בתחילת השבוע תגיע "עקרות בית נואשות" לסוף דרכה, שבע עונות מאוחר מידי. העונה האחרונה, והשמינית במספר, היתה תמצית החזירות האמריקאית. חזירות על שום מה? על שום שאלמלא מנהלי הרשתות תאבי הרייטינג והכסף, נשות וויסטריה ליין היו מסיימות את תפקידן הרבה קודם. הרבה הרבה קודם. כנראה ב-2006, כשהעיסוק בנשיות שהביאו למסך עוד היה מרענן, חדשני לפרקים, מרושע ומצחיק. חמשת העונות האחרונות ויתרו על עיסוק בנשיות, בפרברים או עיסוק בכלל.
ב-2004, כשהושקה "עקרות בית נואשות" היא נראתה ההמשך הטבעי שימלא את החלל שהותירה אחריה "סקס והעיר הגדולה". ביוש רווקות עירוניות, הבנו מה יש לכן להגיד וכמה אתן אוהבות נעליים ואת המילה אורגזמה, עכשיו הגיע תורן של נשות הפרברים. גם אנחנו רוצות שתדעו שאנחנו בעצם מטורללות על כל הראש. דיוויד לינץ' אמנם עשה מזה יופי של קריירה, אבל גם למיינסטרים האמריקאי מגיע לגלות מה מסתתר מאחורי הגדרות הלבנות שמקיפות את המדשאות המטופחות (ספויילר: בגידות, רצח ושיגועים). עם 21.3 מיליון צופים וחיבוק חם מצד המבקרים, הפרק הראשון של "עקרות בית נואשות" התניע מחדש את העיסוק האמריקאי בחוליי הפרברים. שנה לאחר מכן הגיע "העשב של השכן" ונראה שהמהפכה הושלמה.
אבל כמו שקורה, כמעט תמיד בטלוויזיה האמריקאית, בה מתעקשים לצפות בכריש בזמן שהוא קופץ ואז להוציא אותו לסיבוב נוסף, מההתחלה ההיא נותר מעט מאוד. "עקרות בית נואשות", התחילה עם קטע, עם קונספט, עם רעיון טוב. קצת כמו ש"ניפ/טאק" התחילה, ו"האנטומיה של גריי", ו"אבודים", ו"האוס". וכל אלה, כל אחת בתחומה, הפכו בסוף לתצוגת תכלית של אופרת סבון קיקיונית, בה כולם שוכבים עם כולם, ואז רוצחים אותם, ואז הכל היה חלום.
מנהלי רשתות הטלוויזיה האמריקאית הם עבדים לתחרות הברוטלית על זמנו של הצופה ועל כיסו, ומאבדים עצמם לדעת במרדף. "אפיזודס" הדגימה זאת היטב - למה להיפטר מתרנגולת שמניבה פולקע של זהב אם אפשר להמשיך ולהאביס בה את הצופים, שימשיכו לתת עוד ועוד צ'אנסים (וזו כבר אשמתם המוחלטת). אצל הבריטים אין דבר כזה. אם יש להם יהלום בידיים, הם יתנו לכם עונה של שישה פרקים בלבד, אולי עונה נוספת, אם הם מרגישים שיש עוד עם מה לעבוד, אבל זהו. הם לא יודעים איך נראה כריש.
הישורת האחרונה אליה מגיעות עקרות הבית, היא נלעגת ולא רלבנטית. הקולגות שלה ("העשב של השכן") השכילו להבין שאי אפשר לרכב על אותו טריק לאורך שנים ועל מנת לשרוד בכבוד יש להתאים את עצמך לזמנים ולהשתנות. בעוד ש"סקס והעיר הגדולה", על אף שידעה עונות שלמות של רגעי שפל בינוניות, הצליחה לסיים באלגנטיות מענגת, מוטב להן לנשים של וויסטריה ליין, שלא יסתכלו לנו בעיניים. במיוחד את טרי האטצ'ר, אותך אף פעם לא סבלנו.