אלי פיניש מחזיר את החיוך לערוץ 1: חמש הערות על טלוויזיה

ממש לאחרונה התיישב אלי פיניש על כיסא המארח של הערוץ הראשון כדי לשחרר מעט את ההתרגשות שלפני שידור האולימפיאדה. בחיקוי של דן כנר, סמלה וקולה הרשמי של רשות השידור, מגיש פיניש מהדורת חדשות קומית בטוב טעם בנושא המשחקים האולימפיים ובעיקר סביב כישלונותיהם של הספורטאים הישראלים בהם.

פיניש מארח כוכבי אולימפיאדה לשעבר כמו קרן ליבוביץ' ושחקנים – חשוב להדגיש, לא כוכבי ריאליטי – שחקנים ממש, כמו יגאל עדיקא ועידן אלתרמן. פיניש כל כך קול (ובצדק) בעיני הערוץ הראשון המרובע שככל הנראה מישהו שם התלהב והרחיק לכת ברעיונות קריאטיביים של מה עוד יהיה ממש אבל ממש מגניב והכניס לשידור גם כוסות בירה להרוות את המנחה ואורחיו. ספק אם אלכוהול בהקשר של משחקי האולימפיאדה זו הבחירה המחושבת ביותר, אבל בטוח שהיה הרבה יותר מצחיק אם פיניש ואורחיו היו במקום בירה מורידים צ'ייסרים של עשב חיטה או משקה פרוטאינים. אם הערוץ הראשון יודע להפיק תכניות מצחיקות רק סביב האולימפיאדה, למה שלא פשוט ישדר לאורך כל היום את הקלטות האולימפיאדות מעשרות השנים שעברו כדי שתהיה לו לגיטימציה להמשיך לשדר תכניות מוצלחות כאלה?

"פוטו פיניש", ערוץ 1
(ארנון מוסקוביץ)

אולימפיאדה 2012: איך שידורי הספורט נכנסו גם ללבם של בחורות וגייז?

קשה לפעמים למצוא עומק בסדרות קטע, אותן סדרות שנבנות על עיקרון מגניב אחד ששוחק את עצמו ככל שהזמן עובר, ושבסופו של דבר מתמרכזות סביב אותו אלמנט אחד שמוכרחים לאהוב מאוד כדי לשרוד אותן. "ווילפרד" התחילה ככזו – ריאן המעורער (אלייז'ה ווד), שבפרק הראשון לסדרה ניסה להתאבד וכשל אפילו בזה, מגלה שהוא מצליח לדבר עם ווילפרד, הכלב של השכנה, ושהוא אפילו עונה לו בחזרה.

ווילפרד הוא כלב אנושי, גס רוח, סטלן, חצוף ומניפולטיבי – איזה קטע. אבל ככל שהסדרה התקדמה, האלמנט המגניב, השטוח, שנדון לאבד עניין, דווקא העמיק. ובעיקר בזכות קשר המראה בין השניים, חקירת המוסר המודרני, והתאוריות השונות לגבי היות ווילפרד האלטר אגו המיסטר היידי של ריאן. כך הצליחה "ווילפרד" להתעלות מעל מה שהיה הברקה התחלתית ועשוי היה להיות מלכודת בטיפול לא חד מספיק. בינתיים, גם בפתיחת העונה החדשה, נראה שעוד יש מה ללמוד על חברות, על מורכבות הנפש ועל מה באמת מניע את הכלבים שלנו להתנהג כמו שהם מתנהגים.

"ווילפרד": התסריטאי דיוויד צוקרמן מבטיח זעזוע בסדרה. ראיון

"ווילפרד", ערוץ yes OH
(לילך וולך)

המאבק המתמיד על החיים באוויר שנאלצים לנהל אנשי הקומדיה המצוינת "קומיוניטי" הוא טיפשות אמריקאית במיטבה. בז'אנר טלוויזיוני שנשלט כמעט לחלוטין על ידי תוצרים חביבים במקרה הטוב ("המפץ הגדול" ו"משפחה מודרנית") ואיומים במקרה הרע ("שני גברים וחצי"), "קומיוניטי", על אף תחלואיה היא פנינה אמיתית של הומור. התוכנית שהפכה את העיסוק במודעות עצמית ותרבות פופולרית להתמחות של ממש, היא באמת רגע קטן של שמחת חיים בנוף הצחיח של הקומדיות הנוכחיות.

ובכל זאת, כמיטב המסורת ("משפחה בהפרעה") כשלאמריקאים יש משהו טוב ביד הם עושים הכל כדי לחסל אותו. טקסי הפרסים מתעלמים מהסדרה כמעט לגמרי, הרשת (NBC) מנסה לזרוק אותה מלוח השידורים בכל הזדמנות וממש לאחרונה פוטר היוצר שהפך אותה למה שהיא. בינתיים, עולה אצלנו בהוט העונה השלישית והמבריקה שבאמת אסור לכם לפספס, עם כמה פרקים מצטיינים במיוחד: מחווה ל"חוק וסדר" ופרק שכולו משחק וידאו מהאייטיז. כל עוד היא בסביבה, אתם צריכים לראות אותה.

"קומיוניטי": ג'ואל מקהייל נהנה כמו שלא נהנה אף פעם. ראיון

"קומיוניטי", ערוץ HOT קומדי סנטרל
(הדר טורוביץ')

אשלי הברט שנזרקה על ידי הרווק המבוקש בראד וומאק בעונה ה-15 של "הרווק", חוזרת בשמלה מהודרת ובתפקיד הרווקה הנחשקת ביותר מאז סינדרלה, למצוא לעצמה חתן ובעל בעונה השביעית של "הרווקה". כהרגלם, אמריקאים מבינים בחזון הפאר וההדר המהוקצעים ולעולם לא ירמזו בטלוויזיה שהמשבר הכלכלי בכלל שוב באוויר. וכך, מתאספים 25 רווקים מושלמים שנאספו מרחבי היבשת באחוזה טובה יותר משל יו הפנר והצמחייה, התאורה, הריהוט, האקססוריז והלבוש הכלולים בלוק שוב גרנדיוזיים יותר מטקס האוסקר. דבר לא השתנה גם במבנה, במנחה ובשלבים שעוברים המתמודדים עד שאשלי תואיל בטובה לסיים לחכוך בדעתה ותבחר בחור אחד, בתקווה כמובן שהפעם לא יזרוק אותה לעולם.

אבל לא רק אשלי צריכה לעשות את הבחירות שלה מול המצלמות, גם הרווקים למדו במהלך שש העונות שהיו להם להתחמם שהם יכולים לנצל את הבמה לטובתם, ונמאס להם לגלם את חבורת הכבשים המטופשות שממתינות שמישהו ישלח אותן לשחיטה. כך בעונה הנוכחית, כבר קיבלנו כמה תקיעות סכין בגב, שהפכו את הרווקה הגיבורה והנחשקת לאותה רווקה נואשת שנשארת אחרונה על הבר ומחכה שמישהו יאסוף אותה הביתה. האם זה מה שיביא את הקץ לאשליה מתוחת הפנים של סיפור סינדרלה? כנראה שלא, לא כל עוד יש ורדים, וילות ואשליות להנחיל לדורות הבאים של ילדות ברבי.

"הרווקה", ערוץ yes סטארז
(ארנון מוסקוביץ')

החלום להיות כוכב ריאליטי זו החלופה המודרנית ללהיות שחקן קולנוע. כיהודי חכם וטוב, זיהה רוברט גלינסקי את הגחמה הזו כמטמון כלכלי שאיש לא הניח עליו את ידיו קודם לכן ופתח בניו יורק בית ספר ללימוד כוכבנות האינסטנט. גלינסקי המציא את דרך החיים אותה הוא מנחיל לתלמידיו ושלה הוא קורא "איך לחיות בעיני הציבור". כלומר איך לגרום לציבור להתאהב בך כי אתה הכי הכי מיוחד.

הסרט מציג את מהלך השיעורים אותם הגה גלינסקי, שיעורים שהם לא רק מצוצים מן האצבע, ציניים והזויים, הם בעיקר מסמאים את עיני התלמידים. למשל שיעור שנראה כשיעור בנרקיסיזם ואגו מניאקיות שמעביר שחקן כושל ואקסצנטרי, שיעור אחר סתום במיוחד שמלמד איך לספר על עצמך דברים באופן ספציפי ושיעור שמעביר משתתף עבר בתכנית ריאליטי במזרח אירופה בנושא של איך להתלבש ולהתנהג מהרגע שהתקבלתם לתכנית ריאליטי.

המעניין הוא שלאור תופעת הריאליטי הכוללת המסתעפת בצורה מטורפת כל כך מבחינה תרבותית תשובתו הכנה של גלינסקי לגבי הפוטנציאל הכלכלי שזיהה בתופעות הנלוות לז'אנר הריאליטי היתה המעניינת ביותר. גלינסקי מבטיח שלאור ההצלחה של בית הספר לריאליטי בניו יורק עוד יפתחו רבים נוספים באמריקה ובעולם.

"בית ספר לריאליטי", ערוץ yes דוקו
(ארנון מוסקוביץ)

גם לכם יש הערה על הטלוויזיה של השבוע? שתפו אותנו בפייסבוק