צו האופנה".

"הערת שוליים" נוסע לאוסקר: יוסף סידר ושלמה בראבא מגיבים
מ"סאלח שבתי" ועד "הערת שוליים": איך השתנה אצלנו היחס לאוסקר?
"הערת שוליים" יזכה באוסקר? ספרו לנו בפייסבוק