הזדמנות שנייה היא מוטיב חוזר בכל סדרת דרמה או מתח שמכבדת את עצמה: האם האדם, ההמצאה הנוראית ביותר שאלוהים יכול היה להעלות במוחו הקודח, ראוי לה? האם הגאולה שבעצם הענקת ההזדמנות השנייה שווה את האכזבה שמגיעה, לרוב, לאחר מכן?
"דה קילינג" לא עוסקת בהזדמנות שנייה, כיוון שאין בה גם הזדמנות ראשונה, אבל היא עצמה היתה במוקד השאלה הרת הגורל הזו: עונתה הראשונה של סדרת המתח המצוינת מבית AMC ("מד מן", "שובר שורות") החזיקה את צופיה במתח גבוה תוך שמירה על רמה פנטסטית של כתיבה ומשחק ואז התרסקה עם פרק סיום מעצבן, שהתעקש שלא לסגור את עלילת הרצח שבמוקד העונה (מי רצח את רוזי לארסן?) ולעומת זאת לסובב את העסק באופן שנראה מתיש ומעצבן. לא סתם מעריצי הסדרה התחרפנו על יוצריה, שנאלצו להרגיעם ולהודות שלא צפו כי הטוויסט בסיום העלילה ירתיח אותם כל כך.
פתיחת העונה השנייה הוכיחה שהיוצרים, בגיבוי יוצרי הסדרה הדנית עליה "דה קילינג" מתבססת, חזרו לעצמם וההזדמנות השנייה מגיעה להם, לפחות נוכח שלושת הפרקים ששודרו בארצות הברית ואלה שעלו אמש (חמישי) בערוץ yes Oh. "דה קילינג 2" אפילה ומורכבת אבל גם מסעירה וזורמת היטב, כשהיא מתחילה מצד אחד להעמיק את נפש הדמויות המרכזיות בה אבל גם לקדם את עלילת הרצח לכדי הסיום המיוחל.
הכוכבת הבלתי מעורערת של "דה קילינג" היא מירל איינוס המצוינת, המגלמת את הבלשית שרה לינדן. בתוך גופה הילדותי מעט ופני התינוק מתחבאת אמא מודאגת ושוטרת עמוסת אינדיבידואליזם שהוא מצד אחד מפרה ומצד שני מסרס. איינוס פתחה את העונה השנייה כמעט באמוק על פרשת לארסן והמאבק שלה בכל העולם בשותף שלה, בבוסים שלה, בבנה המתבגר ובעצמה גדל למימדים שהולכים ונראים גדולים למידותיה. מסביבה רשימה מרשימה של דמויות משנה, מסטיבן הולדר, הבלש-נרקומן לשעבר שהיה חידת העונה הקודמת, דרך המתמודד לראשות העירייה דארן ריצ'מונד ועד מיץ' (מישל פורבס המצוינת), אמה של רוזי שלא יכולה לשאת את הצער ויצאה למסע הרס עצמי שיהיה קו עלילתי מוביל, כך נראה, בעונה הזו.
"דה קילינג" היא כמובן מופת של איפוק אסתטי ואמירה אמנותית שמתחבאת בכל פרץ גשם בסיאטל, שם מתרחשת העלילה. אין שמש בסדרה הזו כיוון שאין שמש בחיים שבין רצח ילדה בת 16, המאפיה הפולנית, ראש עירייה מושחת ומשטרה מלוכלכת. אין בדיחות ואין אנשים מחייכים, אין אופטימיות וגם לא אבדון: הקיצוניות נמצאת רק ברצח ומסביבו כולם מרסנים את כולם כדי למנוע קריסה, והמתח הזה הורג את כולם, כולל את הצופים.
למרות שיש לא מעט פרקים בקנה, עושה רושם שאנשי "דה קילינג" מבינים שיחסים ארוכי טווח עם צופים של סדרות איכות מחייבות אותם לאורך נשימה בריתמוס לא קבוע, כמעט אמורפי של דיוק בעלילה: אנשים אוהבים משחק מצוין ונהנים מזוויות צילום, אבל בסופו של דבר, הם צריכים פורקן רגשי שיגרום להם את התחושה ששום זמן לא בוזבז פה. "דה קילינג" קיבלה הזדמנות שנייה נדירה כדי להוכיח שהיא לומדת את הקצב הזה ומסוגלת לרקוד עם צופיה ולפי פתיחת העונה השנייה, זה עומד להיות חתיכת מחול מטורף.
העונה השנייה של "דה קילינג" משודרת בימי ה' ב-21:15, בערוץ yes oh
בילי קמפבל כוכב "The Killing": נבל וג'נטלמן - ראיון
"דה קילינג" - האם תתנו לה צ'אנס שני? ספרו לנו בפייסבוק